האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

22 ' גיליון מס 2018 ינואר

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה

סרטן המעי הגס

PR-IL-PRO-ENS-117(11/17)

המטופלשלך חשוב לך?

המטופלשלך מרגיששהוא נחלש? השתחרר מאשפוז? התחיל תהליךשיקום?

השלמה תזונתית במקרים של איבוד מסת שריר, שיקום וירידה בתפקוד. הכוח לחזור לתפקד אנשור פלוס אדוונס

המותאם לצרכים תזונתיים של מבוגרים הזקוקים להשלמת התזונה ו/או במקרים של ירידה בתפקוד וצורך בשיקום. , ) יחב״ל 500 ( D וויטמין HMB גר'), 20( חלבון מזון יעודי עשיר ב: | WWW.ABBOTTNUTRITION.CO.IL לפרטים נוספים: הוכח מדעית כתורם לתהליכי שיקום ומשפר תפקוד ומדדי איכות חיים. לשימוש בהמלצה ובפיקוח של רופא ו/או דיאטן-תזונאי. * , חברת תרופות ומוצרי בריאות בינלאומית, מהמובילות בעולם. אבוט מיוצר על ידי ניתן להשיג בקופות החולים, רשתות הפארם ובתי המרקחת הפרטיים. * Ekinci O et al. Nutr Clin Pract 2016;Mar 10. Pii 0884533616629628

22 ' גיליון מס 2018 ינואר

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלתהסרטן והשלכותיה

עריכה מדעית: , מנהל המערך האונקולוגי ומרכז הסרטן ע"ש דוידוף, פרופ' ברוך ברנר המרכז הרפואי רבין, פתח תקווה , לשעבר מנהל המערך האונקולוגי, מרכז הסרטן ע"ש דוידוף, פרופ' אהרון סולקס המרכז הרפואי רבין, פתח תקווה , מנהל השירות לגילוי מוקדם ומשפחות בסיכון, פרופ' זהר לוי המרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה; יו"ר החוג לממאירות מערכת העיכול, האיגוד לגסטרואנטרולוגיה

בהוצאת האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר), מחלקת הסברה וקידום בריאות info@cancer.org.il 03-7322780 . , פקס 03-5721677 . טל

מוגש כשירות לציבור עובדי הבריאות. הדעות המובעות במאמרים הן על דעת מביעיהן בלבד. האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר) אינה אחראית על תוכן המודעות, תוכנן ו/או סגנונן. תוכן המודעות הינו על אחריות המפרסמים בלבד ואין בפרסומן משום המלצה כלשהי. האגודה למלחמה בסרטן הצטרפה ל'מהפכה הירוקה' ומפיצה חוברת זו בצורה דיגיטלית באמצעות אתר האינטרנט של האגודה. אם ברצונך להיכלל ברשימת התפוצה הדיגיטלית אשר באמצעותה מיידעת האגודה את ציבור עובדי הבריאות, באופן דיגיטלי, על הוצאתה לאור של info@cancer.org.il חוברת 'במה' חדשה, אנא שלח/י לנו למייל: את פרטיך המלאים (כתובת, טלפון ותפקיד) וכתובת הדוא"ל שלך ואנו נצרף אותך לרשימת התפוצה הדיגיטלית.

תוכן העניינים

, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מירי זיו פתח דבר/ בישראל (ע"ר) פרופ' ברוך ברנר, פרופ' אהרון סולקס, דבר העורכים/ פרופ' זהר לוי התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס אפידמיולוגיה של סרטן המעי הגס/ 8 פרופ' ליטל קינן-בוקר הפתוגנזה של סרטן המעי הגס/ ד"ר עלז ויינר 14 אורח חיים (משקל, תזונה ופעילות גופנית) 16 ומניעה של סרטן המעי/ ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר רויטל קריב גילוי מוקדםשל סרטן המעי על ידי בדיקת דם סמוי/ 19 ד"ר ענת פליגלמן קולונוסקופיה וירטואלית/ פרופ' יעקב סוסנה 23 גילוי מוקדם של סרטן המעי באמצעות קולונוסקופיה/ 25 ד"ר עידו לייש גילוי מוקדם ומניעה לאנשים עם סיפור משפחתי 28 של סרטן המעי/ ד"ר נעים אבו פריחה מגמות עדכניות בכריתת פוליפים במעי הגס/ 31 ד"ר אורי סגול מעקב לאחר כריתת פוליפים – ד"ר אמיר קליין 33 איתור תסמונת לינץ' במטופלים שחלו בסרטן המעי 36 הגס באמצעות בדיקת הגידול/ ד"ר ליאור כ"ץ בירור גנטי למטופלים עם חשד לתסמונת לינץ'/ 39 ד"ר יעל גולדברג המעקב והטיפול במטופלים עם תסמונת לינץ'/ 41 פרופ' זהר לוי

אבחון גנטי של פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי 44 )/ ניצן שרון שוורצמן, אלינה קורולפ, FAP ( פרופ' משנה קליני חגית בריס-פלדמן פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי בילדים/ 48 ד"ר שלומי כהן פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי – רפואת בוגרים/ 50 ד"ר רויטל קריב הבירור והמעקב אחר מטופלים עם ריבוי פוליפים 54 / MUTYH אדנומות במעי, שאינו פוליפוזיס, לרבות ד"ר גיא רוזנר בירור ומעקב אחרי מטופלים עם פוליפוזיס נעורים/ 56 ד"ר איתי מאזה, ד"ר אליזבט הלף אתגרים בייעוץ גנטי לממאירויות מעי מורשות/ 58 ד"ר רקפת חן-שטוירמן, ד"ר אלון בסביץ פנלים מתקדמים לאיתור גנים של סרטן המעי/ 61 יועצת גנטית ענבל קדר טיפול בסרטן מעי גס ממוקם הגישה הטיפולית לסרטן מעי גס ממוקם/ 63 פרופ' ברוך ברנר עיבוד ראשוני של חולה סרטן מעי גס/ ד"ר נירית ירום 65 הגישה הניתוחית לסרטן מעי גס ממוקם/ 67 פרופ' ניר וסרברג טיפול כימי משלים לסרטן מעי גס ממוקם/ 70 ד"ר שרון פלס ביומרקרים בגידולים ממוקמים של המעי הגס/ 73 ד"ר איילת שי הגישה הניתוחית לסרטן רקטום ממוקם/ 76 ד"ר מחמוד אבו גזאלה, פרופ' אלון פיקרסקי הטיפול האונקולוגי בסרטן רקטום ממוקם/ 79 ד"ר גלי פרל

טיפול קרינתי לגרורות ממקור מעי גס/ 118 ד"ר יוליה קונדל כירורגיה אונקולוגית במקרים לא שגרתיים/ 120 פרופ' אבירם ניסן אוכלוסיות חולים עם מאפיינים ייחודיים סרטן המעי הגס באוכלוסייה הצעירה/ 126 ד"ר נעמה הלפרן סרטן המעי הגס באוכלוסייה המבוגרת/ 128 ד"ר הדר גולדוסר סרטן המעי הגס על רקע מחלות מעי דלקתיות/ 130 ד"ר רונן ברנר טיפול תומך בחולי סרטן המעי הגס היבטים פסיכולוגיים וסוציאליים של המחלה 133 והטיפולים/ ד"ר שלומית פרי מיניות ופוריות בקרב חולי סרטן המעי הגס/ 137 פרופ' אירית בן-אהרון החיים עם סטומה - ניהול הטיפול וסיבוכים/ 140 רוית אילון פעילות גופנית וסרטן המעי הגס/ דנה איתח 143 מחלימים מסרטן המעי הגס: כיצד המערכת 145 הרפואית יכולה לעזור?/ פרופ' גיל בר-סלע רפואה משלימה וסרטן המעי הגס/ 148 ד"ר עופר כספי, ענבר דרסלר, צביקה ראובן פעילויות האגודה למלחמה בסרטן – נגד המחלה 151 ולמען החולים פרסומים בתחום סרטן המעי הגס - 154 האגודה למלחמה בסרטן

מעקב אחר טיפול למטרת ריפוי לסרטן המעי/ 81 ד"ר עידית פרץ הגישה הטיפולית לפוליפ ממאיר/ 84 פרופ' דן אדרקה הטיפול הסיסטמי בסרטן מעי גס גרורתי הגישה הטיפולית לסרטן מעי גס גרורתי/ 86 פרופ' ברוך ברנר הטיפול הכימי בסרטן מעי גס גרורתי/ 89 ד"ר משה משאלי טיפולים מכווני מטרה בסרטן מעי גס גרורתי/ 91 ד"ר מיטל לברטובסקי, ד"ר עינת שחם-שמואלי אימונותרפיה בסרטן מעי גס גרורתי/ 95 ד"ר קטרינה שולמן, ד"ר יעקב דסקל ביומרקרים בסרטן מעי גס גרורתי/ ד"ר רוית גבע 98 רפואה מותאמת אישית בסרטן מעי גס גרורתי/ 100 פרופ' אירית בן אהרון מעקב אחר יעילות הטיפול בסרטן מעי גס גרורתי/ 103 ד"ר עופר פורים

טיפולים מקומיים בסרטן מעי גס גרורתי

הגישה הניתוחית לגרורות כבדיות/ ד"ר ריאד חדאד 105 טיפולים ממוקדים לגרורות כבדיות/ ד"ר אלכס בני 109 הגישה הניתוחית לגרורות ריאתיות/ 112 ד"ר מילטון סאוטה הגישה הניתוחית לגרורות בחלל הצפק/ 114 פרופ' דניאל בן שימול, ד"ר רן אורגד, פרופ' חנוך קשתן

