אשר אלבו
מורה לאזרחות ולספרות בבית הספר אנקורי פתח־תקווה ורכז מקצוע האזרחות ברשת החינוך אנקורי
“גוטה מורגן. איכש ביטה אום סטיל".
קשה להאמין, אבל ללא קיומו של ארגון
העובדים שייצג את המורים בארץ־ישראל
, ייתכן מאוד שהמשפט הזה
1913
בשנת
בשפה הגרמנית היה המשפט הפותח את
שנת הלימודים הקרובה בכל בתי הספר
הממלכתיים בארץ. דרך אגב, הפירוש שלו
הוא: “בוקר טוב, אפשר שקט בבקשה".
הסיבה שלא כך נפתחת שנת הלימודים,
ושהשפה שבה מתקיימים הלימודים
בבתי הספר במדינת ישראל היא עברית
ולא גרמנית, קשורה למאבק שניהלה
כאן בארץ, בין היתר, הסתדרות המורים
העבריים נגד חברת עזרה היהודית-
גרמנית.
היו אמורים להיפתח
1913
בשנת
הלימודים בטכניון ובבית הספר הריאלי
בחיפה. לפי התכנון המקורי של חברת
עזרה, הלימודים במוסדות החינוך
החדשים היו אמורים להיות בשפה
הגרמנית. הנימוק היה שספרי הלימוד
והספרות הטכנית כתובים כולם בשפה
הגרמנית, ולכן חובה לקיים את הלימודים
בשפה הזאת. התגובה של מוסדות
מאבק
לשחרור החינוך
הרפורמות שמובילים ארגוני המורים הן חלק מהמאבק
לעצמאות החינוך
היישוב ושל המורים והתלמידים בארץ,
שהיו אמורים לאכלס את כיתות הלימוד
מיד לאחר שתסתיים עבודת הבנייה,
הייתה לא! מוחלט.
ההסתדרות הובילה שביתה כללית.
המורים עזבו עם התלמידים את כיתות
הלימוד בבתי הספר של חברת עזרה
בארץ וקיימו לימודים במבנים מאולתרים.
חברת עזרה לא הסכימה להתקפל. מועד
פתיחת הטכניון ובית הספר הריאלי נדחה
למועד לא ידוע. פרצה “מלחמת השפות",
ובסיומה, לאחר שנים רבות, נאלצה חברת
עזרה להיכנע, ולאחר דחייה ארוכה רק
נפתחו הלימודים בבית הספר
1924
בשנת
הריאלי ובטכניון. והם התקיימו בשפה
העברית.
המשמעות היא שהמאבק המאורגן
הראשון שאותו הובילו המורים בארץ
לא היה על הסכמי שכר, ולא על תנאי
העסקה, אלא הוא היה מאבק אידיאולוגי
עקרוני הקשור לרצון לכונן תרבות עברית
עצמאית במדינת ישראל. בימים אלו
נמצאים אנשי החינוך במדינת ישראל
במאבק קשה נוסף על דמותה של החברה
הישראלית. לנוכח תהליכים מתגברים
של פערים כלכליים חברתיים, ולנוכח
משבר אמון מתמשך בין משרד החינוך
וזרועות הפיקוח שלו לבין מי שאמון על
העבודה בשטח - המנהלים והמורים -
הגיע הזמן לצאת למאבק על עצמאות
החינוך בישראל. כאשר משרד החינוך
שוכר משרד של חוקרים פרטיים שירגלו
אחרי המנהלים, במקום להאמין בעובדים
ולהעביר לבתי הספר את התקציבים
לניהול עצמאי, הגיע הזמן לצאת למאבק
לשחרור החינוך מכבלי משרד החינוך.
הרפורמות “עוז לתמורה" ו"אופק חדש"
ו"הרפורמה ללמידה משמעותית" היו
צעדים ראשונים בדרך הנכונה. יש
להמשיך ולצעוד בה.
שחררו את בתי הספר מעול הפיקוח. תנו
אמון במורים. אין צורך במבחני הבגרות
החיצוניים כדי שמורים יעשו את עבודת
החינוך המעולה. המבחן היחיד האמיתי
בחינוך הוא תמיד מבחן פנימי שנקבע על
ידי אמות המידה המוסריות והתרבותיות
של האדם. שום משרד חקירות שתשכרו
לא יצליח לפקח על כך.
שחררו את בתי הספר מעול
הפיקוח. תנו אמון במורים. אין
צורך במבחני הבגרות החיצוניים
כדי שמורים יעשו את עבודת
החינוך המעולה.
62