34 / 52
הנוער: יצרנות ושמירה על המרקם החברתי. אלא
שהחוקרים מאז תחילת המאה ה-02 ניסו לתת
הסבר חברתי מורכב יותר לאוכלוסייה המתגוונת
של אירופה והעולם, כי הכירו בכך שערכים מכוונים
במקרים רבים את ההתנהגות האנושית.
במהלך המאה האחרונה נכתבו ארבע תיאוריות
עיקריות המנסות להסביר באופן מקיף את מהותם
של הערכים האנושיים. יצוין כי בכל שנה מפרסמים
מאות חוקרים מחקרים שעניינם ערכים, אך רובם
מסתמכים על סולמות שבנו מספר מצומצם של
חוקרים בולטים.
תחילה היה זה קלייד קלאקהון שהציג תיאוריית
ערכים המבוססת על המבנה החברתי שבתוכו
פועלים אנשים. לפי דבריו, לכל חברה מארג ערכי
המתאים לרוב אנשיה. עם זאת הוא חילק את
הערכים של כלל החברות לפי שבעה תחומים:
חיוביות-שליליות; תוכן הערכים; כוונת כל ערך –
התנהגות ומטרות עתידיות; כלליות-ספציפיות;
עוצמה – חלוקה לפי אסור-חייב או לפי מומלץ-לא
מומלץ; היקף – ערך של יחיד לעומת ערכי קבוצה,
תרבות ספציפית או כלל האנושות; ארגון – חשיבות
וקדימות כל ערך ביחס לערכים אחרים.
כמה שנים אחר כך הציג גורדון אולפורט את
"טיפולוגיית הערכים" שלו, הבנויה משישה
משתנים: תיאורטי - חתירה לגילוי האמת; כלכלי
– מעשיות ערכית; אסתטי – יופי, הרמוניה ואמנות;
חברתי – דאגה ואהבת האחר; פוליטי – חתירה
לכוח וסמכות; דתי – חתירה מיסטית לאחדות עם
מציאות עליונה.
מילטון רוקיץ' הציג חלוקה של 63 ערכים לפי
כוונתם: 81 ערכים מוגדרים "סופיים" ומכוונים למצב
עתידי רצוי: חברות אמת, אהבה בשלה, כיבוד
עצמי, אושר, הרמוניה פנימית, שוויון, חירות, הנאה,
הכרה חברתית, חכמה, גאולה, ביטחון משפחתי,
ביטחון לאומי, תחושת הישג, עולם של יופי, עולם
של שלום, חיים נוחים וחיים מרתקים. 81 ערכים
נוספים, לפי רוקיץ', מוגדרים "מכשיריים" ומכוונים
למצב התנהגותי רצוי: עליצות, אמביציה, אהבה,
ניקיון, שליטה עצמית, מסוגלות, אומץ, נימוס, כנות,
דמיון, עצמאות, פיקחות, רוחב אופקים, היגיון,
צייתנות, תושייה, אחריות וסלחנות. עד היום יש
שימוש נרחב ביותר במחקרי ערכים במודל של
רוקיץ', אם כי כיום ישנו מודל רב תרבותי המאפיל
עליו.
המודל הרב-תרבותי הוא של שלום שוורץ. הוא
חיבר 11 קטגוריות של ערכים, שמסודרים לפי 4
תחומים. תחום קידום עצמי: כוח, הישג, נהנתנות;
תחום פתיחות לשינוי: גירוי, הכוונה עצמית; תחום
התעלות עצמית: אוניברסליזם, נדיבות; תחום
שימור: מסורת, קונפורמיות, ביטחון אישי וביטחון
קולקטיבי. שוורץ מיפה את ערכיהם של בני עמים
שונים לפי תחומים אלה, וגילה שונות מהותית
ביניהם.
והיכן אפוא נכנס בית הספר לתמונה?
כדי לקשר את עולם הערכים עם בית הספר צריך
להרחיק לאחור אל התיאוריה ההתפתחותית של
זיגמונד פרויד. התיאוריה ההתפתחותית של אריק
אריקסון מכוונת יותר לעולם המתבגרים, בעוד
פרויד עוסק בעיקר בגיל הצעיר, שמסביר את
היווצרותם של הערכים אצל הפרט.
פרויד הניח כי ישנם שלושה רבדים התפתחותיים
החוקרים מאז
תחילת המאה
ה-02 ניסו לתת
הסבר חברתי
מורכב יותר
לאוכלוסיית
העולם המתגוונת
כי הכירו בכך
שערכים מכוונים
במקרים רבים
את ההתנהגות
האנושית
חברות
אמת
קשר
מאמר
34