אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

הטכניון מפתח רחפת הרחפת פותחה לשימושים חקלאיים ותעשיתיים

.” ההנעה והמבנה של קטנוע “וספה הנסויים ברחפת “כלאיים’” זו לא עלו . יפה ותכנונה נפסק ‏מחשבות לניצול הרחפת להובלת מער רכות כבדות במתקן ההתפלה בשיטת האלקטרוליזה ההפוכה שפותחה ע”י פרופ’ וינוגראד ז”ל, לא מומשו בשל ביט . טול המשך הפיתוח של מתקן ההתפלה ההתענינות בפיתוח מערחפות בטכניון . דעכה ולא חודשה משך שנים ארוכות

. ‏והודגמה בפני המשתתפים ‏באחד משלבי הפיתוח נעשה נסיון לעניין גורמים צבאיים ברחפת. היא הותאמה לתנועה בשטחי ביצות רדודים ולשם כך נעשו בה מספר שנויי תכנון. המנוע המק קורי ששימש גם לתנועה הופעל לרחיפה בלבד ולצורך תנועה שימשו מערכות

‏בשנת 8691‏פותחה ביוזמתו של קיבוץ עין המפרץ רחפת המיועדת להובלת גידולים חקלאיים במטעים צפופים וקשי עבירות. הרחפת שתוכננה ונבנתה ע”י פרופ’ ארתור שטוטר והמהנדס חיים דרור, מהפקולטה להנדסה מכונות בטכניון, היתה בעלת כושר נשיאה של 051‏ק”ג. היא ריחפה בגובה של כ-02‏ ס”מ מעל פני הקרקע והונעה בעזרת מנוע בנזין של מקצרת דשא בהספק של 6‏כ”ס. מנוע זה הפעיל מניפה שדחסה את האויר ויצרה כרית הרמה. לצורך . תנועה לפנים נדחפה ידנית ע”י המפעיל בפיתוחה של הרחפת, שאורכה היה 5.1 מטר ורוחבה 0.1 מטר, הושקעו כ-000,04 לירות. בשלבים מאוחרים של הפרויקט לא נמצא לה שימוש מתאים . בשטח החקלאות והפיתוח שלה הופסק קשיים במימון רחפת זו הביאו לשנויי . המטרה לשמה יועדה ‏רחפת שניה, שקוטרה 8.1‏מטר וצורתה כרית פחוסה, נבנתה כמתקן נסיוני. חלק מהספק המנוע מופנה להקניית הדחף וההגוי. רחפת זו הוצגה בכנס השנתי של 1969 המחלקה להנדסת מכונות בשנת

מימין: הרחפת השניה שפותחה בטכניון בריחוף על פני מים, על מידת הקלות שבהפעלתה ניתן לעמוד מצילום זה.למטה: הפיתוח האחרון של הרחפת לבדיקת כושר עבירותה באזורים חול ליים ובוציים

הרחפת החקלאית שנבנתה בטכניון בחיפה במהלך ניסויים בחצר הטכניון ובבריכת מים

1968