כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יולי 2019 - גיליון 265

לא נפסיק לרקוד

מלכה מהולל מאת: 

צביה ברומר, מי ששמה את רעננה על מפת המחול הלאומית, חולצת את נעלי הריקוד שלה ופורשת לגמלאות ארבעים שנה לאחר שהקימה את "המרכז למחול רעננה". בשיחה במשרדה בין ארגזי הזיכרונות, אותם היא מוסרת לארכיון העיר רעננה, היא מסכמת ארבעה עשורים של עשייה אינטנסיבית. ולא, היא לא עצובה לעזוב. להיפך.

גם אחרי כל כך הרבה שנים בארץ מעדיפה צביה ברומר לדבר אנגלית, במבטא הדרום-אפריקאי הכול כך מובהק שלה. השפה העיקרית בה השתמשה בכל השנים האלה היא שפת הגוף, שפת המחול, שפה שלדעתה חוצה גבולות, תרבויות ופוליטיקות. איך בכלל התחיל הכול?

המודאגת שאני חייבת לעסוק בפעילות גופנית שתחזק את שריריי. הפעילות היחידה שהייתה אז בפרבר הקטן מדרום ליוהנסבורג בו גרנו היה מחול. אימא חשבה שארקוד כמה שנים, אתחזק, ואמשיך את חיי בתחומים אחרים, אבל היא טעתה. שוב נדבקתי בחיידק, אבל הפעם זה היה חיידק המחול, חיידק שלא עזב אותי עד היום. אני מניחה שגם ילווה אותי הלאה". הלאה לאן? "יש לי הרבה תוכניות", היא אומרת ומבטיחה לפרט לקראת סיום. ברומר, אז רוזן, החלה לרקוד כשלוש פעמים בשבוע בכל יום. בניגוד לגישה בארץ, בה מחול הוא חוג 12 ומגיל לשעות אחה"צ, בדרום אפריקה נערכו תחרויות ומבחנים וכדי להעפיל לרמת ריקוד גבוהה יותר היה צריך להגיע לאחד משלושת המקומות הראשונים בכל תחרות. ברומר צלחה את כל המכשולים והוכתרה כאלופת דרום אפריקה בריקוד סטפס. התרגשת להתחרות כבר בגיל שש? "התרגשתי אז לעלות על הבמה ואני מתרגשת עד היום בכל פעם שעבודה שלי מגיעה לכלל הופעה", היא מחייכת, "זה לא עובר". איך נהיית מורה? "בגיל שמונה-עשרה קיבלתי תעודת מורה. זה לא היה עניין פשוט. אחר כך גם המשכתי לעשות סטאז' במשך שנתיים על מנת להתקבל לארגון מורי המחול, ארגון מכובד שהיה משאת נפש של רקדניות רבות להיכנס אליו. קיבלתי זכות הצבעה בארגון שלא כל מורה קיבל. זה שלימדנו לא היה במקום לרקוד ולהופיע, זה כמובן היה בנוסף. אימא שלי לא האמינה שזה יהיה המקצוע שלי והיא הכריחה אותי ללכת לעבוד בקליניקה של רופאי עור. וכך יצא שעבדתי משמונה עד חמש בקליניקה, ואז עולה על אוטובוס לסטודיו, עושה חזרות עד תשע בלילה ולפעמים גם מופיעה אחר כך. גם הפעם הרופאים התערבו, וזה היה אחרי שנתיים כאלה, אלא שהפעם הם אמרו שאם אמשיך כך הגוף שלי יישחק לגמרי".

, רוקדת בדרום-אפריקה 6 צביה ברומר בית

"עד גיל חמש", מספרת ברומר, "היו לי כמעט כל מחלות הילדים שקיימות בספרות הרפואית. הרופא אמר לאימי

4

07/2019 - 265 רעננה