30 / 56
ד״ר משה גרנות
שימש מפקח כולל על בתי ספר על-יסודיים
30
הטקסטים של שלום עליכם ממש
"מתחננים" להשוות אותם לכתביהם של
ענקי הספרות... ההומור של שלום עליכם
הוא הרי גאוני, והוא הוכר כך בעשרות
התרבויות שלשפותיהן הוא תורגם
המפגש הראשון שלי עם שלום עליכם, בנעוריי, היה בשפת
המקור – ביידיש, אלא שהעברית המודרנית הכתה, כידוע,
בנוק-אאוט לא רק את הח' והע', שעליהן מקונן סמי שלום
שטרית, אלא גם את האוצר האדיר של ספרות היידיש, ואני,
שנשביתי בקסמה של העברית, איכשהו נשתכח ממני הרבה
מהידע בשפה הזאת ובתרבותה, ידע שהיה, כאמור, מנת
חלקי בנעוריי. קנאה גדולה אני מקנא בחברתנו עדינה בר-
אל, ש"שוחה" בעולם הנפלא הזה, ואת עבודת הדוקטור, וכן
את מחקריה, הקדישה לספרות היידיש ולתרבותה.
כל ההקדמה הזאת באה כדי להתנצל על שאני מסמיך את
דבריי ברשימה הזאת על תרגומו של י"ד ברקוביץ', שהיה
כידוע חתנו של שלום עליכם, שסמך את שתי ידיו על
תרגומו זה. יסלחו לי מתרגמיו האחרים (ישעיהו קרניאל,
אריה אהרוני, דן מירון) על העדפתי זו, בלי להמעיט חס
וחלילה במפעלם.
ולעצם העניין, אני מבקש לתאר ברשימה זו את היתרון
האדיר שיש לכתבי שלום עליכם עבור תלמידי בתי הספר
בכל הנוגע להכרה והבנה של מכמני תורת הספרות, סודות
ההומור, ההווי בעולם היהודי בגלות, והאירועים ההיסטוריים
ותחילת המאה ה-
19-
שפקדו את היהודים בסוף המאה ה
. אביא, כמובן, רק פכים קטנים, שכן התמודדות עם
20
המפעל הספרותי הענקי של שלום עליכם מצריכה כרכים
רבים של מחקר (שאלו את עדינה בר-אל), ואני הרי מסתפק
בהצצה בלבד.
ובכן, אפתח בתורת הספרות: שתי דרכי הרצאה בולטות
ביצירתו של שלום עליכם: המונולוג ("טוביה החולב")
והאיגרון ("מנחם מנדל"), וכאן, כמובן, יש מקום להשוואה
עם עמדות אחרות (המצויות גם כן בכתביו), כגון מספר
כול-יודע או מספר עד. שלום עליכם לא הגדיר את כתביו
רומנים, הגם שיש בהם מסממניה של סוגה זו. ברור שיש
מקום לדון בהבדלים שבין שרשרת סיפוריו/איגרותיו ובין
רומנים ידועים מספרות היידיש (לדוגמה: הרומנים של
שלום אש). יש אולי מקום להשוות את "מנחם מנדל" לרומן
הפיקרסקי האירופי.
הטקסטים של שלום עליכם ממש "מתחננים" להשוות
אותם לכתביהם של ענקי הספרות: פרציק המהפכן, בן זוגה
של הודיל, נאסר ומוגלה לסיביר – את זה ממש מתבקש
להשוות לאידיליה "לביבות" של טשרניחובסקי. ייתכן שאני
מגזים בדרישותיי מהמורה, אבל ממש מתבקש להשוות גם
לרומנים של אלכסנדר סולז'ניצין ("יום אחד בחיי איוואן
דניסוביץ'", "אגף הסרטן", "במדור הראשון", "ארכיפלג
גולג"), אשר מהם משתמע ששינוי המשטר לא רק שלא
ביטל את הדיכוי, אדרבה, הוא הפך אותו למפלצתי.
ההומור של שלום עליכם הוא הרי גאוני, והוא הוכר כך
בעשרות התרבויות שלשפותיהן הוא תורגם. כדי לרדת
לעומקם של דברים, נזקק המורה לכלים מתוך ספריהם של
גאוני עולם, כמו עמנואל קאנט, ארתור שופנהאואר, הנרי
ברגסון, זיגמונד פרויד.
("ביקורת כוח השיפוט", בתרגום ש"ה ברגמן
עמנואל קאנט
) מבקש לראות בצחוק
147 '
ונ' רוטנשטרייך, תשכ"א, עמ
"הפעלה הנוצרת מתוך גלגול פתאומי של ציפייה מתוחה
לא רק הומור*
על יצירתו של שלום עליכם