New-Tech Military Magazine | Q1 2022

חור שחור, כחול לבן

אמיר בר-שלום

ח

" מאחר והטלסקופ הזה אמור להביט בזווית רחבה מאד למרחק רב, שטח הסריקה שלו יהיה גדול לאין ערוך מטלסקופ מקביל העובד באותה טכנולוגיה. לעיתים התופעות שהוא יקלוט יהיו במרחק רב, לזמן קצר יחסית ולכן יהיו חלשות מאד. הייחוד של המערכת הוא לקלוט את האותות החלשים הללו, להתמקד בהם, לעבד אותם ולהעבירם לתחנת הקרקע. מעבר לזה הטלסקופ יוכל לפעול בסינרגיה עם מערכות מעקב קרקעיות אחרות. כך למשל ברגע שתופעה מסוימת תזוהה על ידי הטלסקופ, הוא ידע מיד לשעבד אליה סנסורים שמוצבים בכדור הארץ, ולהכווין אותם לאזור. בשונה מהטלסקופ בחלל, הסנסורים הקרקעיים הללו יודעים להביט באופן צר וממוקד על נקודת שמיים. ללא הזיהוי הראשוני של הטלסקופ, אי אפשר היה כלל לגלות את התופעות הללו". תוכנית "אולטראסאט" מנוהלת וממומנת במשותף על ידי סוכנות החלל הישראלית ומכון ויצמן למדע ומתבצעת בשיתוף . לצורך DESY מרכז המחקר הגרמני הפעלת הטלסקופ בונה מכון ויצמן מרכז . בשונה 24/7 שליטה מחקרי שיאוייש

בלווינים שמוצבים בנקודות כל כך רחוקות מכדור הארץ, חשופות לקרינה גבוהה מאוד שמצריכה תכנון קפדני של תכן הנדסי". לווייני התצפית שמוצבים מסביב לכדור הארץ ונעים במסלול קבוע סביבו "חוסים" בשדה המגנטי שמגן למעשה עלינו מפני ק"מ הקרינה 36,000 קרינת השמש. בגובה הזו חזקה מאד ללא כל מסננים. כדי להתמודד עם איתה ועם ההשפעות ארוכות הטווח שלה, יצופה טלסקופ החלל של אלביט במספר שכבות הגנה שיאפשרו אטימה בחלקים מסויימים או פגיעה מינימלית בחלקים אחרים בהם סנסורים ועדשות. "אחד הפיתוחים שלנו בהקשר הזה הוא החרוט המחורץ שמקיף את העדשה ולמעשה מבודד אותה מהקרינה. הפיתוח הזה מאפשר לנו מעבר להגנה עצמה על המערכת גם דיוק שלה, בידוד מרעשי רקע ומניעת החזרים". "רעשי רקע" הם למעשה פוטונים שנעים בדרך קבע בחלל ונקלטים בעדשות הטלסקופ. האתגר הוא לבודד את את הפוטונים "הרגילים" הללו מפוטונים זמניים ורחוקים שמעידים על תופעות חלל.

ורים שחורים הם מושג שתמיד מצית את הדמיון. כוח המשיכה

החזק שלהם, איבוד מימד הזמן וחוסר היכולת לחקור אותם לעומק, מציבים בפני החוקרים אתגר מורכב מאד. אחת הדרכים לעשות זאת היא להביט רחוק, בזווית רחבה ככל האפשר ולאורך זמן, על אזורים שונים בחלל. רק כך ניתן לקלוט חורים שחורים בשלבי שונים שלהם ועל ידי כך לנסות לחקור אותם. זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי טלסקופ החלל שבונה בימים אלה אלביט מערכות הישראלית - למכון ויצמן. הטלסקופ בשם אולטרא סאט, , Ultraviolet Transient Astronomy Satellite אמור להיות מוצב בנקודה קבועה בחלל ק"מ ולהביט משם לחלל 36,000 בגובה של העמוק. "החלל העמוק הוא למעשה שדה מחקר עצום שהלווינות הרגילה כלל לא מגיעה אליו", אומר גיא, מנהל יחידת החלל בחטיבת המודיעין של אלביט מערכות. "עצם הצבת לווין כזה למשימה שאינה מבט על כדור הארץ, אלא ממנו והלאה, היא אתגר טכנולוגי ומדעי מורכב מאד. בשונה מלוויני תצפית רגילים, המערכות

New-Tech Military Magazine l 32

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online