Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  3 / 16 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 3 / 16 Previous Page
Page Background

י,

ִ

ש

ּ

ָ

מ

ַ

יוֹת מ

ְ

ה

ִ

ל

ְ

יף ו

ִ

הוֹס

ְ

ה ל

ֶ

י רוֹצ

ִ

נ

ֲ

א

י.

ִ

יש

ִ

ל

ּ

ְ

ש

ַ

יל ה

ּ

ִ

ג

ַ

ה

ֵ

י מ

ִ

שוֹת ל

ּ

ָ

ק

ַ

וּב

ה

ָּ

י

ִ

מ

ּ

ו

ּ

י ד

ִ

יב

ִ

ב

ְ

ס

ּ

י ו

ִ

ט ל

ֵ

ק

ׁ

ָ

ש

ה,

ָ

י

ְ

מ

ֶ

ת ה

ֶ

צ

ֶ

ר

ֹ

ו

ּ

י פ

ִ

ח

ֹ

י מו

ֵּ

ל

ַּ

ג

ִ

מ

י

ׁ

ִ

ש

ָּ

מ

ַ

ת מ

ֹ

יו

ְ

ה

ִ

ל

ְ

יף ו

ִ

ס

ֹ

הו

ְ

ה ל

ֶ

צ

ֹ

י רו

ִ

נ

ֲ

א

י.

ׁ

ִ

יש

ִ

ל

ׁ

ְּ

ש

ַ

יל ה

ִּ

ג

ַ

ה

ֵ

י מ

ִ

ת ל

ֹ

ו

ׁ

ש

ָּ

ק

ַ

ב

ּ

ו

ים

ִ

כ

ְ

ל

ֹ

ם הו

ָּ

ל

ּ

ֻ

ים כ

ִ

ל

ָ

ח

ְּ

נ

ַ

ה

ׁ

ֶ

ף ש

ַ

א

ים,

ִ

יכ

ׁ

ִ

ש

ְ

מ

ַּ

מ

ׁ

ֶ

ה ש

ָּ

מ

ַּ

כ

ׁ

ש

ֵ

את י

ֹ

ל ז

ָ

כ

ְ

ים

ִּ

ט

ַ

ע

ְ

ם מ

ָ

ת

ֹ

ל או

ַ

יל ע

ִּ

ג

ּ

נו

ָ

ר ל

ֹ

מ

ׁ

ְ

ש

ים,

ִ

ית

ִ

מ

ֲ

ע

ּ

רו

ְ

ת

ֹ

ן נו

ִ

י

ַ

ד

ֲ

ע

ּ

נו

ָ

ם ל

ֵ

ה

ׁ

ֶ

ש

ים

ִ

צ

ֲ

ע

ַ

נ

ּ

נו

ָ

, א

ּ

נו

ָ

ל

ׁ

ש

ֵּ

י

ׁ

ֶ

ת ש

ֶ

א

ים.

ִ

צ

ֹ

רו

ּ

ינו

ִ

י

ָ

ה

ׁ

ֶ

ה ש

ַ

ל מ

ָּ

א כ

ֹ

ם ל

ֵ

ה

ׁ

ֶ

ף ש

ַ

א

ים

ִ

ל

ָ

ב

ֲ

ה

ַ

ת ל

ֹ

ו

ּ

ת

ִ

מ

ֲ

ין א

ֵּ

ין ב

ִ

ח

ְ

ב

ַ

ה

ְ

ע ל

ַ

ד

ֵּ

נ

ׁ

ֶ

ש

ים,

ִּ

ל

ִּ

מ

ַ

ף ה

ּ

רו

ֵ

ת צ

ֶ

ב... א

ֵ

יט

ֵ

ין ה

ִ

ב

ָּ

נ

ׁ

ֶ

ש

ְ

ו

ק

ֵּ

פ

ַ

נ

ְ

ת י

ֹ

בו

ֲ

ה

ַ

א

ּ

נו

ֵ

ב

ָ

ב

ְ

ם ל

ֹ

ח

ׁ

ֶ

ש

ק.

