אנציקלופדיה יפעת

רחפות ישראליות בניסוי בצפון סיני הרחפות נבחנו על ידי צה”ל לפעולה מעל ביצות רדודות וחולות לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

דרשה כישורים יוצאי-דופן לבד מהכרה . בסיסית של הרחפת ומערכותיה ‏הניסויים נתקלו בחומת קרירות של גורמים ממשלתיים או צבאיים, למרות הצלחתם. הרחפות עוררו אמנם סקרנות

9691‏, 0791‏, 1791‏ ובסך הכל נצברו למעלה מ-53‏ שעות ריחוף באזורי ביצות וחולות. חצאית גומי מיוחדת שהקיפה את בסיסה של הרחפת היתה בעלת , עמידות של למעלה מ-004‏ שעות ריחוף

אחרי מלחמת ששת הימים, עלתה דרישה מצה”ל להכניס לשרות כלי רכב אשר יוכל לנוע על פני הביצות בצפון סיני, מקום בו שקעו כלי רכב, והשימוש . בספינות או מסוקים לא היה מעשי

למעלה: רחפת “ליידי בירד” בניסויי בסיני; למטה” בחינה בבסיס חיל הים

לשם כך הובאה לארץ רחפת מתוצרת חברת ויקרס הבריטית אולם היא לא הוכיחה עצמה כמתאימה להפעלה בשטח חים הקשים של צפון סיני. רחפת אחרת מתכנונו של נתן קירפיצ’ניקוב הובאה , לצפון סיני ונבחנה על ידי אנשי הנדסה חימוש וחיל הים. נסיונות שנערכו בעזר רת רחפת זו הוכיחו את כושרה המעולה על גבי משטחי-מים או אזורים לא , עבירים לרכב רגיל, כגון חולות עמוקים . ביצות ושטחי מים רדודים או עמוקים ניכר היה לעין גם הפוטנציאל הצבאי של הרחפת ונבדקו אפשרויות לשימוש בהן . חמושות למטרות מגוונות ‏כיווני מחשבה אלה הביאו לתכנונה של , , הרחפת האחרונה של קירפיצ’ניקוב בעלת סיפון פתוח ומערכות הנעה דומות לשל הרחפת “ליידי בירד 2”‏. כושר הנש שיאה הרב-גוני של הרחפת הוגדל לשני ‏טון והיא צויידה במתקנים שהגדילו את אפשרויות הפעלתה וניצולה. הניסויים ברחפת זו נערכו שלוש‏פעמים בשנים

, בקרב הציבור ומוסדות ממשלתיים אך זו הלכה ודעכה. למרות התייחסות

כולל מעבר בשטחי מכשולים. הגישה לרחפת היתה פשוטה, כמו הפעלתה שלא

1969