האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

ברוב 75-74 גיל הפסקת הסריקה הוא 69-65 המדינות, ולעיתים מוקדם יותר, בגיל ]. לגבי קבוצות גיל מבוגרות יותר, עד גיל 12[ עשויה להתקבל החלטה אישית להמשיך 86 בבדיקות סריקה, אבל מעבר לגיל זה סיבות תמותה אחרות וסיבוכים של הבירור מבטלים .]9,7[ כל תועלת אפשרית ריבוד האוכלוסייה והתאמת הבדיקה לפי רמת הסיכון לחלות ניתן לרבד את האוכלוסייה בהתאם לרמת הסיכון ולהתאמת סוג בדיקת הסריקה לסיכון האישי. קיימות שתי תפיסות עיקריות לסוגי בדיקות: א. איתור ביומרקר, לרוב דם בצואה. ב. הסתכלות ישירה או באמצעות דימות במעי הגס, לרוב קולונוסקופיה. רוב האוכלוסייה הינה בסיכון ממוצע, ללא תסמינים, ללא סיפור משפחתי או מוטציות גנטיות, ללא רקע אישי של מחלת מעי 10-3% . דלקתית, פוליפ או סרטן המעי הגס מכלל האוכלוסייה הם בעלי סיפור משפחתי. 20%- מתוך החולים בסרטן המעי הגס, עד כ 5%- הינם בעלי סיפור משפחתי. מתוכם, לכ נמצא הסבר גנטי. כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה חלה, בעיקר בגיל צעיר יחסית , מוכפל הסיכון לחלות ביחס 60-55- הנמוך מ .]3[ לכלל האוכלוסייה ריבוד של האוכלוסייה לפי רמת הסיכון לחלות משפיע על קביעת הבדיקה המתאימה לאיתור גידול מבחינת הרגישות של הבדיקה מחד ורמת הפולשנות מאידך. באוכלוסייה בריאה ללא גורמי סיכון מוצדקים, ניתן לבחור בדיקה שאיננה פולשנית, עם שיעור סיבוכים נמוך, אשר איננה מסכנת את הנבדקים, ובמידת רגישות מספקת כדי להביא תועלת באוכלוסייה הכללית. באוכלוסייה בסיכון אישי גבוה מוצדק ומקובל לבחור בבדיקה רגישה יותר, אשר הינה בעלת שיעור סיבוכים אפשריים גבוה יותר, כלומר בקולונוסקופיה. סיכון רב יותר לקיום גידול מאזן את הגדלת הסיכון עם התועלת הצפויה לנבדק.

גם נבדקים שבדיקת הסריקה הראשונית (דם סמוי) נמצאה אצלם חיובית נתונים בסיכון גבוה למציאת גידול או נגע טרום-סרטני, ולכן עבורם נדרשת בדיקת קולונוסקופיה אבחנתית בכדי לאשר או לשלול קיום גידול. אוכלוסייה בסיכון שאיננה משתייכת כלל לאוכלוסיית יעד לסריקה אלא לתוכנית ) הינה אוכלוסייה עם surveillance מעקב ( רקע אישי של מחלת מעי דלקתית, פוליפ טרום-סרטני בבדיקת קולונוסקופיה קודמת או גידול במעי הגס. המעקב אחר אוכלוסייה זו נעשה על ידי בדיקות קולונוסקופיה לפי קווים מנחים מקצועיים. ביסוס מדעי לבחירה ולביצוע בדיקות סריקה פרופיל בטיחות גבוה ופשטות בשימוש הופכים את בדיקות הדם הסמוי בצואה למתאימות לביצוע סריקה באוכלוסייה הכללית. עדויות היוו את הבסיס 90- מדעיות איכותיות משנות ה וההצדקה לפיתוח תוכניות סריקה. השיטה הראשונה שפותחה לזיהוי עקבות . ערכות Guaiac דם סמוי בצואה הייתה שיטת Fecal Occult( FOBT בדיקות דם סמוי בצואה ) שופרו במהלך השנים, ובהמשך Blood Test FIT נכנסה לשימוש השיטה האימונולוגית הפועלת לאיתור אותו ביומרקר, אך בצורה .]6,3,1[ מדויקת, רגישה וסגולית יותר מספר מחקרים מכוננים גדולים בהקצאה הראו ירידה 90- , משנות ה RCTs אקראית, בתמותה מסרטן המעי בזכות סריקה בערכות ]. הירידה 5-3[ שהיו קיימות בתקופה זו . שישה מחקרים 33-15% בתמותה נעה בין 30-11 , המשיכו במעקב במשך שנים רבות שנה, והראו ירידה בתמותה לטווח ארוך שנעה 32%- באלו שנבדקו אחת לשנתיים ל 22% בין .]1[ באלו שנבדקו אחת לשנה במהלך השנים מאז, פיתחו והטמיעו מדינות ], בהתאם 12[ רבות בעולם תוכניות סריקה לאמצעים העומדים לרשותן. כמעט כל תוכניות הסריקה המאורגנות מתבססות על בדיקה של עקבות דם סמוי בצואה. הנבדקים צריכים להיות מיודעים מראש