ֵּ

ת

ַ

ר

ְ

יף ל

ִ

ס

ֹ

ה יו

ֶ

ז

ֲ

ח

ַ

מ

ֹ

ר או

ּ

ו

ּ

פ

ִּ

ס

ׁ

ֶ

ש

ְ

ו

ים

ִּ

ב

ֻ

ס

ְ

ין מ

ֵּ

ים ב

ִ

ר

ֹ

ע

ְ

ה מ

ֶ

י

ְ

ה

ִּ

נ

ׁ

ֶ

ש

ין !

ִ

ב

ֵ

א מ

ֹ

ן ל

ֵ

ק

ָ

ַ

: ה

ּ

רו

ְ

אמ

ּ

ֹ

י

ׁ

ֶ

א ש

ֹ

ל

ְ

ו

א !

ֹ

ו

ּ

א ב

ָּ

ב

ַ

ים : ס

ִ

ד

ָ

ל

ְּ

י

ַ

ה

ּ

רו

ְ

אמ

ּ

ֹ

י

ׁ

ֶ

ש

ו

ּ

ב

ַּ

ת ג

ֶ

יר א

ִ

ע

ָ

צ

ּ

נו

ָ

ה ל

ֶ

נ

ְ

פ

ַ

א י

ּ

ֹ

ל

ׁ

ֶ

ש

ְ

ו

ת

ֶ

ד

ֶ

ל

ּ

הו

ַ

ם ה

ֹ

יו

ְ

ב

ִּ

ם כ

ֹ

ל יו

ָ

כ

ְּ

ב

ׁ

ש

ּ

חו

ָּ

נ

ׁ

ֶ

ש

ת,

ֶ

ד

ֶ

ר

ֹ

ו

ּ

י

ַ

ה

ְ

ה ו

ָ

ל

ֹ

עו

ָ

ה

ׁ

ש

ֶ

מ

ׁ

ֶּ

ש

ַּ

ן ב

ֵ

נ

ֹ

ו

ּ

ב

ְ

ת

ִּ

נ

ׁ

ֶ

ש

ְּ

כ

ַ

יע

ִ

ק

ָ

ר ר

ֹ

ח

ׁ

ְ

ל ש

ׁ

ֶ

ים ש

ִ

מ

ָ

י

ְ

ב

ּ

ו

ַ

יע

ִ

צ

ְ

פ

ַ

ב י

ּ

ו

ׁ

ּ

ש

ׁ

ֶ

ר ש

ֹ

או

ָ

ין ל

ִּ

ת

ְ

מ

ַ

נ

ר

ֹ

ח

ׁ

ְּ

ש

ַ

ל ה

ַ

א ע

ּ

יל הו

ִּ

פ

ְ

ע

ַ

י

ְ

ו

ר.

ֹ

חו

ָ

א

ֵ

מ

ּ

הו

ֵ

יר

ִ

א

ׁ

ְ

ש

ַ

י

ְ

ו

ה

ָ

יר

ׁ

ִ

ש

ְ

ה ו

ָ

ד

ֹ

ו

ּ

ר ת

ַ

אמ

ֹ

ה נ

ֶ

ז

ּ

נו

ֵ

יל

ִ

ג

ְּ

ב

ה.

ָ

ר

ּ

מו

ְ

ת

ּ

ית ו

ִּ

ב

ִ

ל, ר

ֵּ

ב

ַ

ק

ְ

נ

ֹ

ו

ּ

י ב

ִּ

כ

ן

ַּ

ת

ִ

נ

ּ

נו

ָ

י ל

ׁ

ִ

יש

ִ

ל

ׁ

ְּ

ש

ַ

יל ה

ִּ

ג

ַ

ה

ן,

ָּ

ת

ְ

פ

ִ

ל ל

ׁ

ֶ

יל ש

ִ

ג

ְּ

כ

ה

ָ

נ

ָּ

ת

ַ

מ

ֹ

ו

ּ

ל

ּ

ֻ

ל כ

ָּ

כ

ׁ

ֶ

יל ש

ִּ

א ג

ּ

הו

ְ

ו

ה.

