אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

רקטות מטאורולוגיות ברפא”ל הרקטות שימשו לבחינת הודפים, מבנים ומערכות שיגור והנחייה

מהנדסי רפא”ל עסקו, החל משנות החמ מישים המוקדמות בפיתוח של רקטות ניסוי שכונו “ר”מ” או “רקטות מטאור .” רולוגיות ‏טווח הפעולה והגודל של רקטות אלה השתנה מרקטות קטנות, שהתבססו על מנועים מוצקים של טילי אויר-אויר ועד לרקטות גדולות יותר ששיאן היתה .” הרקטה “שביט 3‏

רקטות “פומפיה” שפותחו על ידי רפאל בשיגור מטח

) אחרים ‏- ”שביט 2‏”. רקטה דו-שלבית. השלב הראשון היה מבוסס על דגם מותאם של המשגר “שביט 1‏”. לשלב זה הצמידו ארבעה מייצבים גדולים יותר וחיזוקים ביניהם. השלב השני היה למעשה המטען ההודף (זהה לשלב הראשון) של שתי ” רקטות מטאורולוגיות מסוג “ר -511‏ . שפותחו לפני כן ברפא”ל פיתוח הרקטות המטאורולוגיות לא נמשך, אולם מהנדסי רפא”ל ואנשי הפיתוח יכלו במהלך הפיתוח לעמוד

‏לבד מהשימוש בהן בתחום המטאורולוג גי, הן שימשו כבסיס ניסוי לפיתוח הודפ , פים מוצקים, חמרים למבנים לרקטות . מערכות שליטה ובקרה ועוד ברפא”ל פותחו מספר “משפחות” של : רקטות מטאורולוגיות ‏משפחת “שביט” - ככל הידוע פותחו : שלושה רגמים של רקטה זו - ”שביט 1‏”. רקטה מטאורולוגית חד-שלבית המבוססת על המנוע הרקטי של טילי “לוז” (כן-השיגור לרקטות אלה היה המתקן ששימש לניסוי טילים

; חץ” שנועדו לניסויים אטמוספריים - רקטות מטאורולוגיות “ר”מ ) מימין: רקטת ניסוי בעלת מייצבים מוגדלים שהוצגה בכינוס בגרמניה (ממול

1961