118
סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד
מסקנות והמלצות
3.9.5
. שימור קטעי חוף טבעיים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה
1
בגבול המוניציפלי של אשדוד חופים בעלי רמת פיתוח משתנה, החל מקו חוף אשר איבד את צורתו המקורית לחלוטין
(נמל אשדוד), דרך חופים מוכרזים בעלי פעילות אנושית אינטנסיבית ועד למקטעי חוף טבעיים ברמת שימור גבוהה.
בין חוף המצודה (שאינו מוכרז) ועד חוף באר שבע ישנו קטע חוף טבעי ושמור יחסית המאופיין בעורף חוף של
דיונות תלולות וצמחייה חופית אופיינית. רמת זיהום האור בחוף זה נמוכה יחסית לחופים הצפוניים וקרוב לוודאי
שהדבר מאפשר רביית צבי-ים, ועל כן חשיבותו גבוהה.
: דיונות חול תלולות מדרום למצודת אשדוד-ים, מבט צפונה
51
תמונה
המלצות:
•
לשמור על ניקיון מקטע החוף בין המצודה לחוף באר שבע באופן ידני ללא חריש מכאני, במיוחד בתקופות
ההטלה של צבי הים (מאי-סוף ספטמבר).
•
לשמור על אופיו הטבעי של החוף: ללא פיתוח, זיהום אור או זיהום רעש לאורך זמן.
. תשתיות מלאכותיות
2
על אף העובדה שבית הגידול האופייני לסביבה הימית באשדוד הוא מסוג המצע הרך, הקמת מתקני תשתית ימיים
גדולים הביאה להצבת מצע סלעי קשה בהיקף רחב בסביבה הימית של העיר. למתקני התשתית השפעה מרחיקת לכת
על הסביבה הימית בהיבטים שונים, המפורטים להלן:
א. שינוי בזרמים והסעת החולות
לאורך חופי העיר אשדוד נבנו שלושה מבנים גדולים המזדקרים בניצב לקו החוף: נמל אשדוד, שהוא הגדול בנמלי
הארץ, בריכת ההשקטה של תחנת הכוח “אשכול״ ומרינת אשדוד (“המעגנה הכחולה״).
מבנים אלו שינו את משטר הזרמים הטבעי שהיה באזור טרם הקמתם, וכתוצאה מכך השתנו מאפייני הסעת החול
המוסע על ידי זרמים חופיים אלה.
נמל אשדוד הוא כיום המכשול הגדול ביותר בנתיב החול לאורך חוף הים התיכון של ישראל. החול המוסע צפונה
על ידי זרמי אורך חופיים, נתקל בשובר הגלים של הנמל, שוקע, מצטבר ומרחיב את החוף מדרום לנמל ואת החוף
מלמ״ק של חול על קרקעית הים מדרום לנמל
5.4-
הצטברו כ
1995
עד
1964
הקדמי הטבוע ממערב לקו המים. משנת
ק״מ. אחרי הקמתה של “המעגנה
2.5-
מ’. קו החוף התיישר בהדרגה דרומה לאורך כ
110-
אשדוד, והחוף התרחב בכ
) הצטברו חולות לאורך החוף מדרומה ומצפונה, וקו החוף שבינה לבין נמל אשדוד היה לקו
1996-1997( ״
הכחולה
קשתי רחב. חול זה נגרע מהחוף הצפוני אשר איבד חול רב עקב כרייה מסיבית לפני ובמהלך הקמת נמל אשדוד.