קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 248

זכות הטיעון של עובד במקום העבודה

קשר משפטי 38

לעובד את הנימוקים לפיטוריו או לשינויים בתנאי עבודתו. חובה זו נובעת מחובת ההגינות ותום הלב הקיימת ביחסי העבודה ללא קשר לזהות המעסיק, אם הוא ציבורי או פרטי. זכות השימוע נתונה לכל עובד, הן לעובד קבוע הן לעובד זמני. זכות הטיעון קיימת, כמובן, במגזר הציבורי, אך היא גם נאכפת באופן אפקטיבי מאוד במגזר הפרטי, ואלה הכללים המרכזיים שהתוו בפסיקה הישראלית לשם קיומו של שימוע כדין: המהות היא שניתנת הזדמנות אמיתית לעובד להשמיע ולהתייחס לכל אשר נטען בקשר לתפקודו ולאפשרות פיטוריו ממקום העבודה. נדרש שההחלטה לפטר את העובד לא תהא מוגמרת בעת השימוע ושהעובד יישמע באמת בנפש חפצה ובתום לב. חלק מהתנאים לכך הם שהעובד יקבל מראש את כל המסמכים או הנתונים והפרטים בנוגע לאשר נטען נגד תפקודו, זאת בעת שליחת הזימון לשימוע בכתב, ושיינתן לו זמן מספיק מראש להיערך לפני השימוע וכן להתייעץ ולשכור שירותיו של עו"ד שיתייצב עמו לשימוע. הזכות של כל עובד להתייצב לשימוע עם עו"ד היא זכות מוכרת, ומעסיק לא יכול לשלול מעובד את הזכות הזאת. אותו הדבר בנוגע לזכות של עובד להקליט את השימוע. לאחר השימוע על המעסיק לערוך ישיבה של הנוכחים בישיבת השימוע מטעם המעסיק ובה לקבל החלטה בעניין ולשגרה בכתב לעובד. על החלטת הפיטורים להיות מנומקת ויש לדון בה בכל טענות העובד בשימוע. זכותו של עובד, לקבל הזדמנות להשפיע על תנאי העבודה והשכר שלו בטרם אלה ייפגעו ע"י המעסיק, קיימת לא רק במצב של פיטורים אלא גם בכל מצב שבו תנאי העבודה או השכר נפגעים. על המעסיק לאפשר לעובד להתייחס לאפשרות הפגיעה בתנאי העבודה או השכר שלו בטרם יחליט החלטה מוגמרת בדבר פגיעה זו. משמעות הפרת החובה לקיים שימוע היא לעתים ביטול ההחלטה הפוגענית נגד העובד ולעתים הענקת פיצוי כספי על העדר זכות הטיעון כנדרש.

חובת השימוע איננה מופיעה בחוק, ורק לעתים היא מופיעה בהסכמי עבודה אישיים או קיבוציים, ואולם מקורה של זכות העובד לשימוע בכללי הצדק הטבעי

בישראל 5102 עדיין אין חקיקה המעגנת באופן ישיר ומובהק את חופש הביטוי. אין גם חקיקה בתחום דיני העבודה המסדירה את החובה לקיים לעובד שימוע או לאפשר לו לממש את זכות הטיעון בטרם יוחלט דבר מה בנוגע אליו. הכללים המחייבים מעסיק לקיים לעובד שימוע מעוגנים, בשלב זה, בפסיקה של בתיה"ד לעבודה בישראל, ויש להם אזכור גם בתקשי"ר ובכללי הפיטורים המצורפים להסכמים הקיבוציים של הרפורמות במערכת החינוך. השאלהמתחדדתמאוד בתקופותבחירות, כאשר יש עשרות רבות של עובדי מדינה המועסקים בלשכות נבחרי הציבור, אשר לכאורה, על פי הסכם העבודה שלהם, הביעו הסכמתם מראש לכך שמשרתם והעסקתם תלויה בכהונתו של נבחר הציבור, ושאם זו מופסקת, למשל עקב הפסד של אותו הנבחר בבחירות, מסתיימת העסקתם, אוטומטית. האם לעובדים אלה אין זכות להישמע במסגרתשימוע כדין בטרם הם מפוטרים מעבודתם כעובדי מדינה? הנושא הזה נדון במסגרת פס"ד של שירי להב נגד משרד החוץ, והפסיקה עוגנה ואושרה ע"י בג"ץ - והיא שלכל עובד יש זכות טיעון גם אם הוא עובד בלשכה של נבחר ציבור וגם אם בהסכם העבודה שלו כתוב שהוא מסכים לכאורה לפיטורים אוטומטיים, כאשר נבחר הציבור מסיים את כהונתו. חובתהשימוע כאמור איננהמופיעה בחוק, ורק לעתים היא מופיעה בהסכמי עבודה אישיים או קיבוציים, ואולם מקורה של זכות העובד לשימוע בכללי הצדק הטבעי. חובת השימוע נגזרת מחובת המעסיק לגלות

עו"ד סיגל פעיל