כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - גיליון מספר 7 - לקט - ספטמבר 2019

כותבים קוראים

גיליון מס ‘2

המשך הראיון עם אבי גיל, לרגל השקת ספרו ’ אהבה זרה ‘

מה מושך אותך לעולמם של העובדים הזרים? ” מה שמושך אותי לנסוע למקומות לא שגרתיים בעולם: סרי לנקה, המלדיביים, איסלנד, סין, ברזיל וכו .‘ הרצון לגלות אנשים ועולמות, לכאורה רחוקים, אך בעצם קרובים מאוד אספר לך סיפור, כחלק מהתחקיר לספר נכנסתי למסעדה סודנ ית הממוקמת בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. ביקשתי מהמלצר שיגיש לי אוכל סודני אותנטי. הוא הגיש לי גוש בצק מעוטר ברוטב אדום, שנראה לי מוכר. שאלתיו איך קוראים למנה והוא ענה: ’ עסידה .‘ אמרתי לו שלא יכול להיות כי מדובר במאכל סודני, מאחר ואני מכיר מאכל זה מבית הורי י שנ ולדו בטריפולי והם קוראים לו בשם ’ עסידה .‘ כך מצאתי עצמי מתווכח עם מלצר סודני באמצע התחנה הישנה, האם מדובר במאכל ילדות שלי או שלו. האמת, כנראה מדובר במאכל ילדות של שנינו... והנה כשאתה קצת מתקרב מתברר לך שהסודני הזר, גדל על אותם מאכלי ילדות שלך. “ איך מוצאים זמן לכתוב בין שלל העיסוקים והמחוייבויות שלך? ” זרעי רעיונות נולדים כל זמן שהמוח והלב פתוחים לרווחה. אני מנסה לפתח רעיונות בכנסים, בנסיעות, בשיחות טלפוניות עם חברים בזמן נהיגה ארוכה והכתיבה היא בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע. עכשיו כשהילדים עזבו את הקן, זה קצת יותר קל. צריך משמעת, ולכתוב ברצף כדי להיות אפקטיבי. וגם כדי שניתן יהיה למחוק הרבה. ומחקתי בעריכה לפחות חצי מהספר ’ אהבה זרה “.‘ הספר מוביל אותך גם אל רצון לייצר עבור היוצרים שבקרב העובדים הזרים ארוע מחווה שיוציא אותם לאור, תרתי משמע.. ” בכוונתי להפיק אירוע תרבות ואומנות גדול שיתמקד בפועלים זרים ובהשתתפותם. גם בתחום הנגינה וגם בתחום הציור, הפיסול ומלאכות היד. מדהים לראות כיצד הפועלים הזרים משוטטים באופן חופשי באוזר שכונת נווה - שאנן, אך בדרך לשדרות רוטשילד בתל אביב יש כאילו איזה מחסום שקוף אותו הם לא מעיזים לחצות. יודעים שלא כדאי לשבש את מעוז הבורגנות. “ הכתיבה עבורך היא......? ” יכולת לברוא עולם בו אני יכול לשלוט בו לכאורה בצורה מיטבית. הדגש הוא על ה ‘ לכאורה .‘ מרגע שהדמויות קורמות עור וגידים הן כבר מתנהלות באופן די עצמאי. “ מה הספר הבא? שוק הדייגים בסרי לנקה - אחד מהלוקיישנים מהספר ” אהבה זרה “

” ספר על פגישת מחזור שאשה מארגנת לבעלה המדוכדך. בפגישה עצמה יתברר שהוא אינו זוכר כלום מנערותו, ודווקא היא, כחלק מהתחקיר זוכרת הרבה, ממש משתלטת לו על הביוגרפיה. זו אמורה להיות

צילומים: אבי גיל אלבום פרטי

7