קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 248

שר בא ושר הולך והמורים נשארים

ישראל בשני העשורים האחרונים, ומספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי פחת מאוד ביחס לשיעור 50% .OECD - התלמידים בתחום הזה במדינות ה מהתלמידים מסיימים 21 שנות לימוד ללא תעודת בגרות וללא הכשרה מקצועית ותעודת מקצוע. כ- %02 נוספים הזכאים לתעודת בגרות אינם יכולים להתקבל למוסד אקדמי כי תעודת הבגרות שלהם אינה עומדת בדרישות. הגיע הזמן להתחשב באותם תלמידים ולהכשירם במסלולים לטכנאים והנדסאים וכך להבטיח להם תעסוקה ופרנסה בעתיד. אף שהוסכם בהסכם הקיבוצי, 3. הערכת מורים – ב- 1102, על הערכת מורים ותגמולם, כדי לעודד את המצטיינים, עד כה, 5102, לא השכיל משרד החינוך להגיע עמנו להסכמות בנוגע לאופן הביצוע (הכשרת המעריכים, תגמולם וחששות המורים ממצב של איפה ואיפה וקידום מקורבים). יש מגמה הולכת וגדלה של 4. העברות בעלות – העברות בעלות בחינוך העל יסודי מרשויות מקומיות לרשתות ולחברות המתיימרות לנהל את בתיה"ס. העיריות מפרסמות מכרזים שעושים, לכאורה, רושם של מכרזים מוטים. יש בחינוך העל יסודי רשתות מכובדות, כגון: אורט, עמל, אמי"ת, דרכא, ברנקו וייס, בני עקיבא, ויש מכובדות פחות, שהמעניין אותן הוא הצד הכלכלי של ניהול בתי"ס ולא האיכות הפדגוגית. אנו עדים לתופעה שהמכרזים והעברות הבעלות הם לתקופותקצרות - וכך שום בעלות לאתשקיע בביה"ס ולא תפתח אותו כשהיא יודעת שבתוך שנה-שנתיים היא תוחלף באחרת. עד עצם היום הזה לא השכיל משרד החינוך להגדיר מהי רשת חינוכית ולקבוע אמות מידה, וכך, עפ"י תוכן המכרזים, גם מי שניהל “פרויקט חינוכי", אפילו קייטנה, רשאי להגיש הצעת מכרז - כי הקובע הוא לא האיכות והניסיון, אלא עד כמה עלות הניהול זולה. בסופו של דבר, התלמידים יקבלו פחות שעות הוראה, המורים לא יקבלו את כל זכויותיהם ובביה"ס לא יושקע מה שנדרש לפיתוחו. סוגיית בטיחות התלמידים 5. בטיחות בטיולים – בטיולים וביטחונם של המורים היא אקטואלית מאוד. כל מורה יודע שאם תקרה תאונה לתלמיד, הוא, המורה, יהיה ה"ש"ג" שישלם את המחיר. כל מורה הכשיר עצמו להורות תחום דעת מסוים, למד באוניברסיטה לתואר שני או שלישי, הוציא תעודת הוראה וקיבל רישיון ממשרד החינוך ללמד את המקצוע שאליו הכשיר עצמו. אף אחד לא עבר

ארגוני המורים המייצגים את מורי ישראל הם הגוף היציב היחיד הקיים במערכת, וטוב שכך. הכהונות הקצרות של השרים, מצד אחד, ורצונם להטביע חותם במערכת החינוך, מצד אחר, יוצרים בולמוס של רפורמות והחלטות אשר אינן מיטיבות עם מערכת החינוך, יוצרות בלבול ומערערות את יציבותה. כל שר חדש מכלה את זמנו בתיקונים של רפורמות של קודמו או בביטולן המוחלט והחלפתן ברפורמות אחרות. החינוך הוא תהליך ארוך, וחולפות שנים עד שזוכים לראות תוצאות. לכן חינוך זקוק ליציבות ולשיתוף פעולה מתמיד בין העומד בראש המשרד לבין ארגוני המורים – דבר, שלצערי, לא כל כך קורה. מכאן נובעת הסיבה למאבקים בין משרד החינוך ומשרד האוצר לבין ארגון המורים. זו הזדמנות לציין לחיוב את רצונו הטוב, היכולות והיצירתיות של השר היוצא, הרב שי פירון. עם זאת יש לנו לא מעט השגות בנוגע לביצוע. ריבוי הרפורמות שהשר לשעבר שאף להטמיע בתקופה כה קצרה הוא בגדר “תפסת מרובה לא תפסת". על האדם שימונה לשר החינוך לדעת שעל שולחנו הרבה בעיות, מקצתן בעיות מן העבר, שלא נפתרו, מקצתן בעיות שהתעוררו במהלך התקופה האחרונה, שמסכנות את מערכת החינוך ופוגעות בה. הבעיות הקיימות, והן רבות, דורשות התייחסות חיובית ודחופה, כבר בראשית הקדנציה, כי תחילת שנת הלימודים תשע"ו היא מעבר לפינה. כך שאפילו 001 ימי חסד לא יעמדו לרשותו. להלן ועל קצה המזלג מקצת הנושאים: מרדף זה 1. המרדף אחר אחוז הזכאות לבגרות – והסגידה לעגל הזהב של מערכת החינוך העל יסודי, קרי, אחוז הזכאות לבגרות, הביאו לכך שכל שרי החינוך, בשני העשורים האחרונים, יזמו רפורמות שונות בבחינות הבגרות: הגרלות, שיטת הצבירה, השיטה המודולרית, סמסטר קיץ, היבחנות מספר רב של פעמים במקצוע נתון כשהציון הטוב ביותר הוא הקובע, שיטת המיקוד, ישראל עולה כיתה ולמידה משמעותית, הפחתת מספר בחינות הבגרות, הערכה חלופית, העלאת משקל הציון הבית ספרי - וכולנו יודעים אילו לחצים הופעלו עקב כך על ציבור המורים. יש לנו לא מעט הצעות והמלצות לשר החדש, ואם ייאות להקשיב, אני משוכנע שייצא נשכר. כי ידע וניסיון בשטח יש לנו, לא פחות, ואולי יותר, מלא מעט בעלי תפקידים בהנהלת משרד החינוך. חינוך זה הוזנח ע"י מדינת 2. חינוך מדעי-טכנולוגי –

קשר משולחן ההנהלה 7

רן ארז

יו"ר הנהלת ארגון המורים