שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

כיום, למימושה של

לדבריו, הפעלת דגמים של שיתוף ציבור היא הדרך המבטיחה

מהפכה

ביותר

של דמוקרטיה השתתפותית יאומץ יותר לארגון כך , החברה

דמוקרטית . לטענתו, ככל

שהמודל

וחיזוקה של האזרחות הדמוקרטית ) Cini, 2011 .(

יותר העש

רתה

תתממש

שיתוף מהותי לעומת שיתוף פורמאלי

חוקרים אחדים בחנו הליכים של שיתוף הציבור תוך עמידה על רמתם. "רמת שיתוף" הינו סולם המאפיין הליכי שיתוף ומשמש לעמוד על איכותם. סולם זה מאפשר לאפיין את מידת יישום הדמוקרטיה ההשתת פותית בהליך מסוים , כך שרמת שיתוף גבוהה משמעה מידה גבוהה של יישום דמוקרטיה השתתפותית, בעוד רמת שיתוף נמוכה משמעה מידה נמוכה של יישום דמוקרטיה השתתפותית בהליך. ארנסטיין הציגה את רמת השיתוף בסולם בן שלוש דרגות: "דרגת חוסר השיתוף", בה מתקיים שיתוף מדומה בלבד. מטרתם האמתית של הליכים הנמצאים בדרגה זו אינה לאפשר לאזרחים להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות, אלא לאפשר לבעלי העוצמה "לחנך" את המשתתפים בתהליך או להשיג מהם תמיכה ציבורית למדיניות מוגדרת שכבר נקבעה; "דרגת השיתוף לכאורה" המאופיינת בשיתוף סמלי ) Tokenism ( שבמסגרתו י כולים המשתפים במיזם לשמוע את מקבלי ההחלטות ולהשמיע את דבריהם, בלא היכולת והעוצמה לוודא שדעותיהם יילקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות; ודרגת ה"עוצמה האזרחית" בה המשתתפים בהליך הינם בעלי יכולת החלטה והכרעה בתהליכי קבלת ההחלטות ומצליחים בפועל להשפיע על עיצוב המד

יניות

) Arnstein, 1969 .( דרור אף חידד את ההבחנה ש בין שיתוף

המהותי לבין שיתוף

ציבור

הציבור

הפורמאלי והגדירם:

השיתוף המהותי הוא זה שתוצאותיו אכן משפיעות על קבלת ההחלטות השלטוניות לטובת התושב ואילו השיתוף הפורמאלי הוא זה שאמנם מתקיים תחת המעטה של "שיתוף", אך ל לא תוצאות ממשיות. במילים אחרות, שיתוף פורמאלי הוא זה הנעשה כ"עלה תאנה" ליוזמיו בלבד, ושלמעשה אינו ראוי להיקרא שיתוף )דרור, 2011 :38(.

מחקר שערך דרור בשנת 2008 , בחן כמקרה בוחן את הליכי השיתוף שבוצעו באשדוד מאז שנת 2003 , במטרה להבין אם היו אלה שיתופים מהותי ים או שמא שיתופי ציבור פורמאליים בלבד. המחקר בחן עשרה מקרים בהם קוימו הליכים של שיתוף ציבור לשם קבלת החלטות עירוניות, תוך התבוננות גם על המניעים שעמדו מאחורי קיומם של הליכי השיתוף שנבחרו לצורך המחקר. על פי תוצאותיו, בשלושה מן המקרים הדבר נעשה על פי הנחיות ותקנות מוכתבות )הוועדה להקצאות קרקע, הוועדה לאיכות הסביבה ושיתוף נציגי הציבור בדירקטוריונים של החברות העירוניות(. לעומת זאת, בשבעה מקרים אחרים נעשה השיתוף שלא מתוך הנחיות או תקנות כלשהן )המועצה העירונית לתרבות, הפורום הכלכלי, אתרים לסיוע לנפגעים בעת אסון, המאבק למען הקמת בית החולים בעיר, התוכנית האסטרטגית להכנת העיר לקראת שנת 2025 והתוכנית

44