soroka50years

ם י נ ש ה י א ר ב ה ק ו ר ו ס ם י ע ב ש ה ת ו נ ש 70

בעקבות סגירת הפגייה של ויצ"ו בתל אביב, >>> 1975 מוקמת יחידת הפגים של בית החולים. לפני הקמתה היו הפגים נשלחים לויצ"ו או לתל השומר. הודות לשירותי הפגייה, חלה ירידה משמעותית בתמותת פגים כבר בשנה על כל אלף לידות 13.8- הראשונה לפעילות היחידה: מ .1975- ב 11.1- ול 1974 בשנת 12.4- ) ל 1973( מזל טוב ליחידת הפגים החדשה

ניתוחים לפצועי מלחמת יום הכיפורים 400- כ

במקביל לקרבות: יחידה חדשה לטיפול נמרץ נשימתי בהנהלת ד"ר תומס גסטש, מנהל מחלקת >>> 1973 ההרדמה, מופעלת בימי הקרבות בהיקף מלא (ארבע מיטות!) יחידה לטיפול נמרץ נשימתי, שהייתה ערב המלחמה בשלבי הרצה. בשנתיים הראשונות לפעילות אחוז 80- היחידה יורדת תמותת המקרים הקשים מ אחוז. פצועים רבים ממלחמת היום הכיפורים 25- ל 1975- נותרו בחיים בזכות הטיפול שקיבלו ביחידה זו. ב חולים בשנה. 100- כבר מאושפזים ביחידה יותר מ

12:00 . בשעה 1973 באוקטובר 6 , שבת >>> 1973 בצהריים מורה מפקדת חיל הרפואה למנהל בית החולים, פרופ' שטרן, להיערך לאפשרות של קליטת נפגעים בתוך זמן קצר. בית החולים 80- נכנס לכוננות שעת חירום, הסגל מוזעק וכ אחוז מהמאושפזים מפונים לבתיהם. במהלך המלחמה מבוצעים בששת חדרי הניתוח למעלה ניתוחים, חלקם מסובכים מאוד, המצילים 400- מ את חייהם של חיילים רבים. בהשוואה לקליטת פצועים במלחמות קודמות, דווקא במלחמה זו מגיע לבית החולים מספר פצועים קטן יחסית, שכן הפצועים מפונים מהחזית לכל בתי החולים בארץ לצורך חלוקת העול.

אין מחלקת כוח אדם, אבל יש עלון עובדים!

גם הסיעוד אקדמי בנגב מוקם בית הספר ע"ש רקנאטי >>> 1978 למקצועות עזר בריאותיים (סיעוד ופיזיותרפיה) בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון. בית הספר לאחיות הופך בכך לחלק מהפקולטה למדעי הבריאות וקובע ציון דרך בסיעוד בנגב: מעתה, הסיעוד הינו מקצוע אקדמי. בכך יוצא לדרך עידן חדש של הכשרה מקצועית לאנשי צוות בסורוקה.

הפקולטה נפתחת: סורוקה בית חולים אוניברסיטאי

עדיין מטפלים בפצוע ממלחמת העצמאות

"עשינו את הבלתי אפשרי כמעט"

אחד הפצועים הקשים >>> 1973 ביותר במלחמת יום הכיפורים הוא חייל המובא במצב אנוש לאחר שנפגע מרסיס פגז בעורק הראשי בצוואר וסובל גם מסיבוך ריאתי. בניתוח חירום מצליחים מנתחי המחלקה הכירורגית א', בראשות ד"ר ג'לינוס חודה, להשתיל בצווארו עורק סינתטי ומצילים את חייו. "יש לנו ניתוחים רבים שאינם קלים", אומר ד"ר חודה, "אבל במקרה זה היינו מאושרים כי הסיכויים היו קלושים ביותר וניתן להגיד שעשינו את הבלתי אפשרי כמעט".

"כל מלחמה מגדילה את העומס ואת התור", אומר >>> 1976 פרופ' גבריאל טרק, מנהל המחלקה האורתופדית - המחלקה הגדולה ביותר בסורוקה. "המלחמה עצמה יכולה להיות קצרה, אך הטיפול בנפגעים מאריך את התור לניתוחים בחצי שנה. בכלל, נפגעי המלחמות מספקים לנו תעסוקה תמידית. למשל, אנו מטפלים כיום בפצוע שנפגע בשחרור אילת במלחמת העצמאות..." לימים יאמר עליו חביב קדם, סגן משנה למנכ''ל סורוקה: "רבים מפצועי צה"ל חבים לו את חייהם, את בריאותם ואת שלמות גופם, שכן היה ידוע שאצל פרופ' טרק - לא קוטעים גפיים!... ''

