15 / 48
ה
ספרות המחקרית, אמצעי התקשורת
ומערכת החינוך במדינת ישראל מגלים
רגישות רבה לכבלי המלכוד המגדרי שבו נתונות
הנשים, אך פחות ניתנה הדעת על כבלי המלכוד
המגדרי שבו נתונים הגברים. הדבר הניע אותי
לבחון בדרך מחקרית אם אמנם הסטריאוטיפ
המגדרי הגברי יסתמן כנוקשה יותר בהשוואה
לסטריאוטיפ המגדרי הנשי.
המחקר התמקד בנושא של עמדות מוצהרות
בנושא סטריאוטיפים מגדריים בקרב נערות
ונערים יהודיים הלומדים בכיתות י"א-י"ב בבתי
ספר מקיפים בחמישה יישובים עירוניים בעלי
חתך סוציו אקונומי שונה, ברחבי מדינת ישראל.
נערות.
126-
נערים ו
133 -
נבדקים
259
המדגם כלל
שאלונים: כל אחת משלוש
4
כלי המחקר כללו
ההשערות המובאות בהמשך נבדקה באמצעות
שאלון תקף ומהימן שהועבר לנבדקים וכלל
רשימה של תכונות, תפקידי נוער ותפקידים
4
במשפחה. העיבוד הסטטיסטי: ניתוח שונות
כיווני.
, נמצא
1
בהתאם להשערה מספר
:1
ממצא
שבקרב הנבדקים משני המינים הסתמנה נטייה
לשייך את האפיונים הגבריים יותר לגבר מאשר
לאישה, ואת האפיונים הנשיים יותר לאישה
מאשר לגבר.
למרות האידיאולוגיה השוויונית המאפיינת
את חברתנו המערבית, עדיין מסתמנת בקרב
אוכלוסיית הנבדקים הנטייה המובהקת לחלוקה
של תכונות ושל תפקידים על בסיס של שיוך
מגדרי. נטייה זו מאפיינת את הנבדקים משני
המינים. התפישה הסטריאוטיפית פועלת בדרך
של נבואה המגשימה את עצמה, שכן, הציפיות
החברתיות המעוגנות בה פועלות ככוח הנעתי
על היחיד, גם בהעדרם של חיזוקים ישירים.
קשה להניח שמורים שעברו אותם תהליכי סוציאליזציה כמו שאר האנשים בחברה
יוכלו להתנער בקלות מתפישותיהם הסטריאוטיפיות ללא קבלת הכשרה מתאימה
תקציר עבודת דוקטורט
|
נוקשותו של הסטריאוטיפ המגדרי הגברי
וההשלכות החינוכיות הנובעות מכך
ד"ר אבי צפרוני
לשעבר מנהל המחלקה
לחינוך ערכי ומנהל
איכות באורט ישראל
כיום חבר הנהלה
בעמותת "עתיד בטוח"
15