החאן - אנטיגונה

אודה על האדם רַבּוֹת הֵן הַפְּלָאוֹת אַךְ אֵין פִּלְאִי מִן הָאָדָם. הוּא חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּסַעֲרַת הַחוֹרֶף,

עוֹבֵר בֵּין נַחְשׁוֹלִים ׁהַנְּחוּשִׁים לְשָׁטְפוֹ.

בְּצֶמֶד סוּסָיו הוּא חוֹרֵש אֶת הָאֲדָמָה,

תֶּלֶם אַחַר תֶּלֶם, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

בְּרֶשֶׁת לוֹכֵד הוּא אֶת עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִים,

אֶת חַיּוֹת הַפֶּרֶא ַוְאֶת יְצִירֵי הַיָּם.

בְּתַחְבּוּלוֹת הוּא מַכְרִיע אֶת הַחַיָּה שֶׁבָּהַר, וּמְאַלֵּף אֶת הַסּוּס וְאֶת הַשּׁוֹר הָעִיקֵּשׁ.

לָמַד לַחֲמֹוק מִפִּגְעֵי הָאַקְלִים וּמְחִיצֵי הַמָּטָר הַדּוֹקֵר. וְהוּא לָמַד אֶת הַדִּיבּוּר וְאֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַמְּהִירָה (כְּרוּחַ), וְאֶת הָאוֹפִי הַדָּרוּשׁ לְחַיֵּי חוֹק וְסֵדֶר.

רַב-תּוּשִׁיָּיה הָאָדָם, עִם הַכּוֹל יִתְמוֹדֵד, עִם הַכּוֹל, רַק לֹא עִם הַמָּוֶת – מִמֶּנּוּ לֹא יִמְצָא מִקְלָט.

מתוך המחזה, בתרגומו של שמעון בוזגלו

עופר גרינברג, יוסי עיני, מני גרוס

Made with FlippingBook - Online catalogs