אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

השונים. המשלחת הישראלית, בפיקודו , של אלוף גבי אופיר, מפקד פיקוד העורף , כללה צוותי חילוץ וצוותים רפואיים אשר עסקו במשך ימים ארוכים בחילוץ הנפגעים ובסיוע לאוכלוסיה. בין השאר הובא לעיר אדאפזרי והוקם בה בית חול לים שדה על כל מתקניו. בצוות הרפואי היו יותר ממאה רופאים ואנשי סיוע אחרים, אשר טיפלו בחולים ובנפגעים . כל שעות היממה אנשי פיקוד העורף הקימו את המחנה , העיקרי שלהם בבסיס חיל הים התורכי לחופו הדרומי של הים השחור, ומרכ כזי פעילות היו גם בערים צ’יגרצ’יק ויאלובה. הצוותים הישראלים, על ציודם המיוחד פעלו ללא ליאות בחילוץ הנפגעים ובמתן סיוע הומניטרי ולאנשים שנותרו ללא קורת גג, בחודשי החורף הקרים. במהלך הפעילות חולצו תריסר . לכודים, וכן 041 גופות מן ההריסות , מבצע הסיוע והחילוץ נמשך 71 יום ובמהלכו בוצעו 23 טיסות, 62 של מטוסי .707 הרקולס והשאר של מטוסי בואינג פעולות חילוץ וסיוע ביוון פעילות החילוץ וההצלה לא הסתיימו במבצע זה. ב-8 בספטמבר 9991 יצאה משלחת נוספת של צה”ל כדי לסייע בחילוץ נפגעי רעש האדמה, שפקד את

למעלה ולמטה: בואינג 707 של חיל האויר שהטיס את הצוות והציוד של פיקוד העורף לנמל האויר איסטנבול בתורכיה, לפני העברתו למקומות האסון

חזרה לתורכיה . אולם שנת האסונות לא הסתיימה ב-31 בנובמבר 9991, חזרו צוותים מישראל כדי לסייע לנפגעי רעש נוסף שפקד את תורכיה. היו אלה משלחות של פיקוד העורף ושל חיל הרפואה. הן פעלו בעיר דוזצ’ה ובמחוז בולו, בהן היו רוב הנפגעים. הצוותים מישראל העבירו

נפגעים משלוחי מזון וסיוע הומניטרי אחר אשר נמסר על ידי הג’וינט. כמו כן הוקם בעיר דוזצ’ה בית חולים אשר המש שיך לפעול עד 42 בנובמבר. במשך עשרת ימי פעילותו טיפל צוות בית-החולים 22 ביותר מ-005,2 חולים ופצועים, ביצע . ניתוחים ויילד 11 תינוקות

יוון יום לפני כן. היו אלה אותם אנשי צוותי ההצלה אשר יצאו כחודש לפני כן לפעולות בתורכיה. המשלחת הגיעה לאיזור הרעש במינדי, כ-02 ק”מ צפונית מערבית לאתונה. אנשי המשלחת שבו . לארץ כעבור שישה ימי פעילות

Made with FlippingBook flipbook maker