האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

עם מחלה גרורתית, ואצל אחרים הגרורות מופיעות חודשים או שנים לאחר האבחנה. למרות שניתן לחיות עם מחלה גרורתית במשך שנים, הפחד מהתקדמות המחלה, ההתדרדרות בתפקוד והחרדה מפני המוות הם חששות אמיתיים. הטיפול בחולים אלה ובני משפחתם מהווה אתגר לצוות הפסיכו- סוציאלי במערכת הבריאות. הקשיים עמם מתמודדים החולים הם קשיים מעשיים ונפשיים ברוב תחומי החיים: תסמינים גופניים ונפשיים (כאב, חולשה, בחילות והקאות, הפרעות בפעילות מעיים, דיכאון, חרדה, פגיעה במצב הרוח הכללי),תקשורת סביב המחלה, שינויים גופניים ותפקודיים המתרחשים בעקבות החמרת המחלה, שינויים בעצמי, במשפחה ובמערכת היחסים. לעיתים מופיעה תחושה או חשש מפני הכבדה, ומנגד חיפוש אחר מטרות בנות השגה ואחר משמעות ורצון לקרבה ואוטנטיות ביחסים הבין-אישיים. דאגות לגבי מוות ופרידה מקבלות משמעות אחרת, כולל הדאגה מפני השפעת המחלה והמוות הצפוי על בני המשפחה, בעיקר על ילדים צעירים. עולות תהיות באשר לשיח פתוח על סוף החיים והטיפול בתקופה זו. הלס וחב' מדגישים כי לקראת "סוף החיים", נדרשים חולים ובני משפחה "לדבוק בחיים" ]. הם סבורים 12[ " ובו זמנית "להתכונן למוות כי תפקיד הצוות המטפל הוא לאפשר לחולים לשהות ב"אזור הביניים", לסייע להם להחזיק ולהכיל את הדואליות הזו מבלי לנסות לפתור אותה. חולים לא חייבים לבחור בין תקווה (ואולי הכחשה) ובין השלמה ופרידה. עם זאת, יש לזכור כי היעדר מודעות לגבי

צוות רב-מקצועי מסייעות לשיפור התקשורת של הצוות המטפל עם החולה והמשפחה ויכולות לעודד שיח פתוח בתוך המשפחה.

הפרוגנוזה עלול להקשות על קבלת החלטות מושכלות. חלק ניכר מהמשפחות אינן מוכנות או מצוידות מספיק מול המטלות הכרוכות בטיפול בחולה הנוטה למות. בראון וחב' מצאו כי בני/בנות הזוג היו במצוקה רבה יותר מהחולים, ומדדי הדיכאון, חוסר התקווה וחוסר .]13[ האונים שלהם היו גבוהים יותר סיכום רוב החולים מצליחים להתמודד עם סרטן המעי ולהסתגל למצב החדש, גם אם קיים פחד מהישנות המחלה. בקרב מיעוט לא קטן של החולים, המחלה ממשיכה לפגוע באיכות החיים, בשביעות הרצון ובבריאות הנפשית. המחלה משפיעה על החולה ועל בני משפחתו, ולכן מומלץ לראות את המחלה וההתמודדות עמה בהקשר משפחתי. חסרים מחקרים המתמקדים בהשפעת הסטומה על חיי המטופלים ובני/בנות זוגם, ואת הפער הזה חשוב למלא. התערבויות פסיכו-סוציאליות יכולות לשפר איכות חיים ושביעות רצון ולהפחית מצוקה. לסרטן המעי היבטים גופניים ייחודיים והתערבויות המכוונות לחולי סרטן המעי, ומומלץ להתחשב בהם בבניית ההתערבות. כאשר המחלה מתקדמת, נושא המוות תופס מקום רב יותר, ויש ללמוד כיצד מתמודדים עם החרדה ממנו. אחת ההתערבויות שעובדים סוציאליים יכולים להוביל היא "מפגש משפחתי עם צוות רב-מקצועי". מפגש כזה מאפשר בנייה של יחסי עבודה ושותפות, וגישור על מחלוקות בין חברי הצוות הרפואי, שגורמות לבלבול אצל חולים ובני משפחה. התערבות מערכתית ופגישה משפחתית עם

רשימת ספרות

1. Dunn J, Ng SK, Breitbart W, et al. Health-related quality of life and life satisfaction in colorectal cancer survivors: trajectories of adjustment. Health Qual Life Outcomes. 2013 Mar 14;11:46-60. 2. Rozmovits L, Ziebland S. Expressions of loss of adulthood in the narratives of people with colorectal cancer. Qual Health Res. 2004 Feb;14(2):187-203. 3. Ross L, Abild-Nielsen AG, Thomsen BL, et al. Quality of life of Danish colorectal cancer patients with and without a stoma. Support Care Cancer. 2007 May;15(5):505-13. Epub 2006 Nov 14. 4. Manderson L. Boundary breaches: the body, sex and sexuality after stoma surgery. SocSci Med. 2005 Jul;61(2):405-15. Epub 2005 Jan 19. 5. Mosher CE, Winger JG, Given BA, et al. Mental health outcomes during colorectal cancer survivorship: a review of the literature. Psychooncology. 2016 Nov;25(11):1261-70. Epub 2015 Aug 27. 6. Kotronoulas G, Papadopoulou C, Burns-Cunningham K, et al. A systematic review of the supportive care needs of people living with and beyond cancer of the colon and/or rectum. Eur J OncolNurs. 2017 Aug;29:60-70.Epub 2017 May 30. 7. Simard S, Thewes B, Humphris G, et al. Fear of cancer recurrence in adult cancer survivors: a systematic review of quantitative studies. J Cancer Surviv. 2013 Sep;7(3):300-22. Epub 2013 Mar 10. 8. Kayser K, Acquati C, Reese JB, et al. A systematic review of dyadic studies examining relationship quality in couples facing colorectal cancer together. Psychooncology. 2016 Dec 10 [Epub ahead of print]. 9. Traa MJ, Braeken J, De Vries J, et al. Sexual, marital, and general life functioning in couples coping with colorectal cancer: a dyadic study across time. Psychooncology. 2015 Sep;24(9):1181–8. Epub 2015 Mar 20. 10. Ciere Y, Janse M, Almansa J, et al. Distinct trajectories of positive and negative affect after colorectal cancer diagnosis. Health Psychol. 2017 Jun;36(6):521-528. 11. Mosher CE, Winger JG, Given BA, et al. A systematic review of psychosocial interventions for colorectal cancer patients. Support Care Cancer.2017 Jul;25(7):2349-62.Epub 2017 Apr 22. 12. Hales S, Lo C, Rodin G. Managing Cancer And Living Meaningfully (CALM) treatment manual: an individual psychotherapy for patients with advanced cancer. Toronto, ON: Princess Margaret Hospital, University Health Network; 2010. 13. Braun M, Mikulincer M, Rydall A, et al. Hidden morbidity in cancer: spouse caregivers. J ClinOncol. 2007 Oct 20;25(30):4829-34.

136