פתח דבר

שלום רב,

של ביטאון "במה" - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן 22 ' אני מתכבדת לפתוח את גיליון מס והשלכותיה, המופק על ידי האגודה למלחמה בסרטן. השנה מתמקד הביטאון בסקירה מדעית של נושא סרטן המעי הגס. חולים חדשים המאובחנים 3,000- סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל, עם למעלה מ שיעורי התחלואה בישראל גבוהים, אך שיעורי התמותה נמוכים. OECD מדי שנה. יחסית למדינות ה- זאת בעיקר הודות לגילוי מוקדם – המפתח למניעת המחלה ולשיעורי ריפוי גבוהים. תוכנית לאומית לגילוי מוקדם 2005- ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות הוקמה ב של סרטן המעי הגס והחלחולת. הנתונים מוכיחים: במקביל לעלייה בשיעורי המבצעים בדיקות לגילוי מוקדם (בדיקת דם סמוי בצואה לפחות פעם אחת בשנה או בדיקת קולונוסקופיה) חלה ירידה בתמותה מהמחלה; חלה ירידה בשיעור החולים בסרטן המעי הגס הגרורתי; וחלה עלייה בשיעור המאובחנים בשלב מוקדם, המאפשר ריפוי בשיעורים גבוהים. סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן היחיד שבדיקות הסריקה אינן מיועדות רק לגילויו המוקדם, אלא יכולות לאפשר מניעה: כידוע, פוליפ שמתגלה בבדיקה לפני שהפך לסרטני, מונע את התפתחות המחלה. בשנים האחרונות חלו גם התפתחויות רפואיות רבות בתחום הטיפול בסרטן המעי הגס, והן פותחות בפני החולים אפשרויות טיפול וריפוי חדשות, כפי שמפורט במאמרים השונים בביטאון. , פרופ' ברוך ברנר, פרופ' אהרון סולקס ופרופ' זהר לוי ברצוני להודות לעורכים המדעיים של ביטאון זה, על שיתוף הפעולה ההדוק וההשקעה הרבה מזמנם וממרצם בעריכת המאמרים שנכתבו על ידי מיטב המומחים בתחומים השונים. תודה גם לכל הכותבים על העבודה המסורה והפורייה. חוברת "במה" הינה ביטאון מדעי המיועד לכם, עובדי מערך הבריאות המתמודדים עם הטיפול בחולי הסרטן, על מנת להעשיר אתכם במידע מקצועי מדעי, מהימן ומעודכן. אני תקווה כי המידע המופיע בביטאון יהיה לכלי עזר בעבודתכם הברוכה, ויסייע בידיכם לקדם את איכות הטיפול בחולי הסרטן בישראל. בתודה ובברכה,

מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן

דבר העורכים לפניכם ביטאון "במה" המוקדש כולו לסרטן המעי הגס - אחד הגידולים הנפוצים ביותר בעולם, והשני בשכיחותו מקרים חדשים בארה"ב 150,000 בישראל. מדי שנה מאובחנים למעלה ממיליון חולים ברחבי העולם, כמעט מקרים חדשים בישראל. למרות ההתקדמות הרבה שחלה בטיפול במחלה, עדיין כמחצית מהחולים 3,200- וכ ) מורכבת ושכיחה, בארץ ובעולם. health problem ימותו מסיבוכיה. אין ספק אפוא שמדובר בבעיית בריאות ( מעבר להיותו אחד מהגידולים השכיחים ביותר, סרטן המעי הגס מייצג כמה היבטים יוצאי דופן בקרב הממאירויות הסולידיות, חלקם ייחודיים לחלוטין. ראשית, זהו הגידול הראשון בו רצף האירועים הגנטיים המרכזיים שמובילים להתפתחותו פוענח, ובאופן המעמיק ביותר. שנית, מדובר במחלה הכרוכה בתחלואה ותמותה ניכרות אך הניתנת למניעה באופן כמעט מלא, על ידי הקפדה על קווים מנחים של בדיקות סקר ואבחון מוקדם. מאפיין נוסף הוא ההשפעה ) הרבה מאוד של טיפולים כימיים, ביולוגיים (מכוונים) וקרינתיים על המהלך הטבעי של גידול אגרסיבי זה, impact ( והיכולת להגיע באמצעותם להפוגות (רמיסיות) ממושכות מאוד, לפחות בחלק מהחולים. ולבסוף, וזהו אולי המאפיין הבולט ביותר של סרטן המעי - היכולת השכיחה יחסית לטפל מקומית בדרך כלל, אך לא רק, באמצעות כריתה כירורגית, בגרורות מרוחקות, ולהביא בכך להפוגות ממושכות ואף לריפוי, ובשיעורים לא מבוטלים. בגיליון זה ניסינו לחדד היבטים טיפוסיים אלה של סרטן המעי, היכולים גם להשליך על ההבנה והטיפול בממאירויות סולידיות אחרות. , חלו התפתחויות רבות בכל ההיבטים הקשורים 2005 מאז פרסומו של גיליון "במה" הקודם בנושא זה, בשנת להבנה, לאבחון ולטיפול במחלה. ואכן, אנו כבר מבחינים בתוצאות המעשיות של התפתחויות אלה, בעיקר על ידי אבחון מוקדם יותר של חולים רבים, טיפולים מצומצמים יותר בתת-אוכלוסיות בהן הדבר אפשרי, הגדלה משמעותית בהיצע הבדיקות האבחוניות והתכשירים הרפואיים, והחשוב ביותר, שיפור ניכר בפרוגנוזה הכללית של כלל החולים, בין שהם סובלים ממחלה ממוקמת ובין שממחלה גרורתית. בגיליון זה ניסינו להקיף את כל ההיבטים הללו, תוך סקירת ההתפתחויות השונות שחלו בהם בשנים האחרונות, תוך מתן דגש למשמעויות המעשיות של תמורות אלה. כך תמצאו בחוברת פרקים המוקדשים לרקע, מצבים טרום-סרטניים, התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי, טיפול במחלה ממוקמת, הן של הקולון עצמו והן של החלחולת (רקטום), וטיפול במחלה גרורתית, וכן התייחסות לאוכלוסיות חולים עם מאפיינים ייחודיים. לאור המורכבות של כל אחד מהנושאים, ועל מנת להגביר את הפן המעשי של הגיליון, כל אחד מהפרקים אוגד בתוכו תתי-נושאים רבים. אם צריך לבחור גורם אחד שהינו בעל התרומה הרבה ביותר להתקדמות שחלה ביכולות הטיפול בסרטן המעי בשני העשורים האחרונים, הרי זה קרוב לוודאי התפתחות הגישה הרב-תחומית בחולים אלה. אין ספק שטיפול זה אפשר מיצוי מיטבי של התרומה של כל אחד מהמקצועות לתוצאה הכללית של הטיפול - בשיעורי הריפוי, בשיעורי הכניסה לרמיסיות ומשכן, בצמצום נזקי הטיפול ובאיכות החיים הכוללת של המטופלים. מגוון הכותבים בגיליון זה של "במה" משקף מגמה זו באופן ברור; בין הכותבים תמצאו רופאים מתחומי התמחות רבים, כולל אונקולוגים רפואיים, מומחי קרינה, כירורגים מתת-מקצועות שונים, גסטרואנטרולוגים, רדיולוגים, אפידמיולוגים, גנטיקאים, מומחי רפואת ספורט ורפואה משלימה, וגם עובדי מקצועות בריאות נוספים כפסיכולוגים, אחיות, ותזונאיות. ברצוננו להודות לכל הכותבים על ההיענות לקריאתנו על אף אינספור מטלות אחרות, ולאגודה למלחמה בסרטן, על שמצאה לנכון להקדיש גיליון "במה" נוסף למלחמה בסרטן המעי הגס ולפעילותה העקבית לטובת חולי הסרטן בכלל וחולי סרטן המעי בתוכם. פרופ' זהר לוי פרופ' אהרון סולקס פרופ' ברוך ברנר

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

אפידמיולוגיה של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל פרופ‘ ליטל קינן בוקר המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

מבוא המעי הגס (כרכשת) הוא האיבר האחרון במערכת העיכול, ותפקידיו העיקריים הם ספיחת הנוזלים והמלחים משאריות המזון שמגיעות אליו ופינוי שאריות אלה. למעי ) caecum הגס מספר חלקים: המעי האטום ( והתוספתן שבקצהו; המעי הגס העולה, הרוחבי והיורד; המעי העקול/פרשדון .) rectum ); והמעי הישר/החלחולת ( sigmoid ( ,) epithel כל שטח פני המעי מצופה ברירית ( ] במעי הגס 1[ )90%>( ועיקר הגידולים והחלחולת מקורם בתאים אלה, אם כי ישנם גם גידולים שמקורם בתאים מסוגים אחרים. היה סרטן המעי הגס והחלחולת 2012 בשנת ) השלישי בשכיחותו colorectal cancer ( מכלל התחלואה בסרטן) בקרב 10%( בעולם מכלל 9%( גברים, והשני בשכיחותו בעולם התחלואה בסרטן) בקרב נשים. באותה שנה 55% חולים (מהם 1,361,000- אובחנו כ 649,000- גברים) עם המחלה, ונפטרו ממנה כ ]. ההימצאות לחמש שנים נאמדה 2[ בני אדם ]. רוב התחלואה 3[ אנשים 3,544,000- ב ], על 2[ ) נצפתה במדינות מתועשות 55%( מאוכלוסיית העולם חיה 20%- אף שרק כ במדינות אלה. הסיכון הנצבר לאורך החיים להיארעות 5%- סרטן המעי הגס והחלחולת הוא כ בשנה בארה"ב. גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה של המחלה בבן משפחה מדרגת קרבה ראשונה, מחלת מעי דלקתית, גידול שפיר קודם במעי, מוטציות גנטיות ספציפיות, וגם גורמים התלויים

