אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

אריה הלל לוגיסטיקה ופיתוח חיל האויר הישראלי רכש את מטוסי הקרב שלו, במקביל לחיל האויר הצרפ . פתי. המטוסים לא היו בשלים לקרב במטוסי המיסטר, כמו בווטור, הסופר מיסטר והמירז’ נתגלו בעיות טכניות רבות. הצרפתים פעלו בקצב שלהם- מלח חמה לא היתה צפויה בתקופה הקרובה . ולכן הם לא מיהרו לפתור את הבעיות כאשר מטוסי המיסטר יצאו לקרב במבצע קדש, הם לא יכלו לשאת פצצות או רקטות- רק תותחי 03 מ”מ שלהם . פעלו, וגם זאת בליווי תקלות רבות

. כ”ל לסקוב, וקיבל את התפקיד מרגע זה הוא קבע מסגרות ונהלים חדש שים לבית הספר. אין צורך שטייס ילמד לבצע טיסות מבנה ואירובטיקה במטוסי הסטירמן קבע- שהרי לא במטוס הזה הוא יצא למלחמה. גביש העביר שעות הדרכה למטוסי ההרוורד, שהיה קרוב . יותר למטוסי המוסטנג של הקא”מ השינוי העיקרי במבנה בית הספר לטיסה ומטוסיו היה המעבר להדרכה סילונית. גביש, באופן אישי כמעט, בחר במטוס הפוגה מגיסטר. הוא גם צירף למערך ההדרכה את מטוסי הפייפר קב

ולהתמודדות מול מטוסים דומים או . נחותים יותר ” כאשר הוקמה טייסת 911, “העטלף בתל נוף, היתה משימתה העיקרית טיסות צילום בשמי מדינות ערב. שני מטוסיה הראשונים, “התשעימים” נשלח חו לטיסות ארוכות טווח, לעומק מדינות ערב והביאו צילומים עליהם נבנתה תוכנית התקיפה של מבצע “מוקד”. את צוותי הצילום הוביל רס”ן רן פקר, מן הטייסים הנועזים אשר קמו לחיל האויר הישראלי, אשר רשם מבצעים רבים של צילום וקרב. הוא סחף את הטייסת

רן פקר

שעיה גזית

אריה הלל

. בהם נבחנו פרחי הטיס בשלב הראשוני הטייסים עברו משנת 1691 למטוסי הפוג גה הסילוניים לאחר כעשר שעות הדרכה . בסיסית על הפייפר הקטן ההשפעה של אל”מ שעייה גזית היתה גדולה יותר עת נתמנה למפקד להק הדרכ כה 5. בתפקיד זה הוא לנעשה הכין את טייסי חיל האויר לקראת מלחמת ששת הימים. חיל האויר הוציא מערכי הדרכה דומים לחלקיה של תוכנית “מוקד” אשר היו מיועדים לטייסות והועברו אליהן לתרגול. אלה בצעו את הטיסות במתארי טווח, זמנים ושיטות לחימה הדומות לאלה שאותן ידרשו לבצע במלחמה . עצמה אחת לשנה הוציא שעיה את כל חיל האויר לתרגיל רב היקף בו תרגלו הטייס סות את חלקן בתוכנית הגדולה. כאן יכולים היו לבחון את התיאום, לוחות הזמנים ואת מידת הנכונות של התכנון כולו. התוכנית שונתה, עודכנה ושופרה משבוע לשבוע, ושעיה גזית היה האיש , הממונה על הכנת חיל האויר, על טייסיו . טייסותיו ובסיסיו, לקראת המלחמה

שלו לגבהים חדשים, וטייסיו היו גאים לצאת למבצעים אלה, למרות שידעו כי כל הסיכויים נגדם- מטוסי המירז’ לא היו חמושים, ועדיין סבלו מבעיות במנוע עיהם. גם יכולת חילות האויר הערביים ליירט אותם גדלה מיום ליום. רן פקר פיקד על קורס המובילים הראשון שקבע את דמותם של לוחמי חיל האויר הישר ראלי. כאן גובשה רוח חיל האויר וכאן יכלו המפקדים לעתיד לקבל את הבסיס התיאורטי והמבצעי לקראת המטלות . הבאות שהוטלו עליהן במלחמה תוצאות הפעילות של שלושה מפקדים אלה, בפיקוד על טייסות המירז’, הן שקבעו את תוצאות מלחמת ששת הימ מים וגם את תוצאות הקרבות במלחמת . ההתשה לאחר מכן שעיה גזית - הדרכה מכוונת יעדים 1957- שעיה גזית היה בין השנים 5591 ל . מפקד בית הספר לטיסה של חיל האויר , הוא לא הסתיר את כעסו על מינוי זה אולם לאחר שידולים רבים נכנע למפקד חיל האויר , אלוף דן טולקובסקי, ולרמכ

מטוסי הווטור סבלו מבעיות חמורות , במיוחד- כני נסע שהתקפלו בנחיתה . מיכלי דלק נוזלים ובעיות רבות אחרות במטוסי הסופר מיסטר שהבטיחו רבות , נתגלו תקלות במערכת הטלמטר, במנוע במערכות החימוש, ואפילו במיכלי הדלק הנתיקים. לכל אלה היה צורך למצוא פתרון מיידי- אלה היו מטוסי הקו הראש . שון של חיל האויר הישראלי בראש הארגון אשר נאלץ להתמודד עם בעיות אלה עמד אל”מ אריה הלל, ראש מחלקת ציוד של חיל האויר. אנשיו התמודדו עם הבעיות הטכניות עד שפת תרו אותן. כך היה עם מנוע האטאר של המירז’ שנחיתת אונס הביאה למציא את התקלה המרכזית במנוע, טייסים וקצינים טכניים, בהם אפרים אשכנזי , התמודדו עם בעית התותחים ויכלו לה ולאחר שלא נמצא פתרון לבעית מכ”ם הסיראנו של המירז’ נואש ממנו חיל האויר והשמיט אותו ממטוס הקרב הבא שלו, הנשר. אריה הלל ואנשי צוותו התמודדו מול אתגרים טכניים רבים, לא רק בפתרון בעיות טכניות במטוסים שנר רכשו, אלא גם בפיתוח אמצעים חדשים . עבור חיל האויר הישראלי