169
ן
ֵ
י
ְ
מ
ַ
ד
ְ
מּ
ַ
ן ה
ֵ
ח
.4
חֵן דִּמְיֵן שֶׁקָּרָא בְּיוֹמָנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.
יוֹמָנִי הַיָּקָר!
אֶמֶשׁ נֶעֱרַךְ טֶקֶס הַחֲתֻנָּה שֶׁלִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר גִּלִּיתִי
לְתַדְהֵמָתִי שֶׁ_____________________________
הִרְגַּשְׁתִּי ________________________________
חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רִמִּיתִי אֶת______________
כָּךְ מַגִּיעַ לִי שֶׁ_____________________________
אַהֲבָתִי לְרָחֵל עַזָּה מְאוֹד וְלָכֵן___________________
______________________________________
______________________________________
אי
ַ
שׁוֹנּ
ְ
לּ
ַ
אי ה
ַ
נּ
ַ
י
.5
אֵיךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה?
א. אַתָּה בֶּן מִשְׁפַּחְתִּי - _______________________________
ב יָפָה מְאוֹד - ____________________________________
ג. שֶׁבַע הַשָּׁנִים נִרְאוּ בְּעֵינָיו כִּזְמַן קָצָר - ____________________