9 / 16
גיל הזהב בחבלי המיעוטים בסין - האומנם זהב?
רשמים מטיול בסין
¯Ù
הל
˙
יהו„י
מאת:
˙
ו
¯
יי
˙
π
רעננה 112 - 51/10
הזקנה חרושת הקמטים, בעיירה
לג'יאן, שבחבל יונאן בסין, בת שבט
הבאי, קמה השכם בבוקר. היא בונה
לה אדנית מלבנים, בכניסה לביתה,
שותלת בתוכה חסה וירקות אחרים,
שכאן בארץ לא ראינו מעולם. עודרת
ומשקה. כך היא עובדת שעתיים
שלוש. בסוף העבודה היא שוטפת
את ידיה בתעלת המים הסמוכה
ונחה קצת. חברתה סיימה זה עתה
לכבס באותה התעלה ותלתה את
בגדיה לייבוש.
הזקנים בכפרים הנידחים בסין, בהם מתגוררים בני מיעוטים
רבים )כחמישים עמי מיעוטים מתגוררים בסין(, ממשיכים
לעבוד כל עוד נשמתם באפם. חלק מהזקנות מלקטות צמחי
בר בשדות ומציעות את מרכולתן למכירה ברחוב. בכפרים
אתה פוגש בעיקר זקנים וילדים. רוב הצעירים עזבו לעיר
הגדולה והוריהם מגדלים את ילדיהם. הצעירים שולחים להם
כסף ולעיתים אף מצליחים לחסוך כסף לבניית בית משלהם,
אם יחליטו לחזור לכפר.
רוב הבתים עשויים מבוץ, מכוסים בטיח. השלד- מעץ. רבים
מבני המיעוטים הם אוהבי יופי. בתיהם מעוטרים בקישוטים
רבים. חדרי הבית מפוזרים סביב חצר גדולה. לעיתים נבנית
קומה שנייה אליה עולים במדרגות עץ צרות, ללא מעקה. כדי
לעבור מחדר לחדר, למטבח, או לשירותים צריך לעבור דרך
החצר. גם בקור ובשלג. השירותים ממוקמים על בור ספיגה,
ללא אסלה. }מי שנזקק לשירותים הציבוריים, בהיותו מחוץ
לבית, צריך להיות מוכן לכך שלא תהיה לו פרטיות. בין בורות
הספיגה, העומדים זה לצד זה, מפרידה מחיצה נמוכה, כ-04
ס"מ גובהה, בה ניתן לצפות במעשה השכנה... )השירותים
נפרדים לגברים ולנשים( והסירחון פושט באוויר. בחלק
מהשירותים הללו ישנו מתקן להורדת המים, אך ניר טואלט
וסבון- לרוב חסרים{.
כיור הרחצה, בו מכבסים, וגם שוטפים ידיים ומצחצחים
שיניים נמצא בחצר. במטבח עדיין מבשלים על תנור עצים,
ולרבים אין מקרר, וכמובן גם לא מכונת כביסה, אך בסלון
עומדת לה הטלוויזיה סביבה מכונסים הזקנים ונכדיהם. פה
ושם ניתן לפגוש זקנים וזקנות העסוקים במשחק דומינו או
דמקה, שותים תה ורווים רגע של נחת.
בדרום סין מגדלים אורז, אך בצפון, בפרט באזור הרמה
הטיבטית הגבוהה- מגדליםתירס. אתקלחי התירסמייבשים,
מפוררים את הגרגרים וטוחנים מהם קמח-תירס. חלק
מהקלחים נמכרים בדוכנים בשוק, כשהם חמים ומזמינים.
לצידם נמכרות בטטות חמות, ישר מהתנור. אם התקשית
לנשום באוויר הדליל המצוי בגבהים )בעיקר ברמה הטיבטית(,
אתה יכול לרכוש בלון חמצן קטן תמורת כשבעים יואן )כ-04
(, או לבקר ב"בר-חמצן", שם לא מוכרים משקאות חריפים,
₪
אלא מחברים אותך לבלון חמצן, תמורת כמה יואנים. המחיר
נקבע לפי דקות ההתחברות. תושבי המקום לרוב מסתדרים
עם האוויר הדליל, לו הם רגילים, אך התיירים )סינים ברובם(,
מהערים הגדולות, המתגוררים בחבלי ארץ נמוכים יותר, לא
אחת מזדקקים להם.