באורח החיים, כמו השמנה, עישון וצריכת בשר אדום. נמצא כי ביצוע פעילות גופנית קבועה וצריכת ירקות ופירות מגנים מפני .]4[ המחלה בסקירה זו מוצגים הנתונים הלאומיים לגבי סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל. מקור הנתונים הוא ברישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, וברישום סיבות המוות בישראל, משרד הבריאות. היארעות סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל ומגמות 2014-1990 עתיות המונח "היארעות" מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסוימת באוכלוסייה מוגדרת. שיעורי ההיארעות מבטאים באופן ישיר את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן. המגמות העתיות מתארות את תמונת התחלואה לאורך זמן ויכולות לשקף התערבויות שונות המכוונות להפחתת התחלואה או לגילוי מוקדם של המחלה. שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת בישראל, 2014 גידול חודרני הוא גידול שבעת גילויו כבר חרג מעבר לגבול הרקמה המקורית שבה נוצר, וחדר לרקמות הסמוכות ו/או למערכת הלימפה המקומית. גידול שהוסיף להתפשט גם לאיברים מרוחקים נקרא "גידול גרורתי". מתושבי ישראל 3,009 אובחנו 2014 בשנת של המעי הגס והחלחולת, חודרני עם סרטן

160 , יהודים 1,325( ) גברים 52%( 1,560 "אחרים" - תושבים נוצרים שאינם 75 , ערבים 1,449- ערבים או כאלה עבורם אין סיווג דת) ו ערביות 126 , יהודיות 1,232( ) נשים 48%( ) מחולים אלה 72%( 2,178 .)" "אחרות 91- ו אובחנו עם סרטן המעי הגס, והשאר עם סרטן החלחולת. היה סרטן המעי הגס והחלחולת 2014 בשנת הסרטן החודרני השני בשכיחותו בקרב מכלל אבחנות הסרטן 13.2%( גברים יהודים החדשות באותה שנה) אחרי סרטן הערמונית; ) אחרי 11.1%( השני בשכיחותו בנשים יהודיות סרטן השד; השני בשכיחותו בגברים ערבים ) אחרי סרטן הריאה; והשני בשכיחותו 12.4%( ) אחרי סרטן השד. 11.1%( בנשים ערביות שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי של 100,000- אוכלוסיית התקן העולמית) ל ,2014 סרטן המעי הגס והחלחולת בשנת בגברים ובנשים יהודים, 23.7- ו 29.8 היו 28.9 בהתאמה. בקרב ערבים היו השיעורים בנשים, ואילו בקרב "אחרים" 19.5- בגברים ו .30.3- ו 42.7 היו השיעורים המקבילים סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת הוא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר; הן ביהודים והן בערבים, בשני המינים, שיעורי ההיארעות , והם הגבוהים ביותר 60 עולים מאוד מגיל .)1 ומעלה (תרשים 75 בקבוצת הגיל הגיל החציוני בעת האבחנה (הגיל שמחצית החולים אובחנו לפניו ומחציתם, אחריו) 72 , בגברים יהודים 70 היה 2014 בשנת בנשים 59 ; בגברים ערבים 63 , בנשים יהודיות בגברים ובנשים "אחרים". 64- ערביות; ו

8

בנשים ערביות ( 11.1% ) אחרי סרטן השד

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי אוכלוסיית התקן העולמית) -ל 100,000 של סרטן המעי הגס

2014 , היו 29.8 -ו 23.7 בגברים ובנשים יהודים, בהתאמה. בקרב ערבים היו השיעורים

והחלחולת בשנת

בנשים, ואילו בקרב "אחרים" היו השיעורים המקבילים 42.7 -ו 30.3 .

28.9 בגברים ו - 19.5

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת הוא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר ; הן ביהודים והן בערבים, בשני

המינים, שיעו רי ההיארעות עולים מאוד מגיל 60 , והם הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75 ומעלה (תרשים 1 .)

הגיל החציוני בעת האבחנה (הגיל שמחצית החולים אובחנו לפניו ומחציתם, אחריו) בשנת 2014 היה 70

בגברים ובנש ים "אחרים ."

, לפי קבוצת 2014 , : שיעורי היארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל 1 תרשים )100,000- אוכלוסייה, מין וקבוצת גיל (שיעורים ספציפיים לגיל ל בגברים יהודים, 72 בנשים יהודיות, 63 בגברים ערבים; 59 בנשים ערביות; ו -64 תרשים 1 : של היארעות הגס המעי והחלחולת בישראל , 4102 , אוכלוסייה מין ,

• נצפתה 2008-1990 בנשים ערביות בשנים ) עם p<0.05 מגמת עלייה מובהקת ( . לאחר מכן המגמה התייצבה. APC=6.2% שלב המחלה בעת האבחנה – סרטן 2014 , המעי הגס והחלחולת לסרטן המעי הגס והחלחולת תקופת חביון ארוכה (משך הזמן החולף בין השינוי הפתולוגי הראשוני שמוביל להתמרה סרטנית לבין הסתמנותה הקלינית של המחלה), המאפשרת גילוי מוקדם; בדיקת דם סמוי בצואה המבוצעת אחת לשנה היא טכנולוגיה ,]8-6[ שהוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה ], ומשמשת משום כך בתוכניות 9[ גם בישראל לאומיות שונות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת. בישראל הוקמה תוכנית ביוזמת האגודה 2005 לאומית כזו בשנת למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, אשר מתבססת על בדיקות צואה לדם סמוי מגיל , אחת לשנה, במי שנמצאים 74 עד גיל 50 בסיכון ממוצע למחלה, ועל קולונוסקופיה במי שנמצאים בסיכון מוגבר למחלה. בדיקות אלה מאפשרות זיהוי והסרה של נגעים שפירים במעי הגס והחלחולת (שהם בעלי פוטנציאל להתמרה סרטנית), כמו גם גילוי מוקדם 10 15 20 25 30 35 40 45 50 שיעור תחלואה ל - 100,000 מתוקנן לגיל

וקבוצת גיל

לפי קבוצת

שיעורי

סרטן

011,111 )

ספציפיים -ל לגיל

(

שיעורים

450

גברים יהודים

נשים יהודיות

גברים ערבים

נשים ערביות

גברים אחרים

נשים אחרות

400

350

300

250

200

150

50 שיעור היארעות סגולי לגיל ל - 100,000 100

0 שיעור ההיארעות של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת , מתוקנן לגיל , לפי מין וקבוצות אוכלוסייה , ישראל 2014 - 1990

קבוצת גיל

2014-2006 שיעורי התחלואה יציבים; בין ) עם P<0.05 נצפתה מגמת ירידה מובהקת ( . APC=-4.0% • נצפתה 1999-1990 בגברים ערבים בשנים ) עם אחוז p<0.05 מגמת עלייה מובהקת ( ; APC=11.6% שינוי שנתי ממוצע גבוה לאחר מכן המגמה התייצבה. 2

ביהודים נבדקה התפלגות התחלואה גם לפי מקום הלידה. בילידי אירופה, אמריקה ואפריקה נצפו שיעורי ההיארעות הגבוהים : השיעור המתוקנן לגיל 2014 ביותר בשנת בגברים ובנשים ילידי אירופה- 100,000- ל , בהתאמה, ובקרב 26.6- ו 37.7 אמריקה היה בנשים. 28.4- בגברים ו 34.2 , ילידי אפריקה בקרב ילידי אסיה וישראל היו השיעורים המתוקננים לגיל נמוכים יותר ודומים למדי: בגברים 22.1 בילידי אסיה היו השיעורים .20.5- ו 24.4 , בנשים, ובילידי ישראל 22.3- ו מגמות עתיות בהיארעות סרטן המעי 1990-2014 , הגס והחלחולת בישראל ], אשר מאפשרת 5[ Joinpoint באמצעות תוכנת זיהוי נקודות מפנה מובהקות במגמות לאורך Annual זמן, בדקנו את שיעור השינוי השנתי ( ) ואת מובהקות השינוי Percent Change, APC בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת במהלך .)2 (תרשים 2014-1990 התקופה שבין • נצפתה 2007-1990 בגברים יהודים בשנים ) עם אחוז p<0.05 מגמת עלייה מובהקת ( . APC=0.7% שינוי שנתי ממוצע נמוך נצפתה מגמת ירידה 2014-2007 בשנים .APC=-5.1% ) עם p<0.05 מובהקת ( • היו 2006-1990 בנשים יהודיות בשנים 2013 2014

0 5

: שיעור ההיארעות של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, 2 תרשים 2014-1990 מתוקנן לגיל, לפי מין וקבוצות אוכלוסייה, ישראל 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010

