soroka50years

ם י נ ש ה י א ר ב ה ק ו ר ו ס ם י ש י מ ח ה ת ו נ ש 50

שלוש שנים מהנחת אבן הפינה: טקס הפתיחה!

לפני הבנייה: כבר שותלים!

התופרים תורמים, וכבר בונים!

נוצר קשר עם נשיא איגוד >>> 1955 תופרי בגדי הנשים בארה"ב, דוד דובינסקי - מגדולי הפעילים באיגודים המקצועיים באמריקה. האיגוד מביע נכונות לתרום מיליון דולר להקמת בית החולים בנגב, שייקרא על שמו. בשל התנגדויות לתוכנית נערכים כל המגעים עם דובינסקי תחת מעטה חשאיות. המוציא והמביא במגעים הוא דב ביגון, מנהל ההסתדרות בארה"ב. לאחר שמושג מימון משלים לבנייה המתוכננת מכינים טיוטת הסכם ראשונה בין קופ"ח לעיריית כבר מתחילות 1955 באר שבע. באוגוסט עבודות הבנייה על ידי "סולל בונה", לפי התכנון של האדריכלים שרון ואידלסון.

כחצי שנה לפני תחילת הבנייה כבר נשתלים >>> 1956 עצים, האמורים להקיפו 12,000 בשטח בית החולים החדש בחומה ירוקה ולעצור את רוחות המדבר. שטחי דשא נרחבים בין המבנים מתוכננים כדי למנוע את ענני האבק עולים ראשוני הדחפורים על השטח. 23.7.56- המדבריים. ב משה סורוקה מעורב בכל פרט וידו בכל ההחלטות.

ההזמנה לטקס הפתיחה

מימין: השר פנחס לבון, דוד דובינסקי ומשה סורוקה

שעות ביממה 24 מנתח תורן ובינתיים, בבית החולים הדסה עובד הצוות הרפואי בתנאים לא תנאים. המחלקה הפנימית >>> 1955 מיטות. אין ברז 12 כוללת שלושה חדרים משותפים עם המחלקה הכירורגית ואולם אשפוז גדול ובו בכל חדר והאחיות נאלצות לשאת קערות מים לחדרים. בחדר הניתוח מתבצעים שלוש פעמים בשבוע שעות ביממה. 24 ניתוחים אלקטיביים. הרופא המנתח הוא אחד ויחיד במחלקה, ולכן הוא תורן במשך פעם בחודש מגיע גינקולוג לבצע ניתוחים גינקולוגיים, ופעם בחודש מגיע אורתופד כדי לנתח. בבית החולים חמישה רופאים עולים: מגרמניה, אינדונזיה (הולנד), הונגריה, אוסטרליה וצ'ילה. מחלקת יולדות באוהל בחצר מוקמת ב"הדסה" שבעיר העתיקה מחלקת יולדות קטנה ובה שש 50- בראשית שנות ה >>> 1956 מיטות, אך עם גידול האוכלוסייה המהיר נעשית המחלקה צרה 20 מיטות. בשנה הראשונה נוספות עוד יולדות בבת אחת. כשלא נותר מקום גם בפרוזדור מוקם בחצר 70- מלהכיל, ולעתים הצוות מטפל בכ בחודש. 200- לכ 1956- אוהל גדול לאשפוז היולדות, שמספרן מגיע ב

עבודות הבנייה >>> 1959 מושלמות בתוך שלוש שנים מהנחת אבן נערכת מסיבת הפתיחה הרשמית של בית החולים 20.10.59- הפינה. ב

המרכזי לנגב בנוכחות כל ה"מי ומי" בארץ, ובהם השר פנחס לבון, שגריר ארה"ב, ראשי ההסתדרות, צמרת מפא''י, התורם דוד דובינסקי ואורחים מחו''ל. משה סורוקה אינו בין הנואמים ואף לא יושב על במת הכבוד, אולם כולם יודעים מיהו 'חתן המסיבה'. ובן גוריון? אף שהשלים עם הקמת בית החולים הוא מתקשה להודות בכך פומבית ואף נעדר מאירוע הפתיחה. רק שישה חודשים לאחר מכן, אחרי ניסיונות שכנוע מרובים, ניאות "הזקן" לבוא לביקור ממלכתי ראשון בבית החולים. בתיווכה של פולה רעייתו, ניתנת הסכמתו להצבת פסל ראש שלו באולם הכניסה של בית החולים. הוא לא מגיע להסרת הלוט ופולה היא זו . עם בן גוריון או בלעדיו - בית החולים המרכזי לנגב הופך לעובדה קיימת! 15.5.60- המשיקה את הפסל ב

