כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - גיליון מספר 7 - לקט - ספטמבר 2019

אפריל 9102

כותבים קוראים גיליון מס ‘4

המשך הראיון עם ד “ ר יפעת אשרת פינק -

האם יש פרופיל של דחייה חברתית וממנה יוצאים לאינספור וריאציות? "ישנם לא מעט מחקרים קלאסיים, שבהם הוצעו אבחנות וסיווגים של התנהגויות מועדות לסיכון, כמו: אבחנה בין ילדים דחויים - תוקפנים לבין ילדים דחויים - נסוגים ותוקפנים, או בין דחויים - תוקפנים לדחויים - כנועים. חלק מהחוקרים קשרו את הדחייה במראה חיצוני, בשונות אתנית או דתית, בחריגות, ביכולות שונות ובפרמטרים נוספים. אולם, מתוך הידע שהצטבר עם השנים, אנו יודעים

שלמרכיבים בסיסיים אלו אין קיום נ פ ר ד , אלא ה ו א ח ו ב ר ל ג ו רמ י ם הקשורים למערכת הישירה והמידית שבתוכה גדל הילד (כדוגמת מערכת יחסיו של המתבגר עם הוריו, אלימות -בין הורית), יחסים עם חברים בבית הספר ובסביבת המגורים, ואפילו ג ו רמ י ם רחב י ם י ו תר של חשי פה לאלימות בתקשורת, נורמות תרבותיות ואמונה דתית ואירועים סביבתיים

גלובליים. חבירה זו, מייצרת ואריאציות רבות לאינספור, כך שלמעשה ההבדלים שבינינו כבני האדם, אינם אלו שינבאו את הסיכון להידחות חברתית, אלא שילובים עם גורמים מערכתיים נוספים." אז בעצם כל אדם שאנחנו פוגשים בחיינו יכול להיות למעשה סוג של קורבן דחייה חברתית? "בהכללה כולנו נתונים בסכנה כזו או אחרת לדחייה, בהינתן אותם תנאים פנימיים וחיצוניים שצוינו לעיל. יתרה מכך, היד קלה יותר על ההדק מבעבר, או במילים אחרות, האצבע קרובה אל המקלדת כדי להדיר ולהשפיל אחרים. ההסתתרות מאחורי מסכים, מעלימה את תווי הפנים וקל לנו יותר לפגוע במי שאיננו רואים או לא מצפים לתגובת עימות ישירה. ולכן, כל אדם בצורה כזו או אחרת עשוי ליפול כקורבן לדחייה במעגלים מצומצמים או רחוקים." אפשר לזהות את הדחיה בעיניים בלתי מקצועיות? "בוודאי. לפני שאנחנו אנשי מקצוע, אנו בני אדם, ואנו חיים תחת נורמות מוסריות, שהן חיישן אנושי ראשון במעלה. מחקרים מלמדים, כי ילדים כבר בהיותם בני שנתיים, יודעים לציין אם מעשיהם מותרים או אסורים, נכונים או לא נכונים, צודקים לא צודקים. קל וחומר אנשים מבוגרים. ההגיון הבריא, הוא העין הראשונית דרכה כולנו יכולים לזהות מצוקה. דיווח של ילד, על אי נוחות חברתית, תחושה של נידוי, הפקרה, השפלה, חוסר שיתוף/ השתתפות, מניפולציה שמופעלת עליו, העלבה וכן הלאה, הוא מספק כדי לזהות דחייה ולהתחיל לטפל בה ובו. אנו יודעים לומר שדחייה חברתית היא חוש אישי. ומכאן, שדחייה שיחוש אדם אחד, לא תהיה דומה או שווה לזה של אדם אחר.

21