האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

טיפול בסרטן מעי גס ממוקם

: גורמי הסיכון של פוליפ 1 ' טבלה מס ממאיר המצדיקים הפניית המטופל לכריתה כירורגית של מקטע המעי בו שכן הפוליפ

נוספת לעומת הסתפקות בכריתה מקומית על ידי הגסטרואנטרולוג, יש להביא בחשבון מספר מדדים פתולוגיים נוספים, מלבד קביעת גבול הכריתה שנדון לעיל. אחד המדדים הוא אם פוליפ ממאיר מראה דרגת התמיינות ) או חדירה poorly differentiated נמוכה ( וסקולרית של הגידול. במקרה זה יש מקום לכריתה כירורגית ואין להסתפק בכריתה ]. ממצא נוסף הראוי 8-6[ מקומית בלבד tumor budding לשימת לב הוא הימצאות ] - תופעה בה נצפים צברים של תאי 10-9[ גידול מנותקים מהגוף העיקרי של החלק הממאיר. תופעה זו רומזת על יכולת נדידה של תאים בתוך הרקמה והתנתקות תאים מהגוש הגידולי העיקרי. במקרים אלה, גם אם יש גבול מ"מ), יש 1 כריתה הנחשב לבטוח יחסית (מעל הממליצים על כריתה כירורגית מחשש שתאים בכל זאת נדדו מעבר לגבול הכריתה. אין כיום קונסנזוס ביחס לסוגיה זו. סיכום גישת האונקולוג לבעיית הפוליפ הממאיר הסוגיה העיקרית בה נתקל האונקולוג ביחס לפוליפ ממאיר של המעי הגס, היא קביעת הצורך בהשלמת כריתה כירורגית של האזור ממנו הוצא הפוליפ. מבחינה מעשית, יש להעריך ביחס לפוליפ הממאיר לאחר כריתתו הראשונית את מידת הסיכון להישנות. לשם כך יש להתייחס לגורמי הסיכון שהוצגו לעיל .1 ' ואשר מסוכמים בטבלה מס

אי לכך, המרכיב החשוב ביותר בהחלטת האונקולוג ביחס לצורך בניתוח אזור פוליפ ממאיר של המעי הגס אשר נכרת, טמון בתשובה פתולוגית שלמה, הכוללת את . על פי 1 ' הפרמטרים המצוינים בטבלה מס נתונים אלה, הימצאות חדירה לתת-רירית של מ"מ, גבול חיובי 1- הגידול, גבול כריתה קטן מ או שאינו ניתן לקביעה, דרגת התמיינות נמוכה, חדירה וסקולרית וקבלת הפוליפ בשברים ולא בשלמות, ינחו את האונקולוג להמליץ על כריתה כירורגית נוספת בשל סיכון ההישנות הגבוה יחסית, אם כריתה כזו לא תתבצע. 1. Haggitt RC, Glotzbach RE, Soffer EE, et al. Prognostic factors in colorectal carcinomas arising in adenomas: implications for lesions removed by endoscopic polypectomy. Gastroenterology. 1985 Aug;89(2):328-36. 2. Kudo S. Endoscopic mucosal resection of flat and depressed types of early colon cancer. Endoscopy. 1993 Sep;25(7):455-61. 3. Kikuchi R, Takano M, Takagi K, et al. Management of early invasive colorectal cancer. Risk of recurrence and clinical guidelines. Dis. Colon Rectum. 1995 Dec;38(12):1286-95. 4. Nivatvongs S, Rojanasakul A, Reiman HM, et al. The risk of lymph node metastasis in colorectal polyps with invasive adenocarcinoma. Dis. Colon Rectum. 1991 Apr;34(4):323-8. 5. Nascimbeni R, Burgart LJ, Nivatvongs S, et al. Risk of lymph node metastasis in T1 carcinoma of the colon and rectum. Dis Colon Rectum. 2002 Feb;45(2):200-6.

פוליפ עם גורמי סיכון גבוהים Sub-mucosal invasion Resection margin <1 mm Positive, Undetermined margin Poorly differentiated

Vascular invasion Piecemeal removal

רשימת ספרות

6. Bujanda L, Cosme A, Gil I, et al. Malignant colorectal polyps. World J Gastroenterol. 2010 Jul 7;16(25):3103-11. 7. Hassan C, Zullo A, Risio M, et al. Histologic risk factors and clinical outcome in colorectal malignant polyp: a pooled data analysis. Dis. Colon Rectum. 2005 Aug;48(8):1588-96. 8. Tominaga K, Nakanishi Y, Nimura S, et al. Predictive histopathologic factors for lymph node metastases in nonpedunculated submucosal invasive colorectal carcinoma. Dis Colon Rectum. 2005 Jan;48(1):92-100. 9. Park KJ, Choi HJ, Roh MS, et al. Intensity of tumor budding and its prognostic implications in invasive colon carcinoma. Dis. Colon Rectum. 2005 Aug;48(8):1597-602. 10. Choi DH, Sohn DK, Chang HJ, et al. Indications for subsequent surgery after endoscopic resection of submucosally invasive colorectal carcinomas: a prospective cohort study. Dis Colon Rectum. 2009 Mar;52(3):438-45.

85