האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

הרגלי חיים- מודל התערבותי הרגלי חיים נמצאו כגורמים המשפיעים על איכות החיים של מחלימי הסרטן, ויתרה מכך - כמפחיתים הישנות של גידול סרטני (מניעה שניונית) ומאריכים הישרדות , במספר ]. לפני כעשור 8[ גידולים, כולל המעי הגס פורסם מחקר גדול, אשר התבסס על מדגם מחלימי סרטן, משישה 9,000- של מעל ל מחלימי 2,000- גידולים שכיחים, בהם קרוב ל סרטן המעי הגס. במדגם נשאלו הנחקרים ביחס להתנהגותם בפועל, לגבי ההמלצות המקובלות למחלימים בנושא פעילות גופנית, תזונה המתבססת על מספר רב של ירקות ]. קבוצת מחלימי 9[ ופירות והימנעות מעישון סרטן המעי הגס הראתה תוצאות דומות מאוד ליתר המחלימים עם סוגי גידול אחרים (לא הייתה שונות בין הקבוצות). 35% הנתונים לגבי המעי הגס הראו שרק מהמחלימים מבצעים פעילות גופנית, ורק אימצו תוכנית תזונה בהתאם להמלצות 16% המקובלות (מאמרים אחרים בחוברת זו עוסקים בנושא פעילות גופנית ותזונה באופן שנמנעים מעישון. 91% מפורט יותר), לעומת מקרב מחלימי סרטן המעי הגס דיווחו 4.6% רק על היצמדות לכל שלוש ההמלצות. מרבית ) נצמדו רק להמלצה על הימנעות 61%( החולים מעישון. מודל שהשווה בין שאלוני איכות החיים להיצמדות להרגלי חיים מומלצים, הראה קשר מובהק סטטיסטי בין השניים. כלומר, בקרב המחלימים אשר דיווחו על מילוי ההמלצות, .]9[ דווחה איכות חיים טובה יותר ובכן, כיצד ניתן לגרום למחלימים מסרטן לבצע בפועל את ההמלצות הניתנות בתוכניות לשינוי הרגלי חיים? היכולת של התערבות סוציו-קוגניטיבית יזומה למטרת שינוי הרגלי חיים נמדדה במספר מועט של מחקרים. מטה-אנליזה שבדקה את המחקרים האקראיים, בהם שאלת המחקר הייתה: האם ביכולתה של תוכנית התערבותית בקרב מחלימים לגרום לשינוי בהרגלי חיים? איתרה מחקרים עם שאלת מחקר כזו. המטה- 18 רק אנליזה לא כללה מחקרים בהם נבדקה השפעת התערבות ספציפית על איכות החיים