שיעור ההיארעות של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת , מתוקנן לגיל , לפי מין וקבוצות אוכלוסייה , ישראל 2014 - 1990 שנת אבחנה

2011

2012

גברים יהודים

נשים יהודיות

גברים ערבים

נשים ערביות

10 15 20 25 30 35 40 45 50

שיעור תחלואה ל - 100,000 מתוקנן לגיל

0 5

2011

1990

1991

1992

1993

1994

1995

1996

1997

1998

1999

2000

2001 שנת אבחנה 2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2012

2013

2014

גברים יהודים

נשים יהודיות

גברים ערבים

נשים ערביות

9

30.0%

26.6%

25.5%

25.0%

21.2%

19.9%

20.0%

14.6% 13.8%

12.4% 11.6% 11.3% 10.5%

15.0%

12.2%

12.2% 11.3% 10.5% 10.0%

5.0% כלל המקרים עם שלב ידוע ( ממוקד וחודרני ) 10.0%

10.2%1

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

משיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בשנת 2000

בשלב מחלה מוקדם. שיעור זה גבוה ב - 71%

0.0%

( 19.9% ). במקביל, ירדה פרופורציית החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית (מחלה שהתפשטה

סרטן המעי הגס והחלחולת 2014-1990 , באנשים צעירים מגמות ההיארעות של סרטן המעי הגס נבחנו גם 2014-1990 והחלחולת בשנים . Joinpoint לפי קבוצות גיל באמצעות תוכנת ,74-50 ,49-20 : קבוצות הגיל שנבדקו היו אובחנו רק חולים 19-0 . בקבוצת הגיל 75+ – בכל שנה בשתי קבוצות 4-0 בודדים – בין האוכלוסייה (יהודים וערבים) ובשני המינים, ולכן הנתונים אינם מוצגים. מגמת ההיארעות של :49-20 ביהודים, בבני סרטן המעי הגס והחלחולת בגברים הייתה ; בנשים 2014-1990 יציבה לאורך כל התקופה 1993-1990 ההיארעות הייתה יציבה בשנים נצפתה ירידה קלה אך מובהקת 1993 ומאז .)0.8%= בהיארעות (אחוז שינוי שנתי ממוצע מי שמהווים את אוכלוסיית היעד :74-50 בבני לבדיקות הסינון הלאומיות באמצעות דם סמוי בצואה – נצפתה מגמת ירידה מובהקת בשני המינים. בגברים היה קצב הירידה השנתי , ולאחר מכן, בין 0.8% 2008-1990 הממוצע בין ; בנשים היה קצב 5.1%- , אף עלה ל 2014-2008 ,0.7% 2005-1990 הירידה השנתי הממוצע בין .3.7%- , אף עלה ל 2014-2005 ולאחר מכן, בין APC 1999-2008 =-1.5% -ו יהודים בישראל , 4102-0991 מין לפי , 300 400 500 600 700

2014-1990 , : סרטן המעי הגס והחלחולת לפי שלב המחלה בעת האבחנה 3 תרשים (אחוז מכלל המקרים) לאיברי גוף מרוחקים) - , מ 14.6% בשנת 2000 -ל 9.3% בשנת 2014 - ירידה של כ - 36% שנת אבחנה

(תרשים 3.)

והחלחולת לפי שלב מוקדם

3 : שלב גרורתי

המקרים )

, האבחנה 4102-0991 אחוז (

בעת המחלה

הגס המעי

רשים ת

מכלל

שלב

סרטן

40.0%

36.5%

35.4%

34.1%

32.9% 34.0% 33.6%

35.0%

32.2%

31.6%

31.5%

30.6%

29.8%

והחלחולת באנשים צעירים , 4102-0991

גס

30.0%

26.6%

25.5%

25.0%

של סרטן המעי הגס והחלחולת בשנים 2014-1990 נבחנו גם לפי קבוצות גיל באמצעות

21.2%

19.9%

20.0%

בקבוצת הגיל 19-0 אובחנו רק חולים

49-20 , 74-50 , 75 .+

. קבוצות הגיל שנבדקו היו :

14.6% 13.8%

12.2% 11.3% 10.5% 10.0% מובהקת בין 1999-1990 (APC=1.7%) , ולאחר מכן מגמת ירידה מובהקת עם , 15.0%

12.4% 11.6% 11.3% 10.5%

12.2%

– בכל שנה בשתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים וערבים) ובשני המינים , ולכן הנתונים

5.0% אחוז כלל המקרים עם שלב ידוע ( ממוקד וחודרני ) של חודרני הגס המעי 10.0%

10.2%10.3% 11.0%

9.3%

APC 2008-2014

=-5.8%

(תרשים 4 .) א

29- : מגמת ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בגברים הייתה יציבה לאורך כל

והחלחולת

בהיארעות

תרשים 4 :' א

בקרב

סרטן

מגמות

011,111 )

-ל לגיל

וקבוצת ( גיל

סגוליים

שיעורים

0.0%

20 ; בנשים ההיארעות הייתה יציבה בשנים 1993-1990 ומאז 1993 נצפתה ירידה קלה אך

שנת אבחנה

0.8% ).

= ות (אחוז שינוי שנתי ממוצע

מהווים את אוכלוסיית היעד לבדיקות ה סינון הלאומיות באמצעות דם סמוי בצואה –

שלב מוקדם

שלב גרורתי

דה מובהקת בשני המינים. בגברים יה קצב הירידה השנתי הממוצע בין 2008-1990

פרופורציית החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית (מחלה שהתפשטה לאיברי 9.3%- ל 2000 בשנת 14.6%- גוף מרוחקים), מ .)3 (תרשים 36%- - ירידה של כ 2014 בשנת

של נגעים סרטניים. התוצאה היא שיפור ההישרדות והקטנת התמותה מהמחלה. על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות 2015 ], בשנת 10[ ברפואת הקהילה בישראל מאוכלוסיית היעד לתוכנית הסינון 59.1% ) ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה 74-50 (בני (או שביצעו קולונוסקופיה בתשע השנים האחרונות). עם זאת, חשוב לציין כי ההתוויה לביצוע הבדיקות לא ידועה, ויכולה להיות לצורכי סינון אבל גם לצורכי אבחנה. מכלל החולים עם סרטן המעי 80-70% עבור הגס והחלחולת (ממוקד וחודרני) קיים מידע ברישום הסרטן לגבי שלב המחלה בעת האבחנה. בכלל אלה, נבדק אחוז החולים שאובחנו בכל שנה בשלב מחלה מוקדם, - גידול שעדיין in situ דהיינו, גידול ממוקד ( לא חרג מתחום הרקמה המקורית ממנה - localized stage 1( צמח) וגידול מקומי 34.1% גידול שחודרנותו מינימלית). נמצא כי אובחנו 2014 מהחולים החדשים בשנת 71%- בשלב מחלה מוקדם. שיעור זה גבוה ב משיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה ). במקביל, ירדה 19.9%( 2000 מוקדם בשנת הגס המעי = מובהקת בהיארעות (אחוז שינוי שנתי ממוצע נצפתה מג 0.8% , ולאחר מכן, בין 2014-2008 , אף עלה ל - 5.1% 1990 0.7% , ולאחר מכן, בין 2014-20 5 , אף עלה ל - 3.7% . 5 בבני 40+: בודדים – בין 4-0 – אינם מוצגים. ביהודים ,

; בנשים היה קצב הירידה השנתי הממוצע בין 2005-

ן, בין 2014-2008 , אף עלה ל - 5.1%

והחלחולת באנשים צעירים , 4102-0991

סרטן

ר מכן, בין 2014-2005 , אף עלה ל - 3.7% .

APC 1999-2008 -ו 200

=-1.5%

ה מגמות היארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בשנים 2014-1990 נבחנו גם לפי קבוצות גיל באמצעות מובהקת בין 1999-1990 (APC=1.7%) , ולאחר מכן מגמת ירידה מובהקת עם ,

ה הייתה עורבת. בגב ים נצפתה מגמת לייה מ בהקת בין 20 3-1990 (אחוז שינוי שנתי

APC 2008-2014

=-5.8%

כנת ות Joinpoint . קבוצות הגיל שנבדקו היו : לאחר מכן ירידה מובהקת (APC=-4.5%) ; בנשים נצפתה תמונה דומה: מגמת עלייה (תרשים 4 .) א 49-20 , 74-50 , 75 .+

100

בקבוצת הגיל 19-0 אובחנו רק חולים

א‘: מגמות בהיארעות סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת בקרב יהודים 4 תרשים )100,000- , לפי מין וקבוצת גיל (שיעורים סגוליים לגיל ל 2014-1990 , בישראל יהודים בישראל , 4102-0991 מין לפי , 0

בכל שנה בשתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים וערבים) ובשני המינים , ולכן הנתונים תרשים 4 :' א בה ארעות של חודרני הגס המעי והחלחולת

בקרב

מגמות

סרטן

011,111 )

-ל לגיל

וקבוצת ( גיל

שיעורים סגוליים

700

0 - 19 0 - 19

גברים יהודים נשים יהודיות

20 - 49 20 - 49

גברים יהודים נשים יהודיות

50 - 74 50 - 74

גברים יהודים נשים יהודיות

גבריום יהודים 75+ נשים יהודיות 75+

29-41 : מגמת ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בגברים הייתה יציבה לאורך כל

בבני

600

התקופה 2014-1990 ; בנשים ההיארעות הייתה יציבה בשנים 1993-1990 ומאז 1993 נצפתה ירידה קלה אך

500

ובנשים

41-29 : נצפתה מגמת עלייה מובהקת לכל אורך התקופה בין 2014-1990

בערבים , בבני

בגברים

0.8% ).

