האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

הגישה הטיפולית לפוליפ ממאיר פרופ‘ דן אדרקה השירות לגידולי מערכת העיכול, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

מבוא שכיחות הגידולים הממאירים במעי הגס נמצאת בירידה בשנים האחרונות, בזכות בדיקות הקולונוסקופיה השגרתיות המומלצות לאוכלוסייה בסיכון, כלומר עם סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס, ולאוכלוסייה הכללית שאין לה סיפור משפחתי, לה מומלץ לבצע בדיקת או דם סמוי בצואה 50 קולונוסקופיה מגיל (הבדיקה המומלצת על ידי משרד הבריאות). אחד התרחישים השכיחים הוא גילוי פוליפ במהלך קולונוסקופיה, אשר בבדיקה הפתולוגית מזוהה בו התפתחות התחלתית של תהליך ממאיר. כאן עולה השאלה המיידית: האם היה די בכריתת הפוליפ אנדוסקופית או שמא נדרש ניתוח משלים, הכולל כריתת חלק המעי בו נמצא הפוליפ הממאיר. במקרה כזה יש חשיבות רבה לסימון מקום כריתת הפוליפ על ידי הגסטרואנטרולוג בעת כריתת הפוליפ, כדי שלמנתח לא תיווצר בעיה לזהות את מקטע המעי שממנו נכרת הפוליפ ושעליו לכרות. סקירה קצרה זו דנה בסוגיית הגישה לפוליפ ממאיר, המוגדר כתהליך ממאיר בפוליפ .) T1 החודר עד התת-רירית ( סוגי הפוליפים ומידת חדירת המרכיב הממאיר קיימים שני סוגי פוליפים: פוליפ על גבעול Sessile ) ופוליפ שטוח ( Pedunculated polyp ( ). ההיבט החשוב ביותר 1 ' ) (איור מס polyp ביחס לפוליפ הממאיר הוא עומק החדירה שלו ביחס לתת-רירית. ההתייחסות שונה אם מדובר בפוליפ על גבעול או בפוליפ שטוח. יש הבדל בחלוקת רמות החדירה של שני מסווג לארבע פוליפ על גבעול סוגי הפוליפים.

ממקמות את 2-1 ): רמות 1 ' רמות (איור מס - בגבעולו; 3 הגידול בראש הפוליפ; רמה בחדירתו לתת-רירית. חלוקה זו 4 ורמה ]. לעומת זאת, 1[ Haggitt נקבעה על ידי , הפוליפ השטוח החלוקה לרמות חדירה של נטול הגבעול, מתייחסת למידת החדירה לתת-רירית של הגידול. סיווג זה הוצע על ]. בתוך כך, 3[ Kikuchi ] ו- 2[ Kodo ידי מ"מ 1- גידול בפוליפ שטוח הנוגע בפחות מ ; גידול המגיע עד Sm1 בתת-רירית מצוין כ- ; וגידול החודר Sm2 אמצע התת-רירית כ- את כל התת-רירית בלא לגעת ממש בשכבה .)1 ' (איור מס Sm3 השרירית מוגדר כ- הימצאות הגידול בתת-רירית מנבא גילוי גרורות ], אך 4[ מהחולים 10%- בבלוטות לימפה בכ הסיכון לגילוי בלוטות לימפה מעורבות הוא בחולים 27%- ] וכ 5[ Sm3 בחולים עם 23%- כ .]4[ עם גידול על גבעול ומעורבות התת-רירית נתונים אלה מהווים חלק מהשיקולים המנחים להמליץ על כריתת חלק המעי שבו היה הגידול במקרים בהם הגידול אכן הגיע לתת-רירית.

גבול הכריתה ביחס לפוליפים אשר החלק הממאיר שלהם אינו נוגע בתת-רירית, יש חשיבות רבה למרחק בין גבול הכריתה למרכיב הממאיר. הדבר נובע מכך שכאשר גבול הכריתה היה מ"מ, הישנות מקומית נצפתה 1- פחות מ ]. לעומת זאת, 6[ מהחולים 33-21%- ב 1 כאשר גבול הכריתה היה במרחק של מעל 2-1%- מ"מ מהגידול, ההישנות הייתה רק ב מהחולים. אף שרוב החוקרים מעריכים מ"מ הוא בטוח, יש 1 כי גבול כריתה מעל .]6[ מ"מ 2 המעדיפים גבול מעל נושא גבול הכריתה הוא בעייתי במקרים קליניים מסוימים בהם הגסטרואנטרולוג הוציא את הפוליפ הממאיר בחלקים. במקרה זה לא ניתן לקבוע בוודאות את גבול הכריתה. לכן, אם מצבו הכללי של החולה מאפשר, יש הצדקה לכריתה כירורגית, למען הסר הספק. גורמי סיכון נוספים כאשר דנים בסוגיה של צורך בכריתה כירורגית

: רמות החדירה של גידול על פי סוגי הפוליפים: שטוח או על גבעול 1 ‘ איור מס

איור מס' 1 : רמות החדירה של גידול על פי סוגי הפוליפים: שטוח או על גבעול

84

הימצאות הגידול בתת-רירית מנבא גילוי גרורות בבלוטות לימפה בכ- 10% מהחולים ] 4 [, אך הסיכון לגילוי