Next Page  148 / 188 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 148 / 188 Previous Page
Page Background

148

סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד

מקרא: ירוק – אזורים עם רגישות נופית-סביבתית גבוהה; קווים אלכסוניים מקוטעים – שטח שימור משאבי מים.

כל תחום העיר (למעט ה״משולש החקלאי״) מוגדר כשטח שימור משאבי מים (מופיע במפה כקווים ירוקים) ועל פיו,

מוסד התכנון חייב לשקול את הצורך בקביעת הוראות בדבר חידור מי נגר עיליים. כל תכנית מקומית בשטח זה, שלדעת

מוסד תכנון עלולה לגרום לזיהום מי תהום, תלווה בחוות דעת הידרולוגית ובהוראות למניעת הפגיעה במי תהום.

)1981

: תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע, ושמורות נוף (מאושרת משנת

8

תמ״א

1.2

מטרת התכנית היא לאתר שטחים המיועדים לשמש כגנים לאומיים, שמורות טבע או שמורות נוף. בצמוד לגבול שיפוט

דונם).

870

דונם (השטח בפועל עומד על

1,380

העיר מסומנת שמורת טבע “שיטה מלבינה באשדוד״, ששטחה הנקוב

.8

בדרום-מזרח העיר יש שמורת נוף על פי תכנית המתאר המחוזית, עליה חלות הוראות תמ״א

)1983

: תכנית מתאר ארצית חלקית לחופי הים התיכון (מאושרת משנת

13

תמ״א

1.3

מטרות התכנית הן לקבוע את ייעודי הקרקע לצורך ניהול המשאבים הטבעיים, שימורם, פיתוחם וניצולם לשימושים אלה:

א. רחצה, נופש וספורט.

ב. מתקני תיירות.

ג. שימור עתיקות, שמורות טבע, גנים לאומיים, שטחי ייעור ושמורות חוף.

ד. נמלים.

ה. שימושים אחרים המחייבים מיקום לאורך רצועת החוף.

כמו כן, נועדה התכנית להסדיר ניגודים בין שימושים הדורשים קרבת חוף, ולמנוע שימושים שאינם דורשים קרבת החוף.

התכנית מייעדת את רוב עורף החוף בצפון העיר לאזור תעשייה ולמתקנים הנדסיים (נמל ותחנת כוח), כאשר מצפון

לנמל נמצאים שמורת חוף ובעורפה שטח ציבורי פתוח.

תחום העיר מוגדר כ״שטח יישוב״, ובשפת הים מוגדרת רצועה צרה של חוף רחצה. רצועת החוף מדרום לשדרות

ירושלים וממערב לדרך משה דיין, פרט לשפת הים, מוגדרת כאזור תיירות ונופש. מצפון לשדרות ירושלים מוגדר

שטח צר כשטח ציבורי פתוח, וכן פס דומה במורד נחל לכיש.

הוראות התכנית לגבי הייעודים השונים:

שטח יישוב – אזור המיועד להתיישבות עירונית או כפרית (צבע חום במפה).

אזור תיירות ונופש – שטח המיועד למלונות, אכסניות, בתי הבראה, מתקנים למחנאות ומתקני נופש ושירותים

אחרים הנחוצים או המועילים להפעלתם של אלה (צבע כתום במפה).

חוף רחצה – שטח המיועד לשהיית מתרחצים ונופשים בחוף הים ולמתקנים לפעילויות הנלוות שהן מבנים

ומתקנים לשירותי חוף, שירותי רפואה ותברואה, מגרשים ומתקנים למשחקים ולספורט, גינון להצללה ולנוי,

מתקנים לפיקניק, קיוסקים, מקומות חנייה וכיוצא באלה (צבע צהוב במפה).

שמורת חוף – רצועת חוף המיועדת להיות עתודה לפיתוח חוף רחצה או שמורת טבע או גן לאומי או שטח

ציבורי פתוח (צבע כתום במפה).

שטח ציבורי פתוח – שטח המשמש או המיועד לשמש יער, חורשה, גן, שטח ספורט הפתוח לציבור, או פס ירוק

להפרדה בין שימושים אחרים (צבע ירוק במפה).

כל תכנית החלה בתחום התמ״א מחייבת הכנת מספר מסמכים מלווים, ובכללם תזכיר מפורט של התנאים המקומיים,

100

תסקיר השפעה על הסביבה, סקר חופי מפורט, לרבות סקר זרמים בים וכדומה. התכנית אוסרת על בנייה בטווח

מ’ מקו פני המים העליון, למעט מקומות בהם התכנית מתירה במפורש את הבנייה.

בשמורת חוף אסורה בנייה וחציבה, זולת למטרת פיתוחה והכשרתה כחוף רחצה, שמורת טבע, גן לאומי או שטח

ציבורי פתוח. פיתוח כאמור, לרבות עקירת סלעים, יהיה על פי תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת.