אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

והאחרון. כאן התברר כי פעילות מער , רכת השחרור של הלויינים השתבשה וכל הלויינים, ועמם ה”טכסאט”, לא השתחררו כמתוכנן ואבדו, יחד עם השלב הרביעי, בימת אוחוצק.‏ הלויין הראשון מדגם גורווין-טכסאט אבד, אולם הודות לתרומה נוספת של משפחת גורווין‏הוחלט לבנות ולשגר . לויין שני גם שימושים צבאיים ללויינ ני “מיקרו” ו”נאנו” במיוחד לשימוש בימי חירום כתשובה למצבים קריטיים בתחומי המוד . דיעין ועוד לוייני נאנו ומיקרו ההתקדמות בתחומי האלקטרונ ניקה והמחשוב, והיכולת למזער מער‏כות למימדים ומשקלים קטנים, הביאו להתפתחותו של : תחום חדש בתחום הלויינות “לוייני מחקר זעירים” או “לויינ .” ני מיקרו משקלם של אלה נמצא בתחום של 001 עד 051 ק”ג. בשנים האחרונות מתפתח גם תחום “לוייני נאנו” שמשקלם 01 עד 03‏ק”ג. למעשה ניתן להגדיר את הלויינים הראשונים ששוגרו לחלל כ”לוייני מיקרו”- בהם ה”ספוטניק” הראשון (משקלו היה 6.38 ק”ג) ואפילו “לוייני נאנו”: ה”ואנגרד 1‏” האמריקני . (74.1‏ ק”ג) ואחרים ‏חברות לא רבות עוסקות בתחום זה אולם מכוני מחקר, סטודנ נטים וחובבים, הביאו‏לפריחה בבניית לויינים זעירים החל משנות השמונים של המאה העשרים. רוב הלויינים מסוג זה , נעשים על בסיס תכניות מחקר והקבוצות המשתתפות בפיתוח הלויינים ובנייתם באים מתחומי . פעילות שונים ‏לוייני המיקרו משמשים בתחומי האסטרופיזיקה, המחקר וצילום כוכבי הלכת, לוייני חישה, לוייני ממסר לחובבי רדיו ועוד. כיום סובבים במסלולים סביב כדור . הארץ מאות לויינים מסוג זה בשנים האחרונות, עם כך, נעשו

ללויינים כאלה. ישר ראל יכולה להיהפך יצואנית לויינים לכל - העולם הלויין שלנו יאפשר

להתיצב בגובה של 086‏ק”מ ולהקיף את . כדור הארץ אחת ל-911‏דקות ‏עם כך לא הצרפתים הם ששיגרו את . הלויין הישראלי הקטן, אלא הרוסים כאשר הפרויקט היה כבר בשלב מתקדם החליטו מובילי הפרויקט להיענות להצ צעה של הרוסים לשגר את הלויין בטיל .” Start” חדש שפותח ברוסיה, וכונה‏ הטיל החדש הוא למעשה הסבה של ” (המכונה בנאט Topel“ הטיל הבליסטי ) לשימוש SS -25 ” ומסומל Sickel“ ט”ו שים אזרחיים. שיגור זה היה גם השיגור . הראשון של הדגם האזרחי של הטיל , עלות השיגור היתה כ-000,061‏דולר הרבה מתחת לעלות שנדרשה במשגרים - מסחריים רגילים, אולם הסיכון באי 1993 הצלחה היה קיים. בחודש אפריל ” נחתם ההסכם עם “המכון לחקר החלל של רוסיה. ה”טכסאט” נועד לשיגור יחד עם לויין חובבים גרמני. כשנתיים לאחר ‏מכן, בשנת 5991, היה הלויין מוכן, מער רכותיו נבדקו בארץ וברוסיה והוא הוצב . בראש המשגר הרוסי ביום שלישי 82 במרס 5991, היה הכל מוכן לשיגור. צוות של הטכניון ובו מפתח חי הלויין ומערכותיו, בהם פרופ’ גיורא ,” שביב, ראש “מכון אשר לחקר החלל היה בחדר הבקרה הקטן ועקב אחר התק קדמות ההכנות. לפני השיגור הוא אמר בראיון כי לישראל כוונות לשווק את הלויין ומערכות חלל אחרות. “יש שוק

להוכיח יכולת זו לנו ולעולם”. עוד אמר כי “הסיכוי‏שמדינות יקנו לויין שכולו ישראלי, מותנה בפוליטיקה. אבל אין ספק שיש בעולם התעניינות במוצרים . שלנו ובמיוחד אלה שכבר נוסו בחלל נכון שאנחנו לא ארה”ב, לא צרפת ולא רוסיה, אבל מנגד שיגור לויין דורש יכולת היי-טק ותחכום ברמה שאינה מביישת מדינות בעולם. אנו נעמוד .” ברמה הזאת ונתקדם הלאה מערכת הניתוק נכשלה ‏השיגור נעשה מבסיס החלל הרוסי . פלצסק, כ-009‏ק”מ צפונית למוסקווה בשעה המיועדת התיצב רכב הנשיאה והשיגור ועליו הזביל בנקודה המתאימ . מה. כל שלבי השיגור נעשו אוטומטית כיפת הזביל הושלכה והוא הוזקף אנכית. הטיל נהדף מעלה בלחץ של גזים דחוסים, ולאחר רגע נוסף הופעל מנועו בעל ההודף המוצק, והוא יצא לחלל. כל השלבים פעלו היטב עד לשלב הרביעי

Made with FlippingBook flipbook maker