29 / 52
ככל הידוע, עד לשירת החול של ריה“ל השתייכו כל שיריו
שעסקו בארץ-ישראל לז׳אנר שירי הקודש - פיוטים או
תפילות. לראשונה נכתב שיר חול (חולין) לירי, שיר געגועים,
שבו מספר יהודה הלוי על כמיהתו ואהבתו לארץ-ישראל.
מסיבה זו יש המכנים את יהודה הלוי “הציוני הראשון“.
קרוב לוודאי כי כינוי זה לא היה עולה על דעתו של ר׳
יהודה הלוי עצמו, שהיה אחד הרבנים המפארים את הדת
והתרבות היהודית, מנהיג בחצרות האורתודוקסיה היהודית.
הוא חיבר את ספר “הכוזרי“, ספר פילוסופי שבו הוא מלמד
סנגוריה על עיקרי הדת היהודית, ובה בעת מלין לפני מלך
כוזר על שאינו חי בארץ-ישראל: “אכן, מצאת מקום חרפתי,
מלך כוזר!“ החיים בארץ-ישראל הם מרכיב מרכזי בחווייתו
הדתית. למרות השלווה היחסית והביטחון הכלכלי, שמהם
נהנו הקהילות היהודיות שם, ר׳ יהודה הלוי מציב את העלייה
לארץ-ישראל כמושא כיסופיו, כמשאלת לב.
יותר מאלפיים שנה חי העם היהודי מחוץ למולדתו, ואף
קם רב ומנהיג דתי,
11-
דיבר בשפות שונות. והנה, במאה ה
בקהילה יהודית אורתודוקסית שבספרד המוסלמית, וכותב
שיר געגועים שבו הוא כואב את אי יכולתו לממש את
כמיהתו לעלות לארץ-ישראל. מה בכל זאת עושה אותו על
פי הגדרתנו ל“ציוני הראשון“?
“הציוני הראשון“
האמנציפציה הובילה את היהודים להגדרה לאומית. ללא
תהליך החילון קשה להעלות על הדעת חזרה לארץ-
ישראל וכינונה של מדינה יהודית. לארץ-ישראל עלו יהודים
אורתודוקסים במהלך כל שנות הגלות (ראו עדותו של מארק
: “מסע תענוגות לארץ-ישראל“) ואף נקברו בה,
1869 ,
טווין
אך על-פי היהדות האורתודוקסית חל איסור לעלות לארץ
ולכונן בה שלטון עצמאי. איסור זה בא לידי ביטוי בתלמוד
בוּעוֹת׳, שהן אזהרות ואיסורים מפני כינונו
ְ
בדמות ‘שלוש השׁ
של שלטון יהודי בארץ-ישראל. השבועה האחת היא האיסור
“אין לעלות בחומה“, כלומר, אין אפשרות ליהודים לכבוש
את ארץ-ישראל ולשלוט בה. השבועה השנייה המוכרת יותר
היא “ביאת המשיח“, יש להמתין לבוא משיח בן-דוד ולא
לזרז את בואו. השבועה השלישית היא “לא למרוד במלכות“,
קרי, לא לפעול נגד השלטון שתחתיו היהודים חיים [תלמוד
בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א].
ר׳ יהודה הלוי חי בספרד המוסלמית כאשר מתנהלת מלחמה
בין המוסלמים לבין הנוצרים המונעת ממנו להגיע לארץ-
ישראל. השיר מבטא את געגועי המשורר לציון ואת הרצון
העז להגיע אליה. המשורר מדבר על הקשיים שעומדים לפני
משאלתו לעלות לארץ-ישראל. יש עדויות שר׳ יהודה הלוי עלה
לביקור בארץ-ישראל דרך מצרים. הוא כותב את השיר אך ורק
על עצמו, ללא זיקה לעם ישראל, ללא קשר לדת באופן ישיר.
עובדה זו, כי “לבי במזרח“ הוא שיר חול אישי ושיר לירי, עושה
ככל הידוע, עד לשירת החול של ריה“ל השתייכו כל שיריו
שעסקו בארץ-ישראל לז׳אנר שירי הקודש - פיוטים או
תפילות. לראשונה נכתב שיר חול לירי, שיר געגועים, שבו
מספר יהודה הלוי על כמיהתו ואהבתו לארץ-ישראל