שיעור ההיענות. עקב החשש שלא תבוצע חזרה על בדיקה במרווחי הזמן הנדרשים, עשויה להינתן עדיפות לבדיקה בעלת הרגישות הגבוהה ביותר, המאפשרת מרווח של שנים רבות יותר וללא תלות במפגש עתידי שאולי לא יתקיים. המלצות גופים ] משקפות גישה זו, אם כי 9-7[ אמריקניים ההמלצות החדשות ממקמות את הבחירה Fecal ( FIT בקולונוסקופיה ואת הבחירה ב- ) ברמת הבחירה Immunochemical Test ]. בסריקה מזדמנת אין מענה 8[ הראשונה מלא לנושאי ליבה של בקרת איכות, מעקב אחרי מהלך הבירור, שוויון ונגישות, בעיקר .]11[ באוכלוסיות מוחלשות • - תהליך מאורגן בו סריקה מאורגנת מוגדרת אוכלוסיית יעד, כגון מדינה או מחוז ולעיתים גורם מבטח גדול, בעזרת מרשם תושבים מרכזי. כל המועמדים מוזמנים בפנייה יזומה אקטיבית אחת לתקופת זמן קבועה, לרוב שנה. קיימים מעקב ופנייה חוזרת למועמדים שלא נענו, וכן מעקב אחר השלמת תהליך הבירור. שיטת הבדיקה הנבחרת בסריקה מאורגנת צריכה להיות בעלת רגישות גבוהה, אך לא בהכרח הרגישה ביותר (כמו שמועדפת בגישה מזדמנת). בתוך התוכנית הכוללנית מובנים נושאי היענות, בקרת איכות ומעקב אפידמיולוגי, בקשר הדוק עם רשם סרטן ועם מכוני אנדוסקופיה, פתולוגיה .]12,6,1[ ואונקולוגיה גיל היעד לביצוע סריקה עם הגיל חלה עלייה בשיעורי סרטן המעי הגס, . ברוב 50 כאשר רוב המקרים הם מעל גיל 74-50 מדינות העולם גיל היעד לסריקה הוא ,50-40 ]. בקבוצת גיל צעירה יותר, בין גיל 12[ יש עלייה בתחלואה, וההמלצה בגילאים אלו היא להפנות לבירור מלא אם מופיעים תסמינים שעשויים להעיד על דמם מהמעי, אך לא כחלק מתוכנית סריקה כוללת. בחלק מהמדינות קיימות תת-אוכלוסיות מוגדרות (כגון אפרו-אמריקנים) עם סיכון גבוה בגיל צעיר, שלגביהן תיתכן המלצה להתחיל סריקה .]9,8[ בגיל מוקדם

20