אנציקלופדיה יפעת

ישראל נוסקת לחלל צורך מבצעי וסירוב אמריקני הביאו לכניסת ישראל לתחום החלל לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

שני גורמים עיקריים הביאו להצטרפותה של ישראל למדינות המפתחות לויינים: במיש שור הצבאי היה זה צורך מבצעי, שנבע ממניעת האפשרות לביצוע טיסות צילום מעל שטח מצרים. סיבה שניה היתה סירובה העקשני של ארה”ב לספק לצה”ל צילומים מזירות הלחימה במלחמת יום הכיפורים (בעוד מדינות ערב קיבלו אותם מברית-המוע עצות). במישור האזרחי נוצר באמצע שנות התשעים מצב שחייב החלטה על פיתוח לויינים אזרחיים, כדי לקדם את היכולת הטכנולוגית בתחום חדש זה, וכדי שלא לאבד . את המומחים והתשתיות אשר שימשו‏לפיתוח הלויינים הצבאיים ‏ישראל פיתחה עד כה מספר משפחות של לויינים למשימות ביון, תקשורת, וחישה מרחוק. כמו כן פותחו בארץ לויינים זעירים ואף נעשית פעילות רבה בתחומים חדשים . ומתקדמים בתחום החלל בשלבים הראשונים הצעדים היו מהוססים, וישראל נעזרה בתקציבים וידע של מומח . חים ממדינות שונות, בהם, לפי מקורות זרים, דרום אפריקה ומדינות באירופה ‏”אופק” לחלל ‏פיתוח לוייני הביון על ידי ישראל עבר משברים קשים- כלכליים, טכנולוגיים ואישיים ולא אחת עמדה הפעילות הזו על סף חיסול. עם כך רצונם ונחישותם של אנשי מפתח בתעשייה, במשרד הבטחון ובצה”ל הביאה לכך שישראל מובילה כיום בתחום לוייני . הביון הקטנים, המסוגלים להביא צילומים ברזולוציות גבוהות ביותר ‏שיגורו של הלויין הישראלי הראשון, “אופק”, לחלל ב-91‏בספטמבר 8891,‏חולל הפת תעה רבה בקרב מדינות העולם וגם בקרב מומחי המודיעין.‏ישראל היתה בכך למדינה - השמינית בעולם - אחרי ארה”ב, ברית- המועצות, בריטניה, צרפת, סין, יפן והודו . אשר שיגרה לויין מתוצרת עצמית לחלל ) המסוגלים SAR ( ‏כיום מפעילה ישראל לוייני ביון אופטיים ולוייני סריקות מכ”ם . לפעול בכל שעות היממה ובתנאי מזג אויר קיצוניים ישראל ביקשה אחרי מלחמת יום כיפור לקבל מארה”ב צילומים של מטרות נבחרות . בשטח מדינות ערב, אולם הממשל האמריקני סירב להיענות לבקשותיה מי שהיה ראש המוסד, אלוף מאיר עמית אמר כי “אם אתה מוזן מפירורים של אחרים - ותלוי במצב הרוח שלהם, הדבר מאד לא נוח וקשה. אם יש לך יכולת עצמאית משלך אתה מטפס דרגה אחת גבוה יותר”. אלוף שלמה גזית, שהחליף את אלוף אלי זעירא כראש אמ”ן, היה מן התומכים בפיתוח יכולת ביון עצמאית על ידי לויינים. בארץ ” רבים היו המנהיגים שהתנגדו. רבין, היה בין הבולטים בהם. בספרו “פנקס שירות הוא כותב כי בהיותו שגריר ישראל בוושינגטון, נשאל לשם מה דרושה לישראל מערכת . לויינים. הוא השיב: “לא‏היתה לי תשובה מלבד אחת: לא דרושה לנו מערכת כזאת הדבר הוא בגדר שטות”. אולם רבין שלא הצטיין בחזון מבצעי, טעה, וישראל אכן . נכנסה לתחום החלל, ונדמה כי אין היום איש המצטער על כך ‏אלוף יהושע שגיא, שהתמנה כראש אמ”ן היה מהדוחפים לפיתוח יכולת זו, וציין כי “רכישת יכולת ביון בעזרת לויינים היא התשובה הנכונה למצבים של שלום, היות ואינך יכול לטוס מעל מדינות אחרות בעזרת אמצעים אחרים”. ואכן שגיא הקצה מתקציב אמ”ן חמישה‏מיליון דולר לבדיקת היתכנות ראשונית לפיתוח המשגר, הלויין . ומצלמה ייעודית ‏בשנות השמונים המוקדמות, בעקבות הסכם השלום עם מצרים הלך מספרן של טיסות הביון בשמי מדינות ערב ודעך. כאשר ישראל ביקשה בשנת 1891‏צילומים של הכור האטומי “אוסירק” (או “תמוז”) צפונית לבגדד, סירבה ארה”ב שוב, והדבר היה אך . מאיץ לקבלת החלטה לפתח לויין ביון ישראלי מקורי , ‏לאחר שתמה בחינת ההיתכנות של בניית לויין הובא הנושא, כולל המלצה של מומחה לעיונו של שר הבטחון עזר ויצמן. גם עזר היה סקפטי וההצעה התקבלה על ידו בקריר . רות ‏בישראל של שנות השמונים לא היו עדיין מהנדסים מומחים לתחום החלל, שהיה ענף הנדסי בעל דרישות ומיומנויות טכניות מיוחדות. כמו כן לא היו בארץ מעבדות, מתקני

משגר “שביט” נוסק לחלל

“אזוב” מנוע השלב השלישי ” של ה”שביט

1983