(אחוז שינוי שנתי ממוצע של 5.4% בשתי הקבוצות ) .

400

42-01 : מי שמהווים את אוכלוסיית היעד לבדיקות ה סינון הלאומיות באמצעות דם סמוי בצואה –

בבני

2008-1990 בבני 42-01 : מגמת עלייה מובהקת נצפתה בגברים לאורך כל התקופה ; בשנים 1999-1990 היה ה קצב גבוה יחסית (APC=12.7%) ו התמתן לאחר מכן (APC 1999-2014 =1.6%) ; גם בנשים נצפתה עלייה מובהקת

300

ירידה וב קת בשני המינים. בגברים היה קצב הירידה השנתי הממוצע בין

200

; בנשים היה קצב הירידה השנתי הממוצע בין 2005- APC=7.0% ולאחר מכן התייצבות .

בהיארעות בשנים 2008-1990 עם

100

= (אחוז שינוי שנתי ממוצע 12.4% ) ולאחר

נצפתה בגברים מגמת עלייה מובהקת בין 2001-1990

40+ : המגמה הייתה מעורבת. בגברים נצפתה מגמת עלייה מובהקת בין 2003-1990 (אחוז שינוי שנתי

בבני

0

מכן המגמה התייצבה; בנשים נצפתה מגמת עלייה מובהקת לכל אורך התקופה (APC=4.3%) (תרשים

1.0% ), ולאחר מכן ירידה מובהקת (APC=-4.5%) ; בנשים נצפתה תמונה דומה: מגמת עלייה

= ממוצע

4 .)' ב

0 - 19 0 - 19

גברים יהודים נשים יהודיות

20 - 49 20 - 49

גברים יהודים נשים יהודיות

50 - 74 50 - 74

גברים יהודים נשים יהודיות

גבריום יהודים 75+ נשים יהודיות 75+

10

5

ובנשים

41-29 : נצפתה מגמת עלייה מובהקת לכל אורך התקופה בין 2014-1990

בערבים , בבני

בגברים

600

500

400

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס 300

200

100

ב‘: מגמות בהיארעות סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת בקרב ערבים 4 תרשים )100,000- , לפי מין וקבוצת גיל (שיעורים סגוליים לגיל ל 2014-1990 , בישראל תרשים 4 ב : בהיארעות של חודרני הגס המעי והחלחולת בישראל , 4102-0991 מין לפי , 0

מכלל מי שאובחנו לראשונה בשנים עם סרטן חודרני וממוקד של 2014-2010 המעי הגס והחלחולת, היו בחיים בסוף מחלימים. מכלל מי 11,752 סך 2014 עם 2014-2010 שאובחנו לראשונה בשנים סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, היו מחלימים. 11,298 סך 2014 בחיים בסוף ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן המעי הגס והחלחולת בישראל הישרדות יחסית לחמש שנים מתארת את אחוז חולי סרטן המעי הגס והחלחולת ששרדו חמש שנים לאחר אבחנתם, בהשוואה להישרדות שהייתה צפויה באוכלוסייה הכללית, תואמת גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, באותו פרק זמן, ובכך מאפשרת השוואה בין אוכלוסיות שתמותת הרקע שלהן שונה. ההישרדות היחסית לחמש שנים במי שאובחנו עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת 72.7% בישראל הייתה 2011-2007 בשנים בנשים 73.1% ," בגברים יהודים ו"אחרים בגברים ערבים 73.4% ," יהודיות ו"אחרות .)5 בנשים ערביות (תרשים 60.9%- ו

ערבים

בקרב

מגמות

סרטן

011,111 )

-ל לגיל

וקבוצת ( גיל

שיעורים סגוליים

700

0 - 19 0 - 19

גברים ערבים נשים ערביות

20 - 49 20 - 49

גברים ערבים נשים ערביות

50 - 74 50 - 74

גברים ערבים נשים ערביות

גברים ערבים 75+ נשים יהודיות 75+

600

500

הגס והחלחולת בישראל , 4102

מעי ה סרטן

הימצאות

400

"הימצאות" מתאר את מספר החולים, חדשים וותיקים, הקיימים באוכלוסייה מוגדרת ב תקופה

המונח

300

נתונה , ומבטא את ההיקף האמ י תי של המחלה באוכלוסייה .

200

וממוקד של המעי הגס והחלחולת, היו

מכלל מי שאובחנו לראשונה בשנים 2014-2010 עם סרטן

חודרני

בחיים בסוף 2014 סך 00,404 מחלימים. מכלל מי שאובחנו לראשונה בשנים 2014-2010 עם סרטן חודרני

100

של המעי הגס והחלחולת, היו בחיים בסוף 2014 סך 00,491 מחלימים.

0

הגס והחלחולת בישראל

גברים ערבים נשים ערביות שנים מעי ה מסרטן

הישרדות ה

היחסית לחמש

0 - 19 0 - 19

גברים ערבים נשים ערביות

20 - 49 20 - 49

גברים ערבים נשים ערביות

50 - 74 50 - 74

גברים ערבים 75+ נשים יהודיות 75+

הישרדות יחסית לחמש שנים מתארת את אחוז חולי סרטן המעי הגס והחלחולת ששרדו חמש שנים לאחר

הימצאות סרטן המעי הגס 2014 , והחלחולת בישראל

המגמה הייתה מעורבת. בגברים :75+ בבני 2003-1990 נצפתה מגמת עלייה מובהקת בין ), ולאחר מכן 1.0%= (אחוז שינוי שנתי ממוצע ); בנשים נצפתה APC=-4.5% ירידה מובהקת ( תמונה דומה: מגמת עלייה מובהקת בין ), ולאחר מכן מגמת APC=1.7% ( 1999-1990 APC 1999-2008 =-1.5% ירידה מובהקת, עם א). 4 (תרשים APC 2008-2014 =-5.8%- ו נצפתה מגמת עלייה :49-20 בערבים, בבני 2014-1990 מובהקת לכל אורך התקופה בין בגברים ובנשים (אחוז שינוי שנתי ממוצע של בשתי הקבוצות). 5.4% מגמת עלייה מובהקת נצפתה :74-50 בבני 1999- בגברים לאורך כל התקופה; בשנים ) APC=12.7% היה הקצב גבוה יחסית ( 1990 ; ) APC 1999-2014 =1.6%( והתמתן לאחר מכן גם בנשים נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות ולאחר APC =7.0% עם 2008-1990 בשנים מכן התייצבות. נצפתה בגברים מגמת עלייה :75+ בבני (אחוז שינוי שנתי 2001-1990 מובהקת בין ) ולאחר מכן המגמה התייצבה; 12.4%= ממוצע בנשים נצפתה מגמת עלייה מובהקת לכל ב'). 4 ) (תרשים APC=4.3% אורך התקופה ( מעי ה סרטן נתונה , ומבטא את ההיקף האמ י תי של המחלה באוכלוסייה . מכלל מי שאובחנו לראשונה בשנים 2014-2010 עם סרטן של המעי הגס והחלחולת, היו בחיים בסוף 2014 סך 00,491 מחלימים. שנים מעי ה מסרטן באותו פרק זמן , ובכך מאפשרת השוואה בין אוכלוסיות שתמותת הרקע שלהן שונה. ערבים ו - 60.9% בנשים ערביות (תרשים 7.) תרשים 7 : ההישרדות הגס המעי של חודרני והחלחולת במי 00 , מין לפי וקבוצת אוכלוסייה , 4102 7 ההישרדות של חודרני הגס המעי והחלחולת במי וקבוצת אוכלוסייה , 4102 5 נשים ערביות הגס והחלחולת בישראל , 4102

אבחנתם , בהשוואה להישרדות שהייתה צפויה באוכלוסייה הכללית, תואמת גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה ,

המונח "הימצאות" מתאר את מספר החולים, חד ים וותיקים, הקיימים באוכלוסייה מוגדרת בתקופה נתונה, ומבטא את ההיקף האמיתי של המחלה באוכלוסייה.

באותו פרק זמן , ובכך מאפשרת השוואה בין אוכלוסיות שתמותת הרקע שלהן שונה.

הימצאות

" ימצאות" אר את ספר החולים, חדשים וותיקים, הקיימים באוכלוסייה מוגדרת ב תקופה 2011 בישראל הייתה 72.7% בגברים יהודים ו"אחרים", 73.1% בנשים יהודיות ו"אחרות", 73.4% בגברים ההישרדות היחסית לחמש שנים ב מי שאובחנו עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת בשנים 2007-

המונח

ערבים ו - 60.9% בנשים ערביות (תרשים 7.)

