אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

לא יכלו לראות את המטרות. נושא חמור שני היה חוסר במודיעין. המטרות על מפות אנשי הצוות צוירו על פי מידע ישן. בשעה בה יצאו המטוסים לדרך כבר היו הסוללות ממוקמות באתרים אחרים. בעיה שלישית היתה חוסר התיא אום בין מטוסי התקיפה לבין מערכים , אחרים של צה”ל שנועדו לסייע להם כולל מטוסי הטעיה ללא טייס, וסוללות תותחים שהיו אמורות לסייע באש על . סוללות תותחי הנ”מ של הסורים חיל האויר נמנע מתקיפת טק”א ב”דוגמן 5” לא נערך מטס מקדים להש שמדת סוללות תותחי הנ”מ ואלה פגעו . בשישה מטוסי פנטום של חיל האויר . שני אנשי צוות נהרגו ותשעה נשבו . רק סוללת טילים אחת נפגעה הכישלון היה צורב. מאז לא פעל עוד חיל האויר נגד סוללות הטילים, לבד מאלה שהיו איום חמור במיוחד. עד סוף המלחמה הושמדו במערך הסורי רק שלוש סוללות ואחרות נפגעו. עד כניסת כוחות השריון לתוך אזורים מוגני טילים (אמ”ט) והשמדת הסוללות עקפו . המטוסים את האזורים

. הסוללות, וכן פצצות מונחות , ‏פיקוד ההגנה האוירי של מצרים הפעיל בזירה טילים ותותחים אשר כיסו את השמים מגובה עשרות מטרים ועד חמישים ק”מ. במערך היו שלושה ‏ נייחים, טילי SA-2 : סוגים של טילים ‏ניידים לטווח של שלושים ק”מ SA-3 ‏ניידים ביותר. אנשי החי”ר SA-6 וטילי והשריון נשאו טילים משוגרי כתף מסוג ‏סטרלה, שפגעו במטוסים בגובה SA- 7‏ נמוך. במלחמה אבדו בשל כך עשרות . מטוסים שיצאו לתקיפה ‏חיל האויר פעל נגד מערך הנ”מ המצרי 1973 במספר שלבים: ב-8‏באוקטובר ‏הוצאו מכלל פעולה חלק מהסוללות באיזור פורט סעיד. המצרים מיהרו לשקם את המערך שהגן על “שער הכנ ניסה” הצפוני למצרים, ועד 61‏בחודש נדרשו עוד שני מבצעים כדי להוציאו מכלל שימוש. לאחר מכן פעלו מבנים אחרים נגד סוללות טילים מקומיות אחר רות. רק לאחר שכוחות שריון ישראלים חדרו לשטח מצרים וכבשו את האזורים מהם פעלו בוללות הטילים ומערכות הבקרה, יכלו מטוסי חיל האויר לפעול . ביתר חופשיות

על המשגר הנייח שלהם בתוך סוללת טילים בהר עתקה SA-3 שני טילי

האויר. מבנים שנשלחו לתקוף מטרות . או לסייע ליחידות צה”ל חזרו פגועים יותר מאלף טילי קרקע אויר לפי נתונים שפורסמו אחרי המלחמה נראה כי פיקוד הטילים של הצבא המצרי שיגר יותר מאלף טילים נגד מטוסי חיל האויר. מטוסי סקייהוק נושאי מתקנים ללוחמה אלקטרונית יצאו לשבש את מתקני המכ”ם, וחלק ממטוסי התקיפה נשא גם טילי שרייק המתבייתים על מערכות המכ”ם של

‏ מערך הגנה אוירית מסועף המצרים הציבו במלחמת יום-הכיפור רים מערך נ”מ, שהיה המגוון והמסועף ביותר בכל תולדות הלוחמה האוירית בעולם. “הפרחים”, כפי שכונו סוללות הטילים במפות הקוד, כיסו את כל מבוא אות מצרים, שדות התעופה והמתקנים . החשובים שלה בעקבות כשלון המבצעים נגד סוללות הטילים, הוגבלו פעולות מטוסי חיל