בצורת ברופאים? מגייסים בדרום אמריקה תוך כדי תכנון בית החולים החדש, זוכה ד"ר >>> 1957 וילהלמינה כהן לתגבורת של רופא ילדים קבוע - ד"ר לילות התורנות בחודש. 30 עמירם יוסף, החולק איתה את מדי פעם נשלח רופא מתמחה מ"הדסה" ירושלים לתגבר את מחלקת הילדים, אך הוא עובר וחולף כרוח רפאים יוצא 1957- לאחר תקופת שירות כפויה בדרום הרחוק... ב לדרך מבצע ראשון לגיוס רופאים לנגב מדרום אמריקה. נפתח קורס לרופאים עולים, הנערך באולפן. הקורס כולל חודשיים לימודים רפואיים והתחייבות לשרת שנה בנגב 13 עם תום הקורס. בעשר השנים שלאחר מכן יגיעו לנגב רופאים עולים. 300- קבוצות ובהן כ

ברוך הבא, בית הספר לאחיות!

("אי ירוק בים צהוב"): "התקציב לא איפשר 16.10.59 ," "דבר לעשות מיזוג-אויר בחדרי החולים, אבל נעשה הכל שבגבולות האפשר כדי לתת את המידה הגדולה ביותר של איוורור טבעי... כמה עלתה בניית בית החולים המרכזי של הנגב? ...תשובתו של סורוקה אינה אומרת הרבה: 'תחכה עד לשנה הבאה - אמסור לקופת-חולים את החשבונות. אבל דבר אחד אני יודע: עדיין לא בנה איש בארץ בית-חולים משוכלל יותר במחיר זול יותר'." "התקציב לא איפשר מיזוג אוויר" מעיתונות התקופה

את פתיחתו של בית החולים >>> 1958 המרכזי לנגב מקדימה חנוכת בית הספר לאחיות בבאר שבע. בית הספר נקרא על שמה של פולה בן גוריון ובעשור אחיות 93 הראשון לקיומו הוא מסמיך אחיות מעשיות, 224- מוסמכות ו עורך השתלמויות לאחיות חדר ניתוח ולמיילדות ומניח תשתית לכוח אדם איכותי למערך הסיעוד בבית החולים. האחות הראשית שמטביעה חותם בעשור הראשון לבית החולים היא

("בית חולים חדש לבאר שבע"): "באר 23.7.56 ," "הארץ שבע נמצאת באזור מוכן לפורענות, אזור הגבול, ובשעת התקפות אפשר יהיה להפעיל את המחלקה החירורגית בהתאם לדרישות... הגישה תוכננה באופן שאל חדרי המיון אפשר יהיה להיכנס באמבולנסים המסיעים חולים או נפגעי התקפות-פתע. אפשרויות התקפות-פתע או מיקוש-דרכים שכיחות מאד ומספר הקורבנות עלול להיות רב..." "באר שבע באזור מוכן לפורענות" מעיתונות התקופה

מנהל אדמינסטרטיבי 29 בן

אהובה שגב, המגיעה לבאר שבע כחצי שנה לאחר פתיחת בית החולים ובתוך שלוש שנים הופכת לאחות ראשית - הצעירה ביותר בתפקיד זה בכל בתי החולים של הכללית.

