79 / 108
בקרו אותנו
NEW TECH 2016
בתערוכת
8
ביתן
אינטראקציות רובוטיות ועד למרכז שו"ב
(שליטה ובקרה) בשליטת היחיד.
הנטיה היא להתמקד ביכולות הפיזיות של
סופר-אדם. אבל באותה המידה, ואולי אף
חשוב יותר, הוא הכמות העצומה של נתונים
שיהא נדרש לאסוף על מצבו הגופני והנפשי
של אותו סופר-אדם, כל דבר, החל מקצב
דפיקות הלב, טמפרטורת הגוף, מצב נוזלים
וכלה במצב האישונים, קצב עיבוד הנתונים
בכל עת ויכולת התגובה למצבי קיצון.
ככל שנתקדם בקצב העיבוד ומורכבות
אמצעי תקשורת ותוכנה, אלמנטים חדשים
ישולבו, כגון קסדה מצויידת במערכת חישה
קוגניטיבית וזאת בכדי לקשר בין האותות
האלקטרומגנטיים של המוח ולבין "ביצועים
אנושיים."
אוצר בלום זה של נתונים, הוא באר
הפוטנציאל וזאת מעבר לשימושים טקטיים
ידועים ומידיים. בכדי להגיע לאופטימיזציה
של שיפור היכולות של כל האמצעים
הנמצאים בתוך גופו של חייל העתיד
ומחוצה לו, חוקרים וחברות מארה"ב,
ישראל, גרמניה, איטליה, דרום קוריאה,
רוסיה ועוד, משקיעים שעות אדם רבות
ותקציבים עתירי ממון בכדי להגיע לתוצאה
מיטבית, תוצאה בה הסנכרון בין נפש, גוף
ורכיבים חדשים תהא "סייבורגית", כזו
שתעמיד בשדה הקרב את החייל "סופר-
אדם" ושוב, תעניק את היתרון בשדה הקרב
למי שידע להגיע הכי קרוב לתוצאה הרצויה
תוך ניסוי כלים מוצלח. השאלה היא, האם
תוצר שכזה יאיים על המין האנושי, האם
יצליח למגר את הטרור האורבני ומלחמות
הגרילה כפי שאנו מכירים אותם היום....
המציאות המדומה תהפוך להיות חלק
בלתי נפרד משדה הקרב העתידי כולל זה
האורבני ובשפה הפשוטה, לוחמה בשטח
בנוי. מערכות הדמיה, מערכות לייזר, תלת
מימד ומציאות מדומה יהפכו את תוכניות
ההכנה והאימונים למורכבים יותר אך בד
בבד, יציגו מרחב אפשרויות רחב יותר וכך
יביאו את החייל העתידי למוכנות מיטבית
אל שדה הקרב. האם למטרה זו נידרש לבצע
"סלקציה" מורכבת יותר בבחירת האנשים
הנכונים להיות בשדה הקרב? האם תוך כדי
תהליך, נעמיק את הפער בין החייל הלוחם
לבין החייל תומך הלחימה ואולי יהא זה
נכון להגיד שתומך הלחימה יהפוך להיות
גורם משמעותי יותר בשדה הקרב ואף יותר
מהחייל הלוחם בשדה הקרב?
ימים יבואו ויגידו...
79 l New-Tech Military Magazine