![Show Menu](styles/mobile-menu.png)
![Page Background](./../common/page-substrates/page0034.jpg)
)
RF
ין אם אתה חלק מעולם הת"ר (
מזה חמש שנים או כבר חמישים שנה,
כולנו יכולים לראות את השינוי הקבוע בקצב
שהולך ומתגבר בתעשייה הזו. חזינו במיזוגי
חברות בהיקפים היסטוריים, שעה ששמות
מותגיים משנות השבעים, שנות השמונים
Watkins
ואף משנות התשעים, כמו למשל
נעלמו
Johnson
,
Avantek
,
Anzac
,
RHG
והם משאירים במרחב הת"ר ספקים במספר
קטן יותר ממה שראינו מזה זמן רב. בזמן
שאבולוציה זו מתרחשת, זרמים תת קרקעיים
בתעשייה שלנו רומזים ברמזים שנלווים להם
חששות מסוימים, לפחות עבור כמה מאתנו,
על כך שאנו מתקדמים לכיוון של שוק סחורות
שבו מהר מאוד אפשר יהיה להחליף מוצר אחד
במוצר אחר, ואת מהנדסי היישומים אפשר
יהיה להחליף בווידג'טים מקוונים. תכנון
חלק כלשהו יהיה פשוט כמו בחירה של מספר
החלק מתוך קטלוג, כאשר כל שנותר הוא רק
לחבר אותו במקומו! הכל עובד. בעתיד כזה
לא נצטרך עוד לחשוב. ואם זה הכיוון שאליו
אנחנו מתקדמים, איך אנו - כתעשייה - נוכל
להגדיר ערך?
האם ערך של היום, הוא דבר-מה שונה ממה
שהיה לפני חמש שנים, עשר שנים או חמש
נקודתמבטעל ההגדרהשל ערך בשרשרת
האספקה בתחוםת״ר
עשרה שנים? אם ערך אינו פונקציה של
ביצועים ואנו מגדירים אותו אך ורק במונחים
של מחיר וזמן אספקה, האם שוק הת"ר שונה
במשהו מהשווקים הספרתיים, שבהם ביצועים
הדירים ויכולת החלפה הם נתונים שמתקבלים
כמובן מאליו? אלו הן שאלות שעולות במוחם
של אנשים רבים, והייתי מבקש להציע כאן את
נקודת המבט שלי באשר למשמעות של 'ערך'
בתעשיית הת"ר וגלי המיקרו של ימינו.
אז ועתה: מתעשייה של
עסקים ביתיים עד להיקף
בקנה מידה של שוק צרכני
, לפני שישים שנה בערך, אני
1957
בשנת
התחלתי לעבוד כמהנדס ת"ר צעיר. באותם
זמנים, שוק הת"ר היה תעשייה של עסקים
ביתיים. בתקופה שלאחר מלחמת העולם
השנייה, עוד לפני מלחמת וייטנאם, השוק
הצבאי היה המניע העיקרי במונחים של דרישה
לכמויות מוצרים ולעקביות בייצור שלהם.
יישומי ת"ר היו באמת מוגבלים לתקשורת,
למכ"ם ולשידור בתחום הצבאי, וזה היה הכל.
), בהם
OEM
היו מעט מאוד יצרני ציוד מקור (
, והיו כמה
Westinghouse
ו-
GE
,
RCA
למשל
חברות שוליים קטנות שנחשבו מומחיות כגון
Harvey Kaylie, Founder and CEO/Mini-Circuits
Airborne
Instrument Labs
,
Sperry Gyroscope
,
.
Wheeler Labs
ו-
Cardion
באותם זמנים, בסיס אספקה ברמת רכיבים
היה אוסף של חברות זעירות. אלו היו ברובן
עסקים ביתיים. הן היו החברות של הבעלים
שלהן או של המייסד שלהן, והן נוסדו סביב
מוצר אחד או אולי קו מוצריםקטן, בחלקקטן
מהמקרים. לכל החברות היו תחומי מומחיות
ייחודיים לנישה שלהם. הבעלים של החברה,
ב
הרווי קיילי, מייסד ומנכ״ל חברת
Mini-Circuits
New-Tech Magazine l 34