37%- ו 45%- דווחו גם על ידי הנשים ב בהתאמה. בניתוח התוצאות לפי סוג הטיפול (שילוב של קרינה, כימותרפיה וניתוח לעומת כימותרפיה וניתוח או ניתוח בלבד) בלט ריבוי תופעות הלוואי ארוכות הטווח בשילוב של שלושת סוגי הטיפול, בעיקר ביחס לבעיות מערכת העיכול, מערכת השתן ותפקוד מיני. 10% דיווח על בעיות אלו בלט במיוחד בקרב מהמשתתפים שהיו עם קולוסטומיה קבועה. המחקר מצביע על תופעות לוואי ששכיחותן עולה ככל שהזמן מסיום הטיפול מתארך. בהשוואה בין מחלימים הנמצאים פחות משנתיים מסיום הטיפול, מעל שנתיים ומעל חמש שנים, נצפתה עלייה משמעותית בדיווחים על בעיות זקפה ותפקוד מיני בגברים, ובעיות של מערכת העיכול, כולל הידבקויות, חסימות מעי, קוליטיס לאחר קרינה ועלייה בפיברוזיס של כיס השתן עם ]. הנתונים במחקר זה 6[ עלייה בזמן המעקב תואמים מספר מחקרים קודמים שדיווחו על בעיות דומות בקרב המחלימים מסרטן המעי הגס והחלחולת. חזרה לעבודה יש לציין שמחלימי סרטן סובלים ממספר בעיות נוספות הקשורות לחזרה לתפקוד מלא בחיי היומיום. אחת הבעיות שלא קיבלה תשומת לב מספקת עד לאחרונה היא החזרה לעבודה לאחר סיום טיפול אונקולוגי. המחקרים שבוצעו אינם מתמקדים בסוג גידול מסוים, אלא בחולים לאחר סיום טיפול. מחקרים שבוצעו בנושא, 14 מאמר סקירה של 62% מראה ששיעור החזרה לעבודה עומד על ). הגורמים העיקריים שהביאו 92-30% (טווח לאי-חזרה לעבודה היו היעדר סביבת עבודה תומכת, עבודה הדורשת מאמץ פיזי וגידולי ראש-צוואר. גיל המטופלים היה משמעותי רק בחלק מהמחקרים, ומצב סוציו-אקונומי 4% ]. לכן, כאשר 7[ לא היה גורם משפיע מהאוכלוסייה הם מחלימי סרטן, יש משמעות רבה להתייחסות לבעיה זו ולבניית תוכניות שיקום ותמיכה מתאימות.

18 ]. מחקר אחד מתוך 10[ של המטופלים מחקרים אלו כלל רק מחלימי סרטן מעי גס, מחקר אחר כלל מחלימי סרטן מעי גס ושד, ושני מחקרים נוספים לא כללו הגדרת סוג המחלה. ההדרכות לשינוי הרגלי חיים בוצעו באמצעות הטלפון, המייל או הפייסבוק, ורק במחקר אחד התבססה ההדרכה על מפגשים פנים-אל-פנים. המטה-אנליזה הראתה יכולת טובה לגרום לשינוי בביצוע פעילות גופנית ואף לביצוע שינוי בחלק ממדדי התזונה באמצעות תוכנית התערבות סוציו-קוגנטיבית. השפעות אלו נבדקו ברוב המחקרים רק לטווח הקצר, .]10[ והמסקנות לטווח הארוך אינן ברורות סיכום הסקירה הנוכחית מצביעה על מגוון הבעיות איתן מתמודדים המחלימים מסרטן באופן כללי ומחלימי סרטן המעי הגס בפרט. נכון להיום לא קיימת במדינת ישראל תוכנית לזיהוי, מעקב והמלצות טיפול למחלימי סרטן ברמה הלאומית. מחקרים שבוצעו בנושא זה, שמקצתם הובאו בסקירה, מראים שאיכות החיים של מחלימי סרטן המעי הגס אינה טובה בשל מגוון רחב של תסמינים, ומצביעים על כך ששינוי בהרגלי חיים יכול להביא לשיפור באיכות החיים בחלק מהמדדים ואף להאריך הישרדות לאחר מחלה. לכן, יש צורך ברור בבניית תוכנית כזו ובהקצאת משאבים מתאימים. האגודה למלחמה בסרטן תומכת בשנים האחרונות בניסיונות לבניית מודלים שונים למעקב והתערבות, שיתאימו למערכת הבריאות בישראל. לדוגמה, במערך האונקולוגי בבית החולים רמב"ם נבנה מודל המתבסס על מרפאות אחיות בתחומי גידולי הסרטן השונים. במרפאות אלו האחות פוגשת את מחלימי הסרטן, מבצעת מיפוי של הבעיות העיקריות, התסמינים והצרכים המיוחדים שלהם, מדריכה אותם, מתאמת ומפנה אותם לגורמים רלוונטים נוספים לסיוע. היישום הרחב של מודל התערבותי זה עדיין דורש הוכחה, באמצעות מדידה של איכות ההתערבות ותוצאותיה על איכות חיי המחלימים.

146