בתחילת השנה יוצא לאור הגיליון >>> 1974 הראשון של עיתון בית החולים. זהו עלון סטנסיל, המודפס בצבע אחד על גבי נייר פשוט, ובעמודו האחרון, למען הסר ספק, רשום כי "העלון הוא פנימי ביותר... כל פרסום חוץ של כל העלון או חלק ממנו טעון אישור ההנהלה". במדור "כוח אדם" אנו מוצאים את הידיעה הבאה: "למרות שאין במוסדנו מח' כח אדם (בכוונתנו להקימה) מתמסרת מחלקת הנהלת חשבונות בצורה יוצאת מהכלל לנושא הטיפול בדירוג וקידום העובדים. קוימו מספר פגישות קונסטרוקטיביות עם מח' המנגנון במרכז ותוקנו הרבה עיוותים". ובמדור "הרצאות והשתלמויות": "הח' שמעון אנשל - חשמלאי ראשי סיים קורס למפעילי מעליות ובכך תבוא בודאי על תיקנה בעיית התקלות התמידיות במעליות. ברכותינו לו להצלחה בתפקיד זה".

סורוקה עולה על מפת הכירורגיה העולמית

מחפשים פתרונות דיור נושא הדיור לצוות העובדים החיוניים מחייב פתרון. ביוזמת שלום בראשי, האיש אשר על >>> 1974 הניהול האדמיניסטרטיבי, שוכר בית החולים דירות כדי לאכלס בעיקר אחיות רווקות ולאחר מכן רוכש דירות קטנות ב"שיכון עובדים", בבית רב קומות מול קולנוע "חן" בשכונה ב'. הדירות מרוהטות 60 ומוכשרות לקליטת שתי אחיות בכל דירה.

כנס הכירורגים >>> 1975 הארצי נערך בשנה זו בפעם הראשונה בבירת הנגב, בהשתתפות מומחים חשובים מרחבי העולם. את הכנס מארגן פרופ' משה פויכטונגר, מנהל מחלקה כירורגית ב' בסורוקה ויו"ר איגוד

נפתחת שנת הלימודים הראשונה בבית הספר לרפואה של 1974 בסוף שנת >>> 1974 אוניברסיטת בן גוריון, המשותף לאוניברסיטה ולקופ"ח כללית. בית הספר לרפואה מסונף לבית החולים ובכך מוגדר סורוקה כמרכז רפואי אוניברסיטאי. "הרעיון של הפיכת בית החולים למרכז הוראה רפואית בנגב נולד בשיעורים הראשונים לרופאים עולים", מצוטט פרופ' חיים דורון, אז ד"ר דורון (ולימים לבוא מנכ"ל הכללית) בחוברת העשור של בית החולים. וממשיך מי שהיה ממקימי אוניברסיטת הנגב והיזם הנלהב של הקמת בית הספר לרפואה בבאר שבע: "לא במקרה נאבקנו על איתור השטח של קריית האוניברסיטה ליד בית החולים... רצינו ברציפות השטח ממכון לחקר הנגב ועד לקמפוס האוניברסיטאי, כשבית החולים יושב במרכז... יש לפתח בנגב מרכז להוראה רפואית, שבית החולים בבאר שבע יעמוד במרכזו".

ובקיצור...

מצוקת :1971 >>> אלף ל"י. מרכז קופת חולים מכסה את הגירעון 400 הוצאות בית החולים הן כמיליון ל"י לחודש בעוד שההכנסה אינה עולה על :1970 1974 בתחילת >>> מרדימים קשה מביאה לעבודה מסביב לשעון. על התורנות האינסופית כותבים עיתוני התקופה ואחת הכותרות היא "מרדימים כל העת" ': "הבעיה העיקרית בהקמת יחידה מסוג זה היתה העובדה שהצוות הורכב רובו מעובדים 74 של בית החולים, יולי 2 ' נפתחת מחלקה גריאטרית. מתוך עלון מס שלא היה להם ניסיון קודם בגריאטריה... בעיה אחרת היא המחסום הפסיכולוגי והדחיה שמגלה הציבור הרחב, הכולל גם עובדי רפואה, לנושא הגריאטריה" שלוש מחלקות הילדים הופכות :1978 >>> נפתחת יחידת כוויות עם חדר ניתוח צמוד, כחלק מהמחלקה לכירורגיה פלסטית בניהולו של ד"ר דן מלר :1976 >>> .1980- ב 100,000- ל 1970- ב 40,000- מספר הביקורים במיון עולה מ :1979 >>> לחטיבת הילדים בניהולו של פרופ' שמעון מוזס

הרצאות מדעיות 230- הכירורגים בישראל. בכנס מושמעות כ בתשעה אולמות במקביל, הוא זוכה לפרסום נרחב ומעלה את הנגב על מפת הכירורגיה העולמית.

21 | אצבע על הדופק

אצבע על הדופק | 20

Made with FlippingBook flipbook maker