אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

כוחות צה”ל בכוננות במהלך כל ימי המלחמה, היה צה”ל בכוננות גבוהה. הציבור נקרא לבחון את מערכות המיגון, את הממ”דים (מרחב מוגן דירתי). ופיקוד העורף יחד עם שרותי ההצלה, הכיבוי והרפואה נערכו . למתקפת טילים עיראקית חיל האויר הכין תוכניות לתקיפת משג גרי הטילים במערב עיראק. יחידות של , צה”ל, בהן חי”ר צנחנים וכוחות אחרים נערכו למבצעי פשיטה רחוקים במטוס סי תובלה ומסוקים. טייסות התקיפה ) אווררו את הפ”מים (פקודות משימה , לקראת אפשרות של פעולה בעיראק אולם לא נדרשו לכך: העיראקים לא . פעלו נגד צה”ל או העורף בישראל שלא כמו במלחמה הקודמת בשנת 1991, לא שיגר צבא עיראק טילים בליס סטיים לעבר ישראל. הסיבה העיקרית לכך: מלאי הטילים אזל כבר במלחמה הקודמת והמעטים שנותרו שוגרו לעבר . מטרות בכוויית ואזלו מן המחסנים פטרולים מוגברים מערך ההגנה האוירית, כולל שתי , סוללות טילי חץ, סוללות פטריוט והוק היה בכוננות גבוהה למקרה של שיגור טילים מעיראק. כוחות אלה תוגברו ערב המלחמה בכוחות נ”מ שנשלחו מארה”ב , וגרמניה. מערכות המכ”ם הופנו מזרחה ויחידות נ”מ חירום הוצבו בשטחי יהוד . דה ושומרון וצפו לעבר ירדן במהלך כל ימי המלחמה, מטוסי חיל האויר שמרו על פטרולים קבועים בשמי , ישראל למקרה שסאדם חוסיין יחליט לשלוח לישראל מטוסי תקיפה נושאי . פצצות כימיות, כמבצע נואש אחרון חיל האויר הפעיל במלחמה זו במשימות F-15 הגנה ובכוננות לתקיפה, מטוסי רעם F-15I מדגמים שונים, מטוסי לתקיפה ארוכת טווח, ואליהם הצטרפו F-16 טייסות רבות נוספות של מטוסי . פנטום F-4E לדגמיהם, מטוסי כמו כן הפעיל חיל האויר מערך אווירי של מטוסי לוחמה אלקטרונית אשר נוע עדו לצפות לעבר המזרח ולגלות תנועות אויריות חשודות לעבר ישראל. מטוסי תצפית בהם מטוסי ביצ’קרפט ועגור יצאו לסיורים מעל חופי ישראל ולאורך . הגבולות

כולם היו בכוננות. מערכי התדלוק, המסוקים והתובלה נערכו לאפשרות שישראל תגיב. מלמעלה: בואינג 707 לתדלוק מסוק יסעור ומטוס תובלה הרקולס