וממוקד של המעי הגס והחלחולת, היו

חודרני

4114-

בישראל

תרשים 7 :

שאובחנו

בשנים

היחסית מסרטן

אחוז

00 , מין לפי

: אחוז ההישרדות היחסית מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת במי 5 תרשים 2014 , , לפי מין וקבוצת אוכלוסייה 2011-2007 שאובחנו בישראל בשנים

בחיים בסוף 2014 סך 00,404 מחלימים. מכלל מי שאובחנו לראשונה בשנים 2014-2010 עם סרטן חודרני

1

גברים יהודים ( ואחרים )

נשים יהודיות ( ואחרים )

גברים ערבים

0.9

הגס והחלחולת בישראל

הישרדות ה

היחסית לחמש

הישרדות יחסית לחמש שנים מתארת את אחוז חולי סרטן המעי הגס והחלחולת ששרדו חמש שנים לאחר

0.8

אבחנתם , בהשוואה להישרדות שהייתה צפויה באוכלוסייה הכללית, תואמת גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה ,

0.7

ההישרדות היחסית לחמש שנים ב מי שאובחנו עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת בשנים 2007-

0.6

2011 בישראל הייתה 72.7% בגברים יהודים ו"אחרים", 73.1% בנשים יהודיות ו"אחרות", 73.4% בגברים

אחוז ההישרדות היחסית

0.5

4114-

בישראל

בשנים

שאובחנו

אחוז היחסית סרטן

0.4

1

2

3

4

שנים

7

11

הגס והחלחולת בישראל

מעי ה מסרטן

תמותה ה

והחלחולת בישראל , 4102

הגס המעי

התמותה מסרטן

שיעור

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בישראל שיעור התמותה מסרטן המעי הגס 2014 , והחלחולת בישראל מתושבי ישראל 1,242 נפטרו 2014 בשנת 634 : מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת 17- ערבים ו 46 , יהודים 571( ) גברים 51%( 53 , יהודיות 529( ) נשים 49%( 608- "אחרים") ו מהנפטרים אובחנו 1,037 .)" "אחרות 26- ערביות ו עם סרטן המעי הגס והשאר, עם סרטן החלחולת. סרטן המעי הגס והחלחולת היה בשנת מכלל 11.4%( הגורם השני בשכיחותו 2014 התמותה מסרטן) בכלל האוכלוסייה, וגם ברוב מכלל התמותה 12.2% : קבוצות האוכלוסייה מסרטן בגברים יהודים (שני לסרטן הריאה); בנשים יהודיות (שלישי לסרטן השד 11.1% בגברים ערבים (שני 7.6% ;) ולסרטן הריאה בנשים ערביות 12.2%- לסרטן הריאה); ו (שני לסרטן השד). עיקר התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת היה הגיל 2014 נצפה בגיל המבוגר; בשנת שנים, כלומר, 75.6 החציוני בעת התמותה מחצית מהחולים הנפטרים היו מעל גיל זה, ומחציתם, מתחתיו. )100,000- שיעורי התמותה המתוקננים לגיל (ל של סרטן המעי הגס והחלחולת ביהודים בשנת בגברים ובנשים, בהתאמה. 8.0- ו 11.0 היו 2014 8.0- ו 8.5 בערבים היו שיעורי התמותה המקבילים בגברים ובנשים, בהתאמה. בקרב ה"אחרים" היו בנשים. 8.1- בגברים ו 9.1 שיעורי התמותה מגמות עתיות בתמותה מסרטן המעי 2014-1990 , הגס והחלחולת בישראל המגמות העתיות בתמותה מסרטן חודרני של נבחנו 2014-1990 המעי הגס והחלחולת בשנים , המחשבת את Joinpoint באמצעות תוכנת ) ואת מובהקות השינוי. APC אחוז השינוי השנתי ( נצפתה 1995-1990 בגברים יהודים בשנים ) בתמותה p =0.009( מגמת עלייה מובהקת APC =4.1%; מסרטן המעי הגס והחלחולת עם נצפתה מגמת ירידה 2014-1995 בשנים . APC =2.6% ), עם p <0.001( מובהקת נצפתה 1994-1990 בנשים יהודיות בשנים

: שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 6 תרשים 2014-1990 , ישראל

10 12 14 16 18 20

0 2 4 6 8

- 100 ,0000

במדינות -ה OECD נבחן שיעור התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2013 לעומת שנת 2003 .

כמעט בכל המדינות השיעור בשנת 2013 היה נמוך יותר, כולל בישראל. על פי נתונים אלה , שיעור התמותה

בישראל קרוב לממוצע מדינות ה - OECD , ומעט נמוך ממנו (תרשים 9.)

2011

2012

1995

1996

1997

1998

1999

2000

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2008

2009

2010

2007

2014

1990

1991

1992

1993

1994

2013

)100,000- : שיעור התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (מתוקנן לגיל, ל 7 תרשים 2013- ו 2003 בשנים OECD במדינות ה- והחלחולת ( -ל, לגיל 011,111 ) במדינות -ה OECD הגס המעי

תרשים 9 :

בשנים

מתוקנן

התמותה מסרטן

שיעור

4119 -ו 4109

השוואה בינלאומית של 2012 לשנת Globocan על פי נתוני ה- ) IARC הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ( ], השייכת לארגון הבריאות העולמי ביחס 2[ המדינות עם השיעורים הגבוהים 20- ל בע לם של סרטן המעי הגס והחלחולת, 14- גברים בישראל נמצאים במקום ה 19- מבחינת שיעור ההיארעות ובמקום ה מבחינת שיעור התמותה מהמחלה, בעוד 8- שנשים בישראל נמצאות במקום ה 10- מבחינת שיעור ההיארעות ובמקום ה מבחינת שיעור התמותה מהמחלה. יש לציין

) בתמותה p =0.020( מגמת עלייה מובהקת ; APC =6.7% מסרטן המעי הגס והחלחולת עם נצפתה מגמת ירידה 2014-1994 בשנים . APC =2.6% ) , עם p <0.001( מובהקת נצפתה 1995-1990 בגברים ערבים בשנים ) בתמותה p=0.007( מגמת עלייה מובהקת ; APC =17.5% מסרטן המעי הגס והחלחולת עם המגמה התייצבה. 2014-1995 בשנים מגמת 2014-1990 בנשים ערביות בשנים התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת הייתה  .)6 יציבה, ללא שינוי (תרשים

סיכום

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הממאירות השנייה בשכיחותה בישראל. עיקר התחלואה ה ו א במבוגרים:

נצפה בבני 75 שנים ומעלה.

שיעור ההיארעות הגבוה ביותר ב - 2014

לסרטן המעי הגס והחלחולת תקופ חביון ארוכה המאפשרת גילוי מוקדם. בישראל קיימת תכנית לאומית

לגילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה. במקביל לעליית שיעור ההשתתפות בת ו כנית

עור החולים שאובחנו

ולשיפור המודעות לגילוי מוקדם באוכלוסייה , עלה בשני העשורים האחרונים שי גם

ל מקומי, localized -מ ,)

בשלב מחלה מוקדם (גידול ממוקד, in-situ ו גידו

34% .

20% -ל

12

במהלך השנים 2014-1990 חלו שינויים במגמת ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל.

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

שחלק מנתונים אלה הם נתוני אומדן ולא נתוני אמת. נבחן שיעור התמותה OECD במדינות ה- 2013 מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת . כמעט בכל המדינות 2003 לעומת שנת היה נמוך יותר, כולל 2013 השיעור בשנת בישראל. על פי נתונים אלה, שיעור התמותה , OECD בישראל קרוב לממוצע מדינות ה- .)7 ומעט נמוך ממנו (תרשים סיכום סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הממאירות השנייה בשכיחותה בישראל. עיקר התחלואה הוא במבוגרים: שיעור ההיארעות הגבוה שנים ומעלה. 75 נצפה בבני 2014- ביותר ב לסרטן המעי הגס והחלחולת תקופת חביון ארוכה המאפשרת גילוי מוקדם. בישראל קיימת תכנית לאומית לגילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה. במקביל לעליית שיעור ההשתתפות בתוכנית ולשיפור המודעות לגילוי מוקדם באוכלוסייה, עלה בשני העשורים האחרונים גם שיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם (גידול ,) localized וגידול מקומי, in-situ ממוקד, .34%- ל 20%- מ חלו שינויים 2014-1990 במהלך השנים במגמת ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל. בגברים יהודים נצפתה 1990 עלייה מובהקת בהיארעות המחלה מאז

, בעוד שבנשים 2000- ועד אמצע שנות ה יהודיות נצפתה יציבות בתקופה זו; החל נצפית ירידה מובהקת 2000- מאמצע שנות ה בהיארעות בשני המינים. גם בערבים חלה : בגברים 1990 עלייה מובהקת בהיארעות מאז , ומאז נצפתה 2008 ובנשים עד 1999 עד יציבות בשיעורי התחלואה. ), לא ניכרה 49-20 באשר לחולים צעירים (גילאי עלייה בתחלואה בקרב יהודים, אבל נצפתה עלייה מובהקת סטטיסטית (אחוז שינוי שנתי ) בקרב ערבים, גברים ונשים. 5.4% של סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגורם השני בשכיחותו לתמותה מסרטן בכלל; עיקר התמותה נצפה בגיל המבוגר. 6. Mandel JS, Bond JH, Church TR, et al. Reducing mortality from colorectal cancer by screening for fecal occult blood. Minnesota Colon Cancer Control Study. N Engl J Med. 1993 May 13;328(19):1365-71. 7. Kronborg O, Fenger C, Olsen J, et al. Randomised study of screening for colorectal cancer with faecal-occult-blood test. Lancet. 1996 Nov 30;348(9040):1467-71. 8. Hardcastle JD, Chamberlain JO, Robinson MH, et al. Randomised controlled trial of faecal-occult-blood screening for colorectal cancer. Lancet. 1996 Nov 30;348(9040):1472-7. 9. Niv Y, Lev-El M, Fraser G, et al. Protective effect of faecal occult blood test screening for colorectal cancer: worse prognosis for screening refusers. Gut. 2002 Jan;50(1):33-7. 10. The Israel National Institute for Health Policy Research. National Program for Quality Indicators in Community Healthcare in Israel. Report for the years 2013-2015. [Hebrew]. Jerusalem: NIHP; Dec 2016. Available from: www.israelhpr.org.il/1043/470.htm [Accessed June 26 2017]. רשימת ספרות

ביהודים, גברים ונשים, נצפתה עלייה מובהקת במגמות התמותה מסרטן המעי עד אמצע שנות 1990- הגס והחלחולת מ ומאז ירידה מובהקת. גם בגברים 90- ה ערבים נצפתה עלייה מובהקת עד אמצע ולאחר מכן התייצבות. המגמה 90- שנות ה בנשים ערביות הייתה יציבה לאורך כל התקופה. 20 בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת בין המדינות עם שיעורי ההיארעות הגבוהים בעולם, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי ). עם זאת, למרות שיעור היארעות Globocan ( גבוה יחסית, שיעור התמותה נמוך מעט . OECD מממוצע מדינות ה- 1. Fleming M, Ravula S, Tatishchev SF, et al. Colorectal carcinoma: pathologic aspects. J Gastrointest Oncol. 2012 Sep;3(3):153–73. 2. Ferlay J, Soerjomataram I, Ervik M, et al. GLOBOCAN 2012 v1.0, Cancer Incidence and Mortality Worldwide: IARC CancerBase No. 11 [Internet]. Lyon, France: International Agency for Research on Cancer; 2013. Available from: http://globocan.iarc.fr [Accessed July 1, 2017]. 3. Bray F, Ren JS, Masuyer E, Ferlay J. Global estimates of cancer prevalence for 27 sites in the adult population in 2008. Int J Cancer. 2013 Mar 1;132(5):1133-45. Epub 2012 Jul 26. 4. Johnson CM, Wei C, Ensor JE, et al. Meta-analyses of Colorectal Cancer Risk Factors. Cancer Causes Control. 2013 Jun;24(6):1207–22. Epub 2013 Apr 6. 5. Joinpoint Regression Program, Version 4.5.0.1 - June 2017; Statistical Methodology and Applications Branch, Surveillance Research Program, National Cancer Institute.

13

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

הפתוגנזה של סרטן המעי הגס ד“ר עלז ויינר גסטרואנטרולוגית בכירה ואחראית על מרפאה גסטרוגנטית, המרכז הרפואי הדסה עין כרם

) שאינם יציבים. Microsatellite חוזרים ( בגידולים הללו ניתן למצוא מוטציות מרובות. אם נחזור למטאפורה הקודמת, לפיה הכרומוזום הוא משפט המורכב ממילים, אזי לא חסרות מילים אך MSI בסרטן שבסיסו הוא יש טעויות כתיב רבות. אותן 'טעויות כתיב' מתרחשות כתוצאה מפגיעה במנגנון תיקון דנ"א אשר נמצא DNA בכל תא ותא בגופנו. המנגנון נקרא . תופעה זו MMR או Mismatch Repair מתרחשת כתוצאה ממוטציה או השתקה של ביטוי אחד מהגנים האחראים לתהליך תיקון הדנ"א. מוטציה כזו מתרחשת ברוב המקרים באופן אקראי, כלומר בתאי הגידול עצמם, אך במיעוט המקרים המוטציה הינה תורשתית ומופיעה במסגרת תסמונת לינץ', Hereditary non-polyposis הידועה גם בשם . תסמונת לינץ' הוא הסינדרום colon cancer התורשתי השכיח ביותר הגורם לסרטן המעי .]3[ מהמקרים 3%- הגס, והיא מופיעה בכ בצורה פשטנית מאוד אפשר לומר גם שהנגעים השפירים של שני סוגי סרטן המעי הגס שונים במראה ובפיזור שלהם לאורך הוא בדרך כלל MSS המעי. הנגע הקשור ל- מה שמכונה היום 'אדנומה קונבנציונלית', ונקרא גם אדנומה. לעומת זאת, סרטן מתפתח במרבית המקרים MSI במסלול ה- (. נגע זה serrated מנגע הנקרא פוליפ משונן ( .]4[ וחשיבותו הוכרו רק בשנים האחרונות MSS האדנומות הקונבנציונליות הקשורות ל- מפוזרות לכל אורך המעי הגס ולעיתים קרובות בולטות לחלל המעי, כך שקל לאתר אותן בבדיקת קולונוסקופיה. לעומתן, הפוליפים נמצאים MSI המשוננים הקשורים למסלול ה-

), למשל במטופלים mutator phenotype ( עם תסמונת לינץ'. לכן בתסמונת זו יש צורך במעקב חד-שנתי או דו-שנתי, על מנת למנוע , המוגדר Interval cancer התפתחות של כסרטן מעי גס שמאובחן בזמן שבין בדיקות סריקה מומלצות. מאז תיאור המודל הקלאסי של התפתחות הפוליפ מאדנומה לסרטן, הצטבר ידע מולקולרי רב, למשל מפרויקט אטלס הגנום ) The Tumor Genome Atlas הסרטני ( האמריקני ומפרויקטים רבים אחרים. כיום אנו יודעים כי ישנם שני מסלולים עיקריים להתפתחות של סרטן המעי הגס, ושמדובר .]2[ בתהליך הטרוגני שני המסלולים העיקריים להתמרה סרטנית נקראים: ) Micro-satellitestable-MSS . יציבותגנומית( 1 . חוסר יציבות גנומית 2 ) Micro-satellite instable - MSI ( )85%- אנו יודעים היום שרוב גידולי המעי הגס (כ . הגידולים הללו MSS הם מהסוג הראשון - מתאפיינים באי-יציבות כרומוזומלית. משמעות הביטוי 'חוסר יציבות כרומוזומלית' היא שתאי הסרטן יראו עלייה/ירידה במספר הכרומוזומים, אובדן חלקים בני מיליוני בסיסים מכרומוזומים וכו'. לעומת זאת, כאשר מסתכלים על הרצף הגנטי עצמו, רואים שיש יחסית מעט מוטציות נקודתיות. ננסה להבהיר זאת כמטאפורה: אם כרומוזום הוא משפט המורכב ממילים רבות, אזי בגידולים אלה חסרות או מוכפלות מילים רבות, אך אין טעויות כתיב במילים עצמן. ממקרי סרטן המעי הגס הנותרים 15%- כ , כלומר רצפי דנ"א קצרים MSI מאופיינים ב-

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. למרות זאת, שכיחותו הולכת ויורדת . הסיבה לכך היא 50 בקרב אוכלוסייה מעל גיל שהוא אחד מסוגי הסרטן הניתנים למניעה, ומאמצי הסריקה המוקדמת מביאים בהדרגה לירידה בשכיחותו. נראה שהיעילות הרבה של המניעה שמושגת על ידי קולונוסקופיה, נובעת מכך שברוב המכריע של המקרים סרטן המעי הגס מתפתח מנגעים שפירים (פוליפים), המתפתחים לגידול סרטני במשך שנים רבות. התהליך האיטי של התפתחות פוליפים אלה בכלל האוכלוסייה מאפשר זיהוי הפוליפ .]1[ וכריתתו עוד בטרם יהפוך לגידול סרטני רוב גידולי המעי הגס הינם אקראיים, כלומר מהמקרים 30%- ללא סיפור משפחתי, אך בכ קיים סיפור משפחתי המעיד על אלמנט תורשתי, ועל כך נרחיב מעט בהמשך. תהליך ההתפתחות של הפוליפ מאדנומה Vogelstein לסרטן תואר לראשונה על ידי ]. המודל שלהם מתאר תהליך 1[ Fearon ו- רב-שלבי שבו מתרחשות כמה מוטציות עד להתפתחות של סרטן. המוטציה הראשונה גורמת להתפתחות של אדנומה שפירה. בשלב הבא תתרחש מוטציה נוספת, ובעקבות זאת הפוליפ יהיה בעל היסטולוגיה מתקדמת High grade ל- Low grade יותר (למשל מ- ) ובהמשך תתווסף מוטציה שתגרום dysplasia להתפתחות של סרטן חודרני. כאמור, שנים. העובדה 10- התהליך איטי, ונמשך כ שהתהליך שתואר איטי, מאפשרת ביצוע קולונוסקופיות כבדיקת סריקה לאדם שנים, במידה והבדיקה 10 בסיכון ממוצע כל תקינה. קיימים גם מסלולי התפתחות מהירים הרבה יותר של סרטן המעי הגס

14

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

בשכיחות גבוהה יותר במעי הימני. בנוסף, הפוליפים הנ"ל נוטים להיות שטוחים, ולכן קשה יותר לאתר אותם בבדיקת הקולונוסקופיה. בשל כך יש צורך ברמת מודעות וערנות גבוהה יותר של הגסטרואנטרולוג מבצע הבדיקה. בגלל הקושי האבחנתי וחשיבות איתור הפוליפים השטוחים, התפתחו טכנולוגיות רבות אשר מסייעות בידי הגסטרואנטרולוג לאתר ]. כיום יש התמקצעות 4[ את הנגעים הללו של גסטרואנטרולוגים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הכוללות ציוד אנדוסקופי חדיש המאפשר שימוש בגלי אור מיוחדים, צילום ,) high definition ברזולוציה גבוהה ביותר ( ושימוש בצבען מיוחד המדגיש את הפוליפ (כרומואנדוסקופיה). שימוש בכל הטכנולוגיות הללו קיים במספר מרכזים רפואיים בישראל, והוא מפחית את האפשרות של החמצת הנגעים. קיימת חשיבות רבה לזיהוי גידול המאופיין , והבדיקה נעשית MSS לעומת MSI-High ב- באופן שגרתי במספר בתי חולים בארץ. MSI-High למטופל המאובחן עם גידול מעי גס

המטופל סובל מתסמונת לינץ'. אם הוא סובל מהתסמונת, הוא יטופל בדרך כלל באופן אגרסיבי יותר באמצעות כריתה של רוב המעי ]. כמו כן, בשל 6[ ) subtotal colectomy ( נטייה לחלות בגידולים נוספים, החולה יישאר במעקב הדוק במרפאה גסטרואנטרולוגית המתמחה בכך. בנוסף יומלץ לקרובי המשפחה של אותו מטופל לבצע בירור גנטי על מנת לבדוק אם אף הם נושאים את המוטציה, ואם עליהם להיות במעקב. בשל כל זאת, כיום קיימת המלצה לבדוק כל גידול מעי .]6[ MMR או היעדר חלבון MSI גס לקיום של

(לא מתקדמת) פרוגנוזה 2 במחלה בשלב טובה יחסית; מתן כימותרפיה מונעת במצב MSI- High זה הוכח כלא יעיל. לעומת זאת, במחלה גרורתית הינו סמן פרוגנוסטי רע. כיום מטופל עם מחלה גרורתית אשר מאובחן עם יכול כנראה MSI גידול ממקור מעי גס מסוג ]. זאת 5[ להרוויח מטיפול באימונותרפיה מאחר וסוג גידול זה הינו אימונוגני, ובחלק מהמטופלים ניתן יהיה לחנך את המערכת החיסונית לזהות ולהרוג את תאי הגידול. בגידול, MSI-High בנוסף, במידה וקיים יש לבדוק באמצעות בדיקה גנטית אם

רשימת ספרות

1. Grady WM, Markowitz SD. The molecular pathogenesis of colorectal cancer and its potential application to colorectal cancer screening. Dig Dis Sci, 2015 Mar;60(3):762-72. Epub 2014 Dec 10. 2. Walther A, Johnstone E, Swanton C, et al. Genetic prognostic and predictive markers in colorectal cancer. Nat Rev Cancer, 2009 Jul;9(7):489-99. Epub 2009 Jun 18. 3. Jasperson KW, Tuohy TM, Neklason DW, et al. Hereditary and familial colon cancer. Gastroenterology, 2010 Jun;138(6):2044-58.

4. Ma MX, Bourke MJ. Sessile Serrated Adenomas: How to Detect, Characterize and Resect. Gut Liver, 2017 Nov 15;11(6):747-60. 5. Le DT, Durham JN, Smith KN, et al. Mismatch repair deficiency predicts response of solid tumors to PD-1 blockade. Science, 2017 Jul 28;357(6349):409-13. Epub 2017 Jun 8. 6. Giardiello FM, Allen JI, Axilbund JE, et al. Guidelines on genetic evaluation and management of Lynch

syndrome: a consensus statement by the US Multi-Society Task Force on colorectal cancer. Gastroenterology, 2014 Aug;147(2):502-26.

15

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

אורח חיים (משקל, תזונה ופעילות גופנית) ומניעה של סרטן המעי ד“ר נעמי פליס-איסקוב, ד“ר רויטל קריב המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב ע“ש סוראסקי

מבוא התפתחות של סרטן במעי הגס קשורה הן ), והן 20%- לרקע גנטי תורשתי (בשיעור של כ לחשיפה סביבתית – עישון, תזונה, פעילות גופנית, מיקרוביום (הרכב המיקרואורגניזמים השונים בצינור העיכול), חשיפה תעסוקתית וכדומה. משערים כי הסיכון המיוחס לחשיפות סביבתיות לסרטן המעי הגס הינו מכלל 15%- ]. ישנם דיווחים כי כ 1[ 50-40%- כ מקרי המוות המשויכים לסרטן המעי הגס .]2[ קשורים לתזונה לא בריאה והשלכותיה גורמי סיכון תזונתיים גורם הסיכון התזונתי הראשון שזוהה לסרטן המעי הגס היה אלכוהול – צריכה גבוהה נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר של סרטן המעי הגס, ועדויות לכך נראו באופן עקבי ]. כמו 3[ במחקרים שונים ובמגוון אוכלוסיות כן נמצאה שורה של גורמי סיכון נוספים: צריכה גבוהה של שומן, צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים, עודף משקל והיעדר פעילות גופנית. כיום נוספו לרשימה גם צריכה גבוהה של בשר אדום, צריכה גבוהה של בשר מעובד (בכל סוגי הבשר, כולל עוף ודגים), צריכה גבוהה של מלח, צריכה נמוכה של סידן וויטמין .]4[ ועוד D מנגנוני הפעילות של כל אחד מאלו נחקרו רבות בנפרד, והעלו ממצאים מרתקים על אודות השפעתם על התהליך הסרטני ברקמת המעי. מרבית התוצאות לגבי מרכיבי תזונה בודדים התקבלו ממחקרי מעבדה, אך כשאלו נבדקו בקרב אוכלוסיות, הממצאים

היו לרוב מאכזבים. מכאן תחום המחקר פנה לעסוק בהשפעתם של דפוסי תזונה שלמים על התהליך הסרטני, כלומר ההרכב הכולל של התזונה והאינטראקציה בין קבוצות מזון שונות. הדפוסים שנמצאו כמגנים מפני סרטן המעי הגס כוללים דפוסי תזונה צמחוניים שונים (טבעוניים, צמחוניים וצמחוניים הכוללים דגים) אך גם התזונה הים תיכונית ואינדקס התזונה הבריאה (פירוט בהמשך) ]. המכנה המשותף לדפוסי תזונה אלו 6-5[ הוא שהם מן הצומח – כלומר הם עשירים מאוד במקורות צמחיים, כמו דגנים, קטניות, ירקות, פירות, שורשים, זרעים ואגוזים. דפוסים אלו הינם בעלי הרכב שומן רווי ושומן טרנס נמוך ביחס לחומצות שומן חד, רב ובלתי רוויות, והרכב סיבים עשיר ומגוון. המלצות המכון האמריקני לחקר הסרטן The American Institute for Cancer ( ) כיום מבוססות על מחקרים Research - AICR אלו וכוללות המלצה לתזונה מבוססת צמחים כוסות ביום), ללא 2.5( עשירה בפירות וירקות 500 בשר אדום או מעובד או דלה בהם (עד גרם בשבוע), העדפת דגנים מלאים על פני דגנים מעובדים ושמירה על משקל גוף נמוך ]. לאחרונה התפרסם 7[ ואורח חיים פעיל אמריקנים 190,949 - מחקר רב-משתתפים מרקע אתני מגוון - והוא מוסיף על ממצאים אלו כאשר הוא מוצא קשר שלילי מובהק וחזק בין אכילה לפי אינדקס התזונה הבריאה ) ובין Healthy Eating Index - HEI 2010 ( ]. אינדקס התזונה 8[ הסיכון לסרטן המעי הגס הבריאה כולל בעיקרו את אותם הרכיבים המוכרים של דפוסי התזונה המתוארים

מעלה, אך הוא מדייק את ההמלצות לגבי שלושה גורמי תזונה חיוניים נוספים: 11 . גרם נתרן ≥ 1.1( צריכה נמוכה של מלח קלוריות), המהווה סמן לצריכת 1,000- ל מזון מעובד, משומר, חטיפים ומזון מהיר. 22 . צריכה גבוהה של ירקות עליים ירוקים ושעועית ירוקה (כמעט מחצית מצריכת הירקות). סוגי ירקות אלה פחות נפוצים בתזונה המערבית, אך הם עשירים יחסית בסידן הנחשב גם הוא גורם מגן מפני ממאירויות במעי הגס, ודלים יותר בסוכר לעומת הירקות האדומים-צהובים. 33 . צריכה נמוכה של "קלוריות ריקות" – קלוריות משומן מוצק (מהחי או שומן מוקשה), סוכר מהקלוריות ≥ 19%( המוסף למזון, אלכוהול היומיות). בעשור האחרון הקלוריות הריקות מוגדרות אחת מנקודות התורפה הבולטות ביותר בתזונה המערבית בכלל והאמריקנית בפרט. ההמלצות התזונתיות למניעת תחלואה כרונית בארה"ב (מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר ועוד) מתמקדות במיוחד בהפחתת הצריכה של מזונות התורמים לקלוריות הריקות, ודגש מושם במיוחד על מניעה בשכבות הגיל הצעירות (ילדים ובני נוער). נמצא כי ילדים אמריקנים קלוריות ביום ממזונות 1,000-500- צורכים כ מעובדים עשירים בקלוריות ריקות, ואלו כוללים במיוחד משקאות ממותקים וקינוחים ]. גם בישראל נתוני 9[ כגון עוגות ועוגיות סקרי התזונה מציגים תמונה מדאיגה של צריכה גבוהה של סוכרים פשוטים בקרב ילדים ושל שיעורים עולים של השמנת יתר

16