פרופ' שטרן אומר "כן" לפרופ' יוסף >>> 1959 שטרן, מומחה ברפואה פנימית מ"בילינסון", מוצע לנהל את בית החולים החדש העומד לקום בנגב. שטרן מתנה את הסכמתו בכך שינהל במקביל גם את המחלקה הפנימית. שנה הוא מכהן 18 במשך בשני התפקידים גם יחד. "מעולם לא הרגשתי שתפקידי כמנהל מחלקה מתנגש בתפקידי כמנהל בית החולים, להיפך" - כך יאמר לימים המנהל הראשון של בית החולים - "עלי להודות שתפקידי כמנהל מחלקה מקל עלי את ניהול המוסד עקב המגע הבלתי אמצעי עם החולים ועם שאר מנהלי המחלקות והסגל כאחד". פרופ' שטרן הלך לעולמו ועל שמו נקרא כיום "אודיטוריום ע"ש 1992- ב שטרן" בכניסה לאגף הדרומי בסורוקה.

עידן חדש בנגב: מיטה לכל ילד

מלקחי מבצע קדש: " "מגרש חניה להליקופטרים מחזק בתודעת מקבלי ההחלטות את הצורך בהקמת בית חולים מודרני 1956- מבצע קדש ב >>> 1957 בבאר שבע. לנגד עיניו של משה סורוקה עומדת תמונת פינוי נפגעי צה"ל, שהובהלו מהחזית המצרית מושג שיתוף פעולה עם 1957 לבתי החולים במרכז הארץ בהיעדר מסגרת אשפוזית בבאר שבע. במאי

מסמן עידן חדש בנגב, 50- סוף עשור ה >>> 1959 מיטות 20- בבריאות בכלל וברפואת הילדים בפרט. מ מיטות 40- בבית החולים הישן גדלה מחלקת הילדים ל מיטות. על כולן 70- במבנה החדש ועד מהרה מתרחבת ל מנצחת ביד רמה ד"ר וילהלמינה כהן, כשהיא נעזרת בד"ר עמירם יוסף ובד"ר אליהו קצוני. המאושפזים הראשונים מועברים מהחדרים הדחוסים של "הדסה" באמבולנסים - ארבעה-חמישה על כל אלונקה. במחלקה החדשה זוכה כל ילד למיטה משל עצמו. התרחבות מערך רפואת הילדים בנגב מביא לירידה כללית בתחלואה, ובקרב ילדי הבדואים אף לעלייה ניכרת בתוחלת החיים.

אלי פרסר (במרכז) בישיבה של ההנהלה והוועד

"אדמיניסטרציה רפואית אינה מדע >>> 1958 מדויק אלא אמנות", כך מצוטט אלי פרסר, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים, במלאת עשור להקמת בית החולים המרכזי לנגב. פרסר נכנס בלבד, בעוד שבית 29 , בגיל 1958 לתפקיד בשנת החולים מצוי בבנייה. בעבודת נמלים הוא מנהל מאפס את תהליך ציוד ואיוש בית החולים ומשמש . עד לפתיחת בית 1973 שנה, עד לשנת 15 בתפקיד מיליון לירות, ותקציב 12- החולים מושקעים בו כ 1.5 בית החולים בשנה הראשונה לפעילותו עומד על מיליון לירות.

צה"ל וכחלק מלקחי המלחמה מוכנסים שינויים בתכנון המבנה: בית חולים חירום נבנה במרתף, מוקמות רמפות שיפועיות בין המרתף לחדרי הניתוח הצפוניים להעברת פצועים מהירה באלונקות במקרה של השבתת המעליות, ומתקבלת החלטה להכשיר "מגרש חניה מיוחד לשירותי הליקופטרים".

העברת תינוקות לבניין החדש

המדענים הצרפתים רוצים בית חולים מאז הקמתו קשור בית החולים באופן הדוק עם צה"ל ומערכת הביטחון, אולם לא רבים יודעים את >>> 1959 תרומתו להקמת הכור בדימונה. "אין ספק כי ללא בית חולים מודרני באזור, גם הקריה למחקר גרעיני בדימונה לא הייתה יכולה לקום", אמר אליהו נאווי, ראש עיריית באר שבע לשעבר, במלאת עשור לבית החולים, והסביר: , הביעה התעניינות רבה במועד הפתיחה הצפוי של בית 1959- "משלחת המדענים הצרפתים, שהגיעה לעיר ב החולים, ואף התנתה את בואם ואת הבאת משפחותיהם לבאר שבע בקיומו של בית חולים בעיר".

11 | אצבע על הדופק

10 אצבע על הדופק |