האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

הטיפולי העיקרי במחלות אלה, ובסרטן המעי לרוב מושקים קצוות המעי לכדי מעי מתפקד, ואולם לעיתים הנסיבות מחייבות הוצאת סטומה. בניתוח חלחולת תחתונה, לעיתים נדרשת הוצאת סטומה קבועה. טיפול קרינתי או כימו-קרינתי טרום ניתוחי, הינו הטיפול המקובל בגידולי חלחולת מתקדמים, ועלול להסתכם במגוון תסמינים בספקטרום זה, ובייחוד לאחר הניתוח, כגון דליפת צואה, פגיעה בתפקוד דרכי השתן ובתפקוד המיני. חשיבות התפקוד המיני והאינטימיות ממחקרים שבדקו מדדי איכות חיים במטופלים, נמצא כי מדדים אלה מורכבים ממכלול ההיבטים הגופניים, הפסיכולוגיים והסוציאליים. התפקוד המיני והאינטימיות נמצאו כגורמים חשובים ביותר במדדי איכות החיים, ותפקוד מיני ירוד נמצא בהתאמה לאיכות חיים ירודה. במחקרים השונים נמצא כי ההיבט הביו-פסיכוסוציאלי חשוב ביותר בקביעת התפקוד המיני, אולם גם גורמים פסיכולוגיים סביבתיים, כגון קשר עם בן/בת הזוג והערכה סובייקטיבית של התפקוד המיני הנוכחי, נמצאו כמשמעותיים. כך לדוגמה, תפקוד מיני יכול להיות מושפע מאוד מדימוי גוף ירוד עקב סטומה, ולא מהפרעה אורגנית גרידא לתפקוד המיני עצמו. בסקירה סיסטמטית שבחנה את השפעת הטיפולים על התפקוד המיני בחולי סרטן ], נמצא כי שיעור 6[ המעי והחלחולת הגברים הפעילים מינית טרום הטיפול נע בין במחקרים שנכללו בסקירה. 79%- ל 37% המחקרים השונים היו הטרוגניים מאוד באשר לשיעור הגברים שחוו הפרעה בתפקוד , אחרי הטיפול. 88%- ל 5% המיני, שנע בין שיעור הנשים הפעילות מינית טרום הטיפול , ורובן 78%- ל 27% במחקרים שנכללו נע בין נותרו פעילות מינית גם לאחר הטיפול, למרות שחלקן הגדול דיווח על דיספראוניה - יובש נרתיקי וירידה בחשק המיני. טיפול קרינתי היווה גורם מנבא לירידה משמעותית יותר בתפקוד המיני, בנשים

בתפיסת הגוף, המיתרגמת לעיתים לשינוי בתפקוד המיני ולשינויים ביחסים בינאישיים, התמודדות עם ילדים צעירים ומתבגרים וההפסקה הכפויה או שינוי במעגל העבודה, הם הנושאים המעיקים ביותר על החולים הצעירים. ], הערכנו 8[ במחקר שבוצע במוסדנו בקבוצת חולי ממאירויות מערכת העיכול (קיבה, מעי וחלחולת) את התסמינים הגופניים והתפיסות הפסיכוסוציאליות לאורך זמן, את הצרכים שלהם מהמערכת הרפואית כפועל יוצא מתסמינים ותפיסות אלה, ואת השאלה אם המערכת הרפואית עומדת באתגר מתן מענה לצרכים אלה באוכלוסיית , CARES החולים הצעירים. השתמשנו במדד המאפשר תקנון התוצאות של הערכת מדדי איכות חיים בתחום התפקוד המיני, והשוואה לערכים מתוקננים על פי נתוני מחקרים קודמים לסרטן שד (עבור נשים) וסרטן ערמונית או ממאירויות אחרות שאינן ערמונית (עבור גברים ועבור נשים) כמעין נומוגרמה לניבוי הפגיעה בתפקוד המיני. מצאנו כי טרום הטיפול, בקבוצת המטופלים שנכללו במחקר לא דווח על הפרעה בתפקוד המיני. לאחר הטיפול שיעור ההפרעה בתפקוד המיני היה גבוה יחסית והתאים 87 בחולות סרטן השד ולאחוזון 84 לאחוזון בחולות סרטן שאיננו שד. בגברים בהשוואה לחולי סרטן ערמונית ההתאמה הייתה , אולם בהשוואה לחולי סרטן 59 לאחוזון שאיננו ממקור ערמונית ההתאמה הייתה . החולים דיווחו על ירידה בחשק 83 לאחוזון המיני עקב שלשולים וירידה בדימוי הגוף. יש לציין כי במחקר שבדק את הקשר בין דימוי הגוף לתפקוד מיני בחולי סרטן החלחולת וסרטן פי הטבעת, נמצא כי כמחצית החולים דיווחו על הפרעה מסוימת בדימוי הגוף לאחר מהחולים דיווחו כי הנושא 28%- הטיפול, וכ .]9[ מטריד אותם מאוד סיכום ממחקרנו, כמו גם ממחקרים נוספים בנושא, עלה כי המערכת הרפואית והפרה-רפואית איננה נותנת מענה מלא לצרכים אלה.

ובגברים, והימצאות סטומה נמצאה גם היא כגורם מנבא שלילי חזק לירידה בתפקוד המיני. סיבוכים בתר-ניתוחיים היו גם הם בקורלציה לירידה חדה יותר בתפקוד APR המיני. בחולי סרטן החלחולת ניתוח ) נמצא abdomino perineal resection ( בקורלציה להפרעות בזקפה בגברים ודיספראוניה בנשים, ביחס לחולים שעברו ניתוח לכריתה קדמית של החלחולת .]7[ ) Anterior resection ( נתוני המחקרים שבדקו את השפעת סוג הניתוח – פתוח לעומת לפרוסקופי - הציגו תמונה מעורבת ולא חד משמעית, אולם נמצא כי ניתוחים בהם נשמרו עצבי האגן באופן מבוקר יותר היו בהתאמה לירידה פחותה יותר בתפקוד המיני. גיל מבוגר יותר באבחנה נמצא גם הוא בהתאמה להחמרה 82 חדה יותר בתפקוד המיני. הסקירה כללה מחקרים, אולם חלק ממגבלותיה בהסקת המסקנות נובע מהעובדה שבחלק גדול מהמחקרים שנכללו היה התפקוד המיני תוצא שניוני ולא ראשוני, וכן כי לא היה ניתן לבסס את הקשר הפוטנציאלי בין מצב סוציואקונומי להיארעות התסמינים. מאפיינים ייחודיים בטיפול באוכלוסייה הצעירה כאמור לעיל, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשיעור התחלואה בסוגי סרטן שונים בקרב אוכלוסייה צעירה, המציבה לפתחה של הרפואה המודרנית אתגרים מסוג שונה באבחון, בטיפול ובקשת התחומים הנלווים לטיפול באוכלוסייה ייחודית זו. מספר מחקרים שנעשו באוכלוסיות של צעירים חולי סרטן העלו כי בניגוד לאוכלוסיית חולי הסרטן הממוצעת, המבוגרת יותר בלמעלה מעשור, לצעירים צרכים בתחומים שונים לחלוטין. חולה צעיר, המצוי בשיאה של הקמת משפחה, התבססות מקצועית וכו', נתקל בקשיים עצומים עם אבחנת הסרטן – הוא עוצר לפתע את "מרוץ החיים" ונדרש להתמודד בו זמנית במספר חזיתות, ולעתים הקושי הרב נותן את אותותיו בהתמודדות הכוללת. מחקרים בנושא העלו כי ירידה

138