אנציקלופדיה יפעת

מערכת “מחבט” למערך הנ”מ מפעל מבת של התעשיה האוירית מפתח מערכת נ”מ חדשה לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

. המטוסים או המסוקים מערכת זו איפשרה למפעיל להחליט על שיטת הפעולה המיטבית לפעולה נגד , מטוסים מנמיכי טוס או מסוקי קרב ולשגר לעברה מספר טילים בו זמנית או לירות לעברה מתותחי הוולקן המהיר . רים, בעלי קצב אש של 0004 פגז לדקה שנים מספר לאחר מכן הותקנו על הנגמ”ש מערכות תצפית משופרות אשר אפשרו למפעיל לזהות את המטוסים לפני שיקבל החלטה אם לפתוח עליהם . באש מימין: תותח וולקן וטילי סטינגר על ” סיפון נגמ”ש ה”זלדה במסגרת: שיגור סטינגר למטה: מראה כללי של מערכת מחבט

כוחות היבשה של צה”ל לא נהנו מהגנה אוירית צמודה במשך שנים ארוכות. צה”ל סמך על העליונות האוירית אותה היו אמורים מטוסי הקרב של חיל האויר להשיג מעל זירת הפעולה. לבד מתותחי נ”מ 02 מ”מ מאולתרים אשר הופעלו

במלחמת ההתשה, לא היו מערכות נ”מ צמודות לכוחות השריון או הרגלים אשר . נעו לעבר קווי אויב , לאור לקחי מלחמת יום כיפור ןשל”ג הוחלט להגביר את ההגנה נגד מטוסים לכוחות היבשה. מערכות ראשונות החלו להקלט אחרי המלחמה בדמותם של ) טילי ה”צ’אפארל” (דרקון בשמו בצה”ל ולאחר מכן מערכות הנ”מ המהירות מסוג “פאלנקס” אשר הותקנו על סיפונ . נם של נגמ”שים תקניים בשנת 8991 נכנסה לשרות מערך הנ”מ של חיל האויר מערכת “מחבט” שפותח חה במפעל מבת של התעשיה האוירית . לישראל M163 המערכת מותקנת על גבי נגמ”ש וכוללת שני מרכיבים עיקריים: תותח וולקן, בעל קצב M61 נ”מ רב-קני מסוג אש גבוה, וכן משגר לארבעה טילי נ”מ מסוג סטינגר, המתבייתים על חום

1998