אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

מירז‘ 95 מאלופי ההפלות של חיל האויר

קפאה של המצב הצבאי באזור התעלה ואסר בתוקף הקמת בסיסי סילים חדשים . באיזור המרוחק 03‏ק”מ ממערב לתעלה ‏אולם הסכם לחוד ומציאות לחוד: עוד לפני החתימה, תכננו המצרים והרוסים בקפידה מבצע להזזת הטילים לעבר האיזור האסור ליד התעלה. מ-7 באוגוסט 29 ועד סוף אוקטובר הם הקימו במהירות 43‏סוללות טילים חדשות, ומתוכן ‏בתוך התחום האסור. המערך החדש כיסה כעשרים ק”מ בתוך סיני, ממזרח לתעלה. הסוללות חיפו זו על זו ועובו במאות תותחי נ”מ. המערך המתוגבר העניק למצרים הגנה יעילה מפני מטוסי היל האויר הישראלי, שעד אותה עת שלטו .. בבירור בזירת נקרבות ‏ישראל, שהתרעותיה על הפרת הסכם הפסקת-האש התקבלו בהשהיה מכוונת על ידי האמריקנים, העדיפה לא לפעול נגר הסוללות. לבד משיקולים פוליטיים ולחץ של ארה”ב, היו לכך גם שיקולים מבצעיים: לישראל לא היתה למעשה תשובה . לבעיית הטילים בתמורה להבלגתה קיבלה ישראל טילי אויר-קרקע מדגם “שרייק” לפעולה נגד מערכות קורנות. כמו כן קבלה מערכות חדשות ללוחמה אלקטרונית, פצצות מונחות ואמצעי לחימה אחרים. אחרי הגעת טילי השרייק הציע שוב חיל האויר , לתקוף את הסוללות אך הדרג המדיני . התנגד לכך ‏במלחמת ההתשה

69 טייסים ונווטים בטייסת “הפטישים” שפעלה מרמת דוד

נערכו 79‏קרבות אויר, בהם הופלו ,21 08‏מטוסי מיג ,17 22‏מטוסי מיג 61‏מטוסי סוחוי 7, ושלושה מטוסי . IL-28 איליושין 31 מטוסים של חיל האויר הופלו כטילי קרקע-אויר ואש נ”מ, ובהם חמיש , שה מטוסי פגטום לעומת 02‏מטוסים מצריים שהופלו . כאש נ”מ