33 / 56
הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא לדעתי
דוגמה טובה הממחישה את ההכרח לנקוט
זהירות ויושרה אקדמית וחינוכית בתהליך
ההצגה של קונפליקט מדיני ותרבותי עכשווי
וחשוב בעל שורשים היסטוריים עמוקים
ובתהליך ניתוחו בספרי הלימוד
ישראל
Israel
Israel
Israel
33
מים זהה לזו של כלל אזרחי המדינה, פרט, כמובן, לאלה
שחיים ביישובים שהוקמו באופן לא חוקי. רצוי להוסיף עוד
חוברו לראשונה בתיהם של מאות יישובים
1967
שמאז שנת
ערביים, בשטחים שנכבשו מהירדנים, לרשת מקורות המים
על ידי השלטון הישראלי, וצריכת המים באוכלוסייה שחיה
בהם עלתה במידה משמעותית.
הנגישות של המים לאנשים
ביישובים האלה תרמה גם לעלייה
ניכרת ברמת החיים ובתוחלת החיים
שלהם. ציון העובדות האלה חשוב
כדי להציג את "בעיית המים" באופן
מאוזן יותר ולמנוע התגבשותה של
הנחה או מסקנה שגויה לחלוטין שישראל נוקטת מדיניות
של הפליה באספקת מים, מסיבות פוליטיות או לאומיות,
מהפלסטינים שאינם אזרחים.
. במצגת של אחד מספרי הלימוד הגרמניים, בפרק העוסק
2
בסכסוך במזרח הקרוב, נראתה תמונה של ילדים פלסטינים
המיידיםאבניםבטנק ישראלי. תמונה זו משקפתאתמורכבות
הסכסוך בערך כמו תמונה של אוטובוס ישראלי הרוס, בו
נרצחו עשרות יהודים , על ידי מתאבד מוסלמי פלסטיני.
במילים אחרות, היא לא משרתת שום מטרה חינוכית.
להפך. היא חד צדדית מאוד, ולכן גם מצליחה ליצור, באופן
טבעי, תגובה רגשית חזקה ועמדה שיפוטית מקובעת בלבם
ובמוחם של התלמידים שאלף מילים לא תוכלנה לקעקע.
חמור מכך, היא עלולה להביא את התלמידים להשוואות
היסטוריות, לכאורה לגיטימיות אך מופרכות ומעוותות,
בין מצבם של היהודים תחת שלטון הכיבוש הגרמני
באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה
למצבם של הפלסטינים תחת השלטון
הישראלי בחלק מהשטחים שנכבשו
. למרבה
1967
מממלכת ירדן בשנת
הצער, חלק מכלי התקשורת,
פוליטיקאים ואפילו אנשי
אקדמיה באירופה מרמזים בדיווחיהם או במאמריהם שיש
בסיס להשוואה שקרית מסוג זה. אני סבור שתמונת "הילד
הפלסטיני מול הטנק הישראלי" היא תמונה עיתונאית
תעמולתית, שהשימוש בה כמקור היסטורי להבנת אופיו
של הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מניפולטיבי במובהק.
עיצוב תודעה על בסיס מידע
חזותי-רגשי וחד צדדי חוטא לניסיון
שלנו כמחנכים לעצב את דמותו של
התלמיד כאדם צעיר בעל יכולת
חשיבה וביקורת מאוזנים ומבוססי
ידע. אני סבור שכאנשי חינוך אנו
זכאים ואף מחויבים להפנות, ביושר
ובאומץ, את תשומת לבם של עמיתינו הגרמנים - וכמובן,
זכות וחובה אלה מסורות גם להם - לכשלים חינוכיים
העלולים לנבוע ממגמה פוליטית המשפיעה על תוכנם של
חלק מספרי הלימוד בחלק ממדינות הרפובליקה הפדרלית.
הניסיון של ד"ר קיזל להסביר את ההטיה הפוליטית
המובהקת בכיוון פרו פלסטיני בספרי הלימוד הגרמניים
כנשענת על מחויבות הגרמנים לחינוך לחשיבה ביקורתית,
שאינה מאפשרת להם להתעלם מהצד הפלסטיני בסכסוך
במזרח התיכון, נותן, למרבה הצער, הכשר להמשך קיומה
של הטיה זו במסווה של איזון, כביכול, בין הנרטיבים
■
בסכסוך הישראלי-פלסטיני.