מאז הרפורמה הגדולה שהחלה בסין
לפני כשני עשורים, ממשלת סין
לקחה על עצמה לכבד את המיעוטים
ומאפשרת להם לקיים את מנהגיהם
ודתם כרצונם. למשפחה סינית מותר
להוליד רק ילד אחד, אלא אם כן בני
הזוג הם "ילדים- יחידים" בעצמם
)אז מותר להם להביא לעולם ילד
נוסף(. מדיניות זו, החלה על רוב
הסינים, לא חלה על בני המיעוטים.
הם לא מוגבלים בילודה, אך בשנים
האחרונות החלו לצמצם בעצמם את מספר הילדים )ממוצע
הילדים בעיר, כמו להסה, בירת טיבט, הוא: 3-2 ילדים
ובכפרים: 4-3 ילדים(.
האמונות העיקריות, בהן מאמינים רבים מבני המיעוטים,
הן: בודהיזם וטאואיזם, אמונות שהן דרך חיים. הבודהיזם,
שמקורו בהודו, הוא השולט. בטיבט אתה חש בכך במיוחד.
במקדשים ובמנזרים רבים מאד. עולי הרגל, ביניהם זקנים
רבים, מטפסים מאות מדרגות במטרה להגיע לפסלי בודהה
השונים הפזורים במקדשים. הם מגישים מנחות לנזירים,
תורמים שטרות כסף, ומביאים איתם חמאת יאק, כדי
למלא מחדש את קטורת התמיד המצויה בכל מנזר. הנזירים,
בתמורה, מזכים אותם בברכה. טרם העלייה למקדשאו למנזר,
ה". תוך כדי
ָ
ר
ֹ
עולי הרגל מקיפים אותו בהקפה שנקראת: "קו
ההקפה הם ממוללים באצבעות ידיהם מחרוזת העשויה
מ-801 חרוזים, כנגד 801 תכונותיו הטובות של בודהה. כל
חרוז אותו הםממולליםמלווהבמנטרה )משפט-תפילהחוזר(,
עליו הם חוזרים שוב ושוב. בכניסה למקדשים מקבלת את
עולי הרגל שרשרת "גלגלי –תפילה", מנחושת אותה מגלגלים
העולים, תוך כדי עלייתם למקדש. חלק מהעולים מחזיקים
בידיהם "גלגל תפילה" אישי. ברחבת הכניסה למקדשים הם
פותחים בטקס "השתחוויות", עד כדי השתטחות שלמה על
הרצפה, לעיתים על מזרון דק, אותו הביאו מהבית, ולעיתים
על הרחבה המרוצפת הקשה. הם משתחווים תוך כדי אמירת
מנטרות. זו מעין מדיציה. מקומם של הצעירים בני העשרים
פלוס, לא נפקד בין המשתחווים. אחת לחודש, בליל ירח מלא,
מתמלאים המקדשים במבקרים. הצפיפות רבה. חלקם אף
מביאים איתם תינוקות במנשא על גבם. כולם רוצים לצפות
בטקס בו מפשיטים את בודהה מבגדיו, מצפים אותו בזהב,
ומלבישים אותו מחדש לכבוד החודש החדש. רבים העניים בין
אנשי המיעוטים, אך הנשים לא מוותרות על לבושן המסורתי
ועל התכשיטים, המכילים אבנים טובות, בהן הן מתקשטות
במיוחד לכבוד העלייה לרגל למקדשים.
הבנים תומכים בהוריהם הזקנים לעת זקנתם, כי לרובם
אין פנסיה מסודרת. לזקנים העריריים, או לאלה שיחסיהם
עם ילדיהם לא תקינים ולא זוכים מהם לתמיכה, מקציבה
הממשלה פנסיה זעומה )קצבת ביטוח לאומי(, שבקושי
מספיקה למחיה. לזקנים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם
הקימה הממשלה בתי אבות, אך רמתם מוטלת בספק.
Yehudit_helfer@walla.com