אם אתם מסכימים שבחירת מערכת
הפעלה שתשמש כבסיס לבניית
מערכת חדשה - דבר לא רק חשוב
אלא גם מסובך? בתור חברת מיקור חוץ אנחנו
לעיתים קרובות משתתפים בתהליך בחירת
הטכנולוגיה ומערכת ההפעלה. אנחנו יודעים
מהנסיון שבתהליך הבחירה צריך להתחשב
במספר רב של הגורמים: אבטחת הקוד, נגישות
למפתחים שיש להם ניסיון פיתוח בסביבה
הנתונה, פיתוח אקטיבי של הטכנולוגיה
וספריות, תמיכה בחוצה-פלטפורמות, יכולת
שילוב במערכות אחרות, ועוד. כאן אני רוצה
להתייחס לנושא לא פחות חשוב: עלות הרישיון
לכלי פיתוח והמוצר. קיימים גם כלים שעולים
כסף וגם כלים "כביכול חינמיים". בואו נתבונן
במה כרוכה "החינמיות" של לינוקס.
את היתרונות של בשימוש בלינוקס כולנו
מכירים, אלה הם גישה לכל הקוד, מגוון כלי
פיתוח חופשיים, אי תלות בהחלטות של חברה
אחת, גישה רחבה למשאבים ולאוכלוסייה של
מפתחים בכל העולם. יחד עם זאת, נושא של
הרישיון הינו מאוד מעורפל.
אנחנו נתקלים לא פעם אחת ולא פעמיים
במספר רב של מפתחים ואפילו מנהלים בעלי
דעה שלינוקס הוא חינמי. אם הרצון הוא רק
להתקין הפצת לינוקס חופשית כגון אובונטו
) ולהשתמש בה עבור צרכי עבודה יום-
Ubuntu
(
יומיים, אז הדבר אכן נכון. אולם אם צריכים
לפתח על לינוקס ועבור לינוקס, אז הוא איננו
בהכרח חינמי. לינוקס הינו חופשי, אבל זה לא
שווה ערך לחינמי.
שימושבתוכנותחינמיות במערכתמשובצת
אחת הבעיות גדולות שנתקלים בהן מקבלי
ההחלטות - זה להבין השלחות של הסכמי
הרישיון של לינוקס. היום קיימים מגוון הסכמי
GPL
,
LGPL
רישיון קוד פתוח שונים, בין היתר ,
ומספר אחרים, כך שלא תמיד
MIT
,
Apache
ברור מה מותר ומה אסור לעשות עם התוכנה
GCC
שמפותחת תחת לינוקס, ומקומפלת ע"י
. תחת איזה
Qt
או
glibc
על בסיס ספריות כמו
רישיון להוציא את המוצר, האם חייבים לספק
את הקוד או מספיק "רק" תוצר בינארי?
הרבה פעמים "מתקבלת" החלטה לא להחליט,
ומפתחים בלי להתייחס לרישיון, עד שיום אחד
שנים עוצרים מכירות של המוצר על
10
כעבור
הפרת זכויות היוצרים, כי המוצר אינו עומד
בהסכמי הרישיון של אחד או יותר ממרכיביו
ה"סטנדרטיים". ובכן, נעשה קצת סדר בדברים.
סוגי הרישיונות
GNU
GPL
)
GNU
General
או
GPL
ה-
- הרישיון הציבורי הכללי
Purpose
License
) הינו סוג של רישיון של תוכנת
GNU
של
קוד פתוח ו/או תוכנה חופשית (מכאן והילך
נתייחס למושג קוד פתוח גם במובן של התוכנה
החופשית), שמגדיר שיצירות נגזרות תשמרנה
תחת אותם תנאי הרישיון. דהיינו, כל מה שנוצר
, חייב
GPL
ע"י שימוש ברכיבים שמופצים תחת
, גם אם רכיבי
GPL
גם כן להיות מופץ תחת
המקור השתנו או שודרגו.
. כיוםמשתמשים
GPL
ישנן מספר גרסאותשל ה-
לעומת
3
. הגרסה
GPLv3
ו-
GPLv2
בעיקר ב-
מכילה התייחסות לפטנטים, ליחסים
2
גרסה
Eugene Velkovich, EMG-Soft
עם סוגי רישיונות אחרים, לטיפול בהפרות של
GPL
הרישיון ומספר נושאים נוספים. רישיון ה-
הינו אחד הרישיונות היותר נפוצים בעולם
תוכנת קוד פתוח, החל בגרעין לינוקס עצמו
,
GCC
כגון
GNU
וכלה במרבית התוכנות של
Notepad
++,
Code
::
Blocks
וגם תוכנות כמו ,
ואחרות.
Joomla
GNU
LGPL
)
GNU
Lesser
General
ה-
הרישיון הציבורי הכללי
Public
License
) בא לפתור את הבעית
GNU
המוקטן של
LGPL
. בגדול, רישיון ה-
GPL
הקשיחות של ה-
דורש הפצת קוד של התוכנה המפותחת רק
במקרה שהתוכנה משתמשת ברכיב שמופץ
ובוצעו בו שינויים כאלה
LGPL
תחת רישיון ה-
או אחרים. במקרה ומשתמשים ברכיב כמו
שהוא, אז אין דרישת הפצת הקוד. דוגמאות
של תוכנות שמופצות תחת תנאיי השימוש של
Zip
,
UClibc
,
Glib
,
GTK
+, 7
הן
LGPL
רישיון ה-
Embedded
(לא כולל גרסאות עבור ה-
VLC
,
Qt
.)
devices
הינו רישיון לתוכנה חופשית
MIT
רישיון ה-
שמאפשר שימוש חוזר גם בתוכנה קניינית,
בתנאי שעותקו של הרישיון יצורף לעותקי
התוכנה. תוכנה קניינית תישאר קניינית למרות
MIT
. רישיון ה-
MIT
שיש בה רכיבים ברישיון ה-
, אם התוצר כולו מופץ
GPL
תואם לרישיון ה-
. דוגמאות של תוכנות
GPL
תחת רישיון ה-
Node
.
js
הן ,
MIT
שמופצות תחת רישיון ה-
.
Lua
ו-
X
-
Window
, מערכת
jQuery
) הינו רישיון
Apache
License
רישיון אפאצ'י (
לתוכנת קוד פתוח שמקורו במוסד התוכנה
ה
EMBEDDED & MICROPROCESSORS
מוסף מיוחד
New-Tech Magazine l 88