32 / 56
מוטי שפר
מורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון קלעי בגבעתיים
מגמה פוליטית המשפיעה על תוכנם של ספרי לימוד ברפובליקה
הפדרלית של גרמניה עלולה לגרום כשלים חינוכיים
אין חינוך פורמלי "טהור" בלי התייחסות
לנושאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים-
ערכיים אקטואליים, אבל היסטוריה אינה
פוליטיקה, והמורה בכיתה ומחברי ספרי
הלימוד חייבים להיות מודעים להבחנות האלה
גוף לוחמני ומדכא
ישראל בספרי לימוד גרמניים
32
ב
שנה שעברה התפרסמה כתבה של אור קשתי העוסקת
ספרי לימוד - מחקר
150 -
בתוצאות מחקר של כ
שנים על ידי ועדה משותפת של מורים
5
שנעשה במשך
גרמניים וישראליים (הכתבה התפרסמה בעיתון "הארץ"
). המחקר עסק באופן שבו מוצגות שתי
24.6.15
ביום
המדינות בספרי הלימוד של כל אחת מהן. אחת המסקנות
העולות ממנו היא שישראל מוצגת בספרי הלימוד הגרמניים
כ"גוף לוחמני וכמדינה במשבר" וחלק גדול מהם "מתקשים
לגנות את הפעולות האלימות של הפלשתינאים כנגדה
כפעולות טרור". יו"ר הוועדה המשותפת, ד"ר אריה קיזל
מאוניברסיטת חיפה, צוטט
בכתבה באמירתו ש"סדר היום
התקשורתי מפעפע לבתי הספר
בגרמניה והתלמידים ניזונים ממנו
ומגמה זו צפויה להתחזק בשנים
הבאות". לא הופתעתי מהממצאים
,1.12.14
הללו כי קודם לכן, ביום
נכחתי ביום עיון שנערך במכון מופ"ת בת"א בנושא: ספר
לימוד כמעצב תודעה. ביום זה הוצגו לפנינו הקשיים, דרך
העבודה והמסקנות של הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר
ספרי הלימוד בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ובאזרחות. מהדברים
שהוצגו לפנינו עלו שתי בעיות מורכבות מאוד, שלעניות
דעתי, לא ניתן להן פתרון ראוי, לפחות לא בשיטת העבודה
ובמסקנות כפי שהוצגו לפנינו על ידי אנשי הוועדה.
בעיה אחת היא שאין, למיטב ידיעתי, בצוות הישראלי אדם
ששולט בגרמנית, והספרים שנבחרו בידי הצוות הגרמני
מוגשים לצוות הישראלי מתורגמים לעברית. בכל תרגום יש
מרכיב של פרשנות, ופרשנות משפיעה על תוכנו של המקור
והמסרים הגלויים והסמויים שהכותב מעוניין להעביר לקהל
הקוראים. דיון בטקסט שעבר תיווך לשוני פוגם באפשרות
להבין ולקרוא אותו באופן ביקורתי (מעניין שבצוות הגרמני
יש איש מקצוע שהרצה לפנינו בעברית טובה. איני יודע אם
הוא יודע גם קרוא וכתוב בעברית).
בעיה שנייה, מורכבת ורגישה הרבה יותר, היא השילוב בין
היסטוריה ואזרחות, הקיים בספרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה
הגרמניים. יש, כמובן, קשר בין שני תחומי הידע הללו,
והשילוב ביניהם הוא לעתים חיוני ומבורך. עם זאת אין
לשכוח שאזרחות עוסקת באופן גלוי וישיר בפוליטיקה
עכשווית. פוליטיקה היא חלק מהותי מחייהם של כלל
האזרחים בדמוקרטיה, ובכללם תלמידי בתי ספר תיכוניים,
ואין חינוך בלי קשר לפוליטיקה - שכן, גם ספרי הלימוד
נכתבים ומאושרים בהתאם
להנחיות של הממשלה המכהנת.
אין חינוך פורמלי "טהור" בלי
התייחסות לנושאים פוליטיים,
ותרבותיים-ערכיים
חברתיים
אקטואליים. אבל היסטוריה
אינה פוליטיקה, והיסטוריון אינו
עיתונאי. המורה בכיתה ומחברי ספרי הלימוד חייבים להיות
מודעים להבחנות האלה. הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא,
לדעתי, דוגמה טובה הממחישה את ההכרח לנקוט זהירות
ויושרה אקדמית וחינוכית בתהליך ההצגה של קונפליקט
מדיני ותרבותי עכשווי וחשוב, בעל שורשים היסטוריים
עמוקים, ובתהליך ניתוחו, בספרי הלימוד. אדגים את טענתי
בשתי דוגמאות שעלו במהלך יום העיון:
. באחד מספרי הגיאוגרפיה הגרמניים מצוינת העובדה
1
שנגישותם של הפלסטינים למקורות מים פחותה מזו
של הישראלים. אני משער שהכוונה לפלסטינים שאינם
אזרחים ישראליים ושעדיין נתונים תחת שלטון ישראלי
. יש לוודא
1967
בשטחים שנכבשו מממלכת ירדן בשנת
שאכן קיימת הבחנה, בספר, בין ציבור זה לבין הציבור של
האזרחים הפלסטיניים במדינת ישראל, שנגישותם למקורות