42 / 116
זה דורש משמעת, ומבנה, שלא תמיד
הישראלים מאוד טובים בהם"...
כיצד הדברים באים לידי ביטוי בניהול
הפיתוח של מוצרים חדשים?
בלאנשרד: "המפתח הוא לגשר בין כל
השלבים של פיתוח המוצר, מתכנון, דרך
הנדסה וייצור, ועד למכירות ושיווק. כיום,
ברוב החברות, עובדים בנפרד על התחומים
האלה ועל מודל נתונים שונה. מעצב
, אבל אז הוא יעביר
3
D
ישרטט אובייקט ב-
את הדברים למהנדס, והוא יתחיל מאפס
פעם נוספת. הוא יגיד, אני מבין מה הוא
עשה, אבל תנו לי להכניס לדברים את הידע
והמומחיות שלי בהנדסה בתחום. אחר כך
עוברים לייצור, ושם יגידו: כל החבר'ה
האלה חשבו על מוצרים יפהפיים, אבל אני
לא יכול לייצר אותם בגלל המגבלות שלי.
ואז זה עובר לשיווק, והם אומרים, הם עשו
את הכל אבל זה לא מתאים לשוק שאני
רוצה לפנות אליו. הרכיב החשוב ביותר
הוא לגשר על כל אלה על גבי פלטפורמה.
מופשט,
3
D
לכן, המעצב עובד על מודל
שהמהנדס בודק במקביל, ואז העיצוב
יעבור לתכנון מפורט, ובמקביל גם יעבור
ליצרן שיבדוק את ההיתכנות. לכן יש
לך מעגל שמביא ערך, וכל רכיב במעגל,
יודע מה המרכיבים האחרים צריכים
EMEAR
לורן בלאנשרד, מנהל תחום
ושותפויות בינלאומיות בדאסו סיסטמס
או דורשים. לזה אנו קוראים רציפות
דיגיטלית".
מעגל הרציפות הדיגיטלית, על פי בלאנשרד,
מאפשר תפיסה חדשה בעולם הפיתוח,
שמהווה דווקא נקודת חולשה אצל
חברות ישראליות רבות: היכולת לחבר
בין מהנדסים הנמצאים בתחילת תהליך
הפיתוח לבין קהל המטרה שנמצאים
בקצה - היכולת לקבל ממנו משוב ולפתח
בהתאם.
"המשכיות זו היא חיונית כאשר היא
מבוצעת ברוח של חווית משתמש הקצה",
מסביר בלאנשרד. "איירבוס או בואינג כבר
לא מייצרים מטוסים, הם מספקים חווית
תוכנן כדי לספק חוויה טובה
787-
נסיעה. ה
יותר בטיסה עם תאורה טובה יותר, סאונד
טוב יותר, ומנקודה זו הם מתכננים את
המוצרים. המשמעות היא, שאם רוצים
לעשות זאת, חייבים לקבל את הדרישות
מהשיווק ומהמכירות ולשלב אותם ברמת
המעצבים. אנו מרגישים כיום כי עברנו
לכלכלת החוויות".
לשחרר את הכישרון
בעוד חברות ישראליות מתמודדות
עם האתגר של השתלבות בתעשיות
בינלאומית, מהצד השני נוצרות הזדמנויות
עצומות: "אם מסתכלים על תעשיית הרכב
החדשה בקליפורניה, הטסלות של העולם,
הם משתמשים בתוכנה שלנו כדי למעשה
לפתח את הרכבים שלהם. טסלה גדולה
כעת ומפעילה תוכנה באופן מקומי, אבל
חלק מהסטרטאפים עושים הכל בענן.
לדוגמא משתמשים בתוכנה
Joby Aviation
בענן כדי לייצר מטוס ממריא אנכית.
100%
אנשים
100
או
50 ,
איך סדנא קטנה מאוד
יכולים לפתח משהו מורכב מאוד כמו
מטוס, כשלאיירבוס או לבואינג של העולם
יש אלפי מהנדסים שעושים זאת? הענן, עם
התוכנה שלנו, מעניק לסטרטאפים קטנים
את העוצמה לפתח פתרונות מתוחכמים
מאוד.
יחד עם הענן, גם הדפוס התלת מימדי
מייצר שיבוש רציני בתעשייה כשהייצור
עומד להיות גמיש ונייד מאי פעם, ואולי
לחזור ולהתפתח גם במדינה קטנה אחרי
שנים שברחה ממנה.
"התלת מימד מאפשר לסטרטאפים
ליצור אב טיפוס במהירות גדולה מאוד",
מוסיף בלאנשרד. "אל דפוס התלת מימד
נכנסות כעת יכולות של הדפסה מרוכבת,
ואז מתקבלים חומרים מתוחכמים מאוד
לצורך הדפסת כנף של מטוס או שלדת
מכונית. זה מעניק לסטרטאפים את
היכולת לייצר אב טיפוס שבאמת יטוס או
שנים, המון
3-4
ייסע. לפני כן היה לוקח
כסף, יכולות ייצור, וזה היה בלתי אפשרי
אנשים אתה יכול לפתח
50
עבורם, כעת עם
מטוס או מכונית. אתה יכול לשחרר את
החדשנות שיש לאנשים".
בלאנשרד מציין כי קיימת מגמה של חברות
גדולות המאמצות דפוס תלת מימד במקום
הייצור הרגיל או ייצור של מוצרים במזרח
אסיה: "חברות רבות מביאות את יכולות
הייצור האלה אל המדינות שלהן".
"הדפסת התלת מימדי עושה מהפכה
בתעשייה", מוסיף בלאנשרד. "לפני שלוש
רק עבור
3
D
שנים אנשים הסתכלו על דפוס
חלקים חלופיים ועכשיו זה גם לחלקים
חיוניים. בתעשיית התעופה לדוגמא,
להבים למנועים של מטוסים מודפסים
כעת בתלת מימד. מדובר על מאות אלפים
בשנה, כך שזה עדיין לא ייצור המוני, אבל
בהחלט נכנס לייצור של חלקים".
לסיכום, האם יