אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

חברת ארקיע לידיים פרטיות בעלי כנף ארקיע ומשקיעים רוכשים את ארקיע

עם הקמתה של חברת ארקיע, מיד אחרי מלחמת העצמאות היתה החברה בבעלות אל על וההסתדרות. מצב זה נמשך עד סוף שנות השבעים, עת פקד משבר את התעופה האזרחית, ובתוכה . גם חברת ארקיע בשנים הבאות שינתה החברה בעלות . והשליטה בה עברה לידיים פרטיות המשבר החל כבר בשנת 7791 עת חלה ירידה משמעותית במספר הטסים, ונוספ פה לה ההחלטה של הנהלת החברה לרכ כוש שני מטוסי סילון זוללי-דלק מדגם . הצפי להגברת הטיסות BAC-111 לחו”ל לא התממש והתשלומים עבור המטוסים ותחזוקתם, יחד עם הפחתה במספר הנוסעים החל לתת אותותיו . במאזנים של החברה שנתיים לאחר מכן החליטה ממשלת ישראל על החזרת סיני למצרים, ועתיד . הטיסות לשם היה לוט בערפל החברה לידיים פרטיות היה זה בשנת 0891 כאשר החליטה הממ משלה, למעשה אל על וההסתדרות, על מכירת ארקיע עקב מצבה הכספי הקשה ועל הפרטת החברה על ידי מכירתה . לגורמים פרטיים בפברואר 0891 נרכשו 57 אחוזים

דדי בורוביץ

ישראל בורוביץ

מים המסורתיים שלה בטיסות הפנים ארציות, ובעיקר להרחיב את פעילותה בטיסות שכר בינלאומיות. כמו כן החליטה החברה להגביר את פעילותה בתחום מתן שירותי האחזקה למטוסים של חברות ומטוסים אזרחיים וצבאיים . מן הארץ ומחו”ל צמאי BAC-111- במקום מטוסי ה הדלק, נרכשו בשנת 1891 שלושה מטוסי בואינג 002-737, והחברה שכרה מטוס

ממניות החברה על ידי בעלי חברת “כנף ארקיע” אשר נשלטה בידי האחים דדי וישראל בורוביץ, ושאר מניות על ידי עובדי ארקיע אשר ביקשו לעקוב מקרוב אחר פעילות החברה. כמנכ”ל החברה . החדשה נבחר אריק אכמון בניהול החדש עברה חברת ארקיע שינ , נויים מפליגים בתחומי הפעילות שלה . במספר העובדים ובצי המטוסים מנהלי החברה החליטו לפעול בתחומ

הבעלים החדשים של ארקיע ירשו מגוון של מטוסים; בין אלה (מימין לשמאל) : פייפר נאבהו-צ’יפטיין, ססנה 733 ואיילנדר

1980