ָ

נ

ֹ

רו

ֲ

ח

ַ

ה א

ָ

נ

ָ

מ

ְּ

ק, כ

ֹ

תו

ָ

מ

ּ

הו

ׁ

ֵ

ש

ְּ

ק

ַ

ב

ְ

נ

ז

ֵ

ר

ֹ

י או

ִּ

נ

ֶ

ינ

ֵ

י א

ִ

נ

ֲ

יל, א

ִּ

א ג

ָּ

נ

ָ

א

ְ

ו

ז !

ֵ

ר

ָּ

ד

ְ

ז

ִּ

ל ת

ַ

, א

ָ

ך

ְּ

מ

ִ

א מ

ָּ

נ

ָ

ז א

ָ

א

י

ׁ

ִ

יש

ִ

ל

ׁ

ְּ

ש

ַ

י ה

ִ

יל

ִ

ג

ְ

ה ל

ָ

ד

ֹ

ו

ּ

ת

י,

ׁ

ִ

ש

ָּ

מ

ַ

ת מ

ֹ

יו

ְ

ה

ִ

י ל

ִ

ר ל

ׁ

ֵ

ש

ְ

פ

ַ

א

ְּ

מ

ַ

ה

י

ׁ

ִ

ש

ְ

פ

ַ

ת נ

ֶ

ין א

ִ

ב

ֵּ

מ

ַ

יל ה

ִּ

ג

ָ

ך

ְ

ה ל

ָ

ד

ֹ

ו

ּ

ת

י.

ׁ

ִ

ש

ֹ

נו

ֱ

ר א

ָ

ת

ֹ

נו

ׁ

ֶ

י ש

ִ

יל

ִ

ג

ְ

ה ל

ָ

ד

ֹ

ו

ּ

ת

dbeshel@gmail.com

רעננה 212 - 51/20

ה

ָ

נ

ּ

ָ

ת

ַ

לּוֹ מ

ּ

ֻ

כ

ֶׁ

יל ש

Ï

דוד אש

מאת:

ÔÓÊ

ה ריי

ÓÏ

ש

ונה

Ó˙

סיפור

"את רעננה מושבתי אני נושא עד היום בליבי" אומר לי שלמה

רייזמן שמתגורר כיום בתל-אביב. "את רוב האנשים שהיכרתי

ואהבתי ברעננה ניתן למצוא כיום בסוף רחוב קלאוזנר )בית

העלמין( ובהם הוריי, אלה ואריה רייזמן, שקבורים בחלקת

ה"הגנה". אבי הגיע לרעננה בשנת 6291 והחל לעבוד כרועה

הבקר של המושבה. מדי יום, בארבע לפנות בוקר, היה מתחיל

לכנס את העדר בתחילת רחוב אחוזה שכולו היה חולי, צועד

לאורך הרחוב ושורק במשרוקית ולקולה היו הפרות מופיעות

מהרפתות לפתחי החצרות ומצטרפות לעדר. כשהוריי נישאו, הקימו את ביתם ברחוב אחד

העם, אחד הרחובות הראשונים במושבה, שם נולדתי".

מהם זיכרונותיך מרחוב זה?

"ברחוב היו רק כמה בתים וכשנסלל הכביש, היינו אנחנו ילדי הרחוב הקטנים ממשיכים

לסלול אותו בערב. היינו מוסיפים חצץ ומהדקים ולא הבנו מדוע בבוקר, כשהגיעו הפועלים,

היו הורסים את עבודתנו.

באחד הבקרים פרצתי את שער גן מלכה, הכנסתי כמה מילדי הגן לפרדס שממול, העליתי

אותם על הקרונית להובלת הפרי, שהייתה נעה על מסילת ברזל. דחפתי את הקרונית,

קפצתי גם אני עליה ונסענו במהירות. לא ידעתי שבסוף הפרדס אין מעצור, נפלתי לתוך בור

עמוק, שהכיל תפוזים רקובים ואבא שלך הוא שהציל אותי".

מזל שניצלת! אחרת לא הייתי מראיינת אותך היום.

בבית הספר העממי למדתי איתך באותה כיתה וזכור לי שהמשכת להיות שובב לא קטן.

"מייסדו של בית הספר העממי, כיום 'מגד', היה המחנך שלי במשך מספר שנים. כשפגשתי

פעם את בניו, מתי ואהרון מגד, בתל-אביב הם אמרו ששערו של אביהם, המורה מגד, הלבין

בגיל 53 ממעשי המשובה שלי.

פעם, אחדמילדי הכיתהשם"קפצון"מתחתלרגלהשולחןשלהמורהמגד. נגרמההתפוצצות.

ידי הפעם לא הייתה במעל, אבל המנהל, מר זלטין )זיו(, שנכנס לכיתה אמר: 'רייזמן, צא!'

'מדוע לא ברוידא?' שאלתי. 'גם ברוידא' אמר זלטין לברוידא שפרץ בבכי. הרגשתי שאינני

יכול להשאיר אותו לבדו בבכיו והצטרפתי לבכי. נענשנו בסגירה בבית שימוש. בתוכי ידעתי

שאבא של ברוידא, שהיה בהנהלת בנק הלוואה וחיסכון, יציל אותנו, וכך היה".

עם מעשי קונדס כאלה איך אפשר להצליח בלימודים?

"לקראת בחינות הגמר של כיתה ח' ישבנו שלושת החברים הטובים מרחוב אחד העם

וחשבנו היכן זורקת המזכירה את ההעתקים )סטנסלים( של הבחינות המודפסות, ואכן

מצאנו אותם תוך זמן קצר בפח הזבל. נעזרנו באח הגדול של אחד מאיתנו לפתרון המבחנים.

כתבנו את התשובות על הרגליים ובפתקים קטנים. התוצאות היו טובות. המורה מגד בישר

להוריי: 'תמיד אמרתי שאם שלמה רוצה, הוא יכול'".

מסתבר שאם אתה רוצה, אתה באמת יכול. כיום אתה נושא בתפקידים רבים.

הרפורטז'ות. לאחר זמן

ְ

"סיימתי מדעי המדינה וכלכלה, הייתי עיתונאי בתחום הכלכלה ו

נבחרתי למנכ"ל התאחדות האיכרים, עבודה שבה התמדתי שנים רבות, משוש חיי. דאגתי

להרחבת המושבות הוותיקות: גבעת עדה, מטולה, ראש פינה, יסוד המעלה, כינרת ויבניאל.

הקמתי לבקשתו של ידידי, אריאל שרון ז"ל, יחד עם חברי ההתאחדות, תשעה מצפים

בגליל ושתי מושבות, אחת ברמת הגולן ואחת באזור לטרון. נבחרתי כסגן נשיא המדינות

החקלאיות באגן הים התיכון. הקמתי חוות צאן גדולה במודיעין ו..."

היריעה תקצר אם אוסיף לתאר את פועלך, וכיום?

"כיום נכדיי הם אחת ההנאות הגדולות שלי בחיים, וביחד עם תחייה אשתי אני מקדיש

להם המון זמן, מטייל איתם בארץ, בעיקר בגליל, אצל חברים רבים במגזר הערבי והדרוזי,

מקדיש זמן לא מעט לעזרה לאנשים במצוקה. כך אני גם מחנך את ילדיי ונכדיי, ומעביר

מורשת שקיבלתי מהוריי.

בימים אלה אני חוגג את יום הולדתי ה-08. בחרתי לחגוג זאת ברעננה, אהובתי".

Cleah1@walla.com

-ארויה

Ô

י ב

Ë

ו

Ó

צילום:

Ô

יי

Ï

אה ק

Ï

מאת: