שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

הקשורים לכלל תושבי המדינה, והליכי שיתוף ברמה המקומית, בנוגע לנושאים הקשורים לתושבי יישוב זה או אחר. הרמות השונות של שיתוף נוגעות לנושאים עצמם המובאים לדיון. נושאים אלה יכולים להיות ספציפיים , כמו למשל הדיון על אופן השיפוץ של מרכז מסחרי או הדיון בתכנונו של פארק בשכונה, או רחבים , כמו למשל אלה של תקציב משתף בו מתקיימים דיונים לתכנון חלוקת התקציב העירוני השנתי. אף ששני הרבדים של שיתוף - זה הארצי וזה המקומי - דומים בחשיבותם, נראה כי המקומי הינו אולי המעשי יותר, טוענת נעמי הימיין במאמר שפרסמה במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, הנושאים המעסיקים תושבים ברמה המקומית נבדלים מ ן הנושאים המעסיקים אותם ברמה הארצית. נושא איכות הסביבה לדוגמא, דומיננטי יותר בהקשר של פוליטיקה מקומית, הוא כי נוגע נגיעה ישירה לחיי התושבים. כך משום שפעמים רבות נושאים כ תכנון ותחזוקה לקויים

מו

את המתגוררים סמוך למפגעים, ובעבורם ה ם

של ביוב ובניינים ומטמנות לא חוקיות מעסיק

ים

שאלות הרבה יותר פרקטיות מ יאיד אשר . אולוגיות הדמוקרטיה המקומית מותירה באופן ית אורטי אפש רויות רבות יותר להשתתפותם של האזרחים , בגלל המרחק הלא גדול בינם לבין מקבלי ההחלטות ו מכיוון שמדובר במסגרת מצומצמת יותר , שבה אפשר לנהל דיונים פתוחים

מעלים

גם

2008 .(

מבלי לפגוע פגיעה קשה ביעילות )הימיין,

עניין נוסף הקשור לרובד המקומי של שיתוף כרובד מעשי יותר, נוגע לנושא האינטראקציה האפשרית בין המשתתפים. ג'ורג' צג ל משער שבקרב קהילות בעלות מכנה משותף כמו למשל השתייכות ליישוב ספציפי, גובר הסיכוי להשתתפותן בהליכים הנדונים. הוא מתאר את הקהילות ככאלה המורכבות מקבוצות של אנשים המצויים בפעולת גומלין ביניהם. לדבריו, אנשים א לה מקיימים קשרים ומחויבויות הנובעים מהכרה או מישיבה גיאוגרפית משותפת ) Getzel, 1988 .( שרי ארנשטיין טוענת שבתהליכים משתפים יש לראות סולם רב שלבי בו ניתן לעלות בהדרגה. לדבריה, ניתן להציג מדרג שותפות בן שלושה שלבים, עם שאיפה לעלות מבסיסו לקצהו העליון. בשלב הר אשון של הסולם ניצב עיקרון היידוע, בו מנגישים ידע ומידע הנחוץ לקבלת החלטות גם לציבור האזרחים. השלב השני הוא שלב הייעוץ, בו ניתנת לציבור האפשרות לא רק להשתתף במידע אלא גם להביע את דעתו בסוגיות רלוונטיות המשפיעות על חייו. השלב השלישי והגבוה ביותר במדרג השותפו ת הוא זה בו הציבור משתתף בקביעת החלוקה התקציבית ממנה נגזרים ביצוען של כלל הפעילויות. התקציב המשתף (Participatory Budget) מתייחס לכן, לשלב השלישי והגבוה ברצף השיתוף ) Arnstein, 1969 .( ערן קליין ורונן גופר טוענים שתקציב השתתפותי מהווה גישה המשתפת באופן פעיל א זרחים בהכרעות הנוגעות להקצאת משאבים ציבוריים והיוצרת לכן דמוקרטיזציה של קביעת סדרי העדיפויות. גישה זו לדבריהם, הופעלה כבר בשנת 1989 בעיר פורטו אלגרה שבברזיל ומאז היא מופעלת שם בעשרות ערים נוספות. בתהליך

אפשרויות

, ים המקומי

לאזרחים את ללבן

ושיתוף זה,

פיתוח

לבחון

הצרכים

מתאפשר

העצמה

2007 .(

עדיפויות )קליין וגופר,

סדר קביעת

ביצועים נוכחיים רקע על

של תוצאות

ולהעריך

לורנצו צ'יני שחקר את האפשרות לקביעת סטנדרט נורמטיבי חזק יותר מאשר הצבעה לשם הערכת איכותה הדמוקרטית של דמוקרטיה קיימת, הסיק שככל זירות נוטלות ח לק

שיותר

הלגיטימיות הדמוקרטית .

של רמתה

השתתפות כך ,

גבוהות של

בשיתוף הציבור עם

עולה

רמות

43