האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

טיפול תומך בחולי סרטן המעי הגס

מיניות ופוריות בקרב חולי סרטן המעי הגס

פרופ‘ אירית בן-אהרון המכון האונקולוגי, מרכז הסרטן ע“ש דוידוף, המרכז הרפואי רבין, פתח תקווה; הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

מבוא סרטן המעי הגס הינו אחד מסוגי הממאירויות השכיחים ביותר בעולם המערבי. בעשור האחרון מודגמת עלייה משמעותית בקרב שמאובחנים עם סרטן 50 צעירים מתחת לגיל 1.6%- בגברים ו 1.5% המעי (עלייה בשיעור של ), ועלייה חדה עוד יותר 50 בנשים מתחת לגיל בצעירים המאובחנים עם סרטן החלחולת .]1[ ) בשנה 3.2% (עלייה של אוכלוסיית חולי הסרטן הצעירים מתמודדת עם אתגרים ייחודיים לקבוצת גיל זו, השונים מאוכלוסיית החולים הממוצעת, ובהם פגיעה בפוריות הנגזרת מהטיפולים האונקולוגיים, הפרעה במעגלי החיים השונים – משפחה, עבודה, יחסים בינאישיים ולימודים. ירידה חדה באנרגיה וירידה בחשק המיני זוהו כגורמי עקה (סטרס) במחקרים שעקבו אחר מחלימים צעירים מסרטן, בכללם גם סרטן המעי. במחקר עוקבה של חולות סרטן שד לעומת עוקבה של חולות עם סרטן מעי, נמצא כי עומס התסמינים הנלווים לטיפול בסרטן חמור יותר בקרב .]2[ חולי סרטן המעי

ואשכית חולפת בשני המינים, שלא גרמה .]5[ לתופעות משמעותיות לטווח הארוך לאור העלייה בשכיחות הצעירים המאובחנים עם סרטן המעי הגס והחלחולת, נושא הפוריות הולך ומקבל משנה תוקף, ומחקרים פרוספקטיביים רב-מרכזיים מתקיימים בימים אלה בכוונה לאמוד את שיעור הפגיעה בפוריות באופן מדויק יותר. תחום רלוונטי נוסף לעתיד המחלימות מסרטן החלחולת הינו השפעת הטיפול הקרינתי על הרחם והיכולת לשאת היריון עתידי. הספרות הדלה המתארת השפעת קרינה על הרחם מתבססת על המחקרים המצוינים על אודות Childhood מחלימים מסרטן בילדוּת ( ), העוקבים אחר Cancer Survivor Studies קבוצת מחלימות מסרטן בילדות או בנערות, ובודקים בין היתר את השפעת הטיפולים במחלה על הפוריות. במחקרים שבדקו את השפעת הקרינה על הרחם, קבוצת החולות הרלוונטיות קיבלה קרינה חיצונית לכלל ,) whole-abdominal irradiation הבטן ( בניגוד לקרינה המקובלת לחלחולת, ובטכנולוגיות קרינה ישנות יותר ולא טיפול IMRT –Intensity קרינתי מותאם עוצמה ( ) שהינן רלוונטיות modulated radiotherapy לסרטן החלחולת. כך, שלמרות הסברה הרווחת שקרינה לרחם גורמת לפיברוזיס ואיננה מאפשרת התפתחות ההיריון בשלבים מתקדמים, אין בידינו נתונים לגבי היריון לאחר סרטן חלחולת. בסרטן המעי ובסרטן החלחולת הטיפול הרב-תחומי הוא בעל השלכות על התפקוד

– ® (אלוקסיטין Oxaliplatin ואוקסליפלטין – )*. מחקרים קודמים שעקבו אחר Eloxatin ® חולות סרטן שד שטופלו בפלואורופירימידין ), לא מצאו רעילות fluoropyrimidine ( ], אם כי הוא עלול 3[ שחלתית משמעותית לגרום לאל-וסת זמנית. השפעת אוקסליפלטין נבדקה עד היום בשני מחקרים בלבד – במחקר רטרוספקטיבי הוערך שיעור האל- 50 וסת בקרב חולות סרטן מעי צעירות מגיל . במחקר FOLFOX שנים שטופלו בפרוטוקול הסיכוי לחזרת הווסת 40 נמצא כי מתחת לגיל שיעור האל- 40 היה גבוה, בעוד שמעל גיל .]4[ 59%- וסת עלה באופן משמעותי ל במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שבוצע במכוננו בחולות וחולים שטופלו בפרוטוקולים מבוססי אוקסליפלטין, נמצא כי מרבית החולות שנים) שמרו על תפקוד 45 (מתחת לגיל שחלתי גם במהלך הטיפול הכימי, ורמות Anti-Mullerian הורמון אנטי-מולריאני ( ), המהווה מדד לרזרבה Hormone – AMH השחלתית, ירדו בצורה קלה בלבד שנה לאחר הטיפול. בגברים לא נצפו שינויים משמעותיים בגונדוטרופינים או ברמות הטסטוסטרון. , שנמצא בגברים כסמן לפגיעה AMH רמות ה- אשכית - טסטיקולרית (ובניגוד לנשים ערכו עולה כשמתרחשת פגיעה באבוביות הזרע), עלו בצורה משמעותית בגברים שטופלו בפרוטוקול מבוסס אוקסליפלטין, ולא הושפעו בחולים שטופלו בפלואורופירימידין בלבד. במחקר מעבדתי מקביל במודל עכבר, מצאנו כי אוקסליפלטין השרה רעילות שחלתית

ספרות מקצועית מועטה בניגוד למחקר ענף יחסית על אודות אספקטים של פוריות ומיניות בחולות

סרטן שד צעירות וחולי לימפומה צעירים, הספרות על אודות תחומים אלה בקרב חולי סרטן המעי והחלחולת מועטה יחסית. השפעת הטיפול הכימי על הפוריות נגזרת מסוגי הטיפול המקובלים בסרטן המעי והחלחולת. פרוטוקולים אלה, בייחוד במחלה מקומית, מבוססים פלואורופירימידינים

המיני במספר היבטים. בהיעדר גרורות מרוחקות, הכירורגיה מהווה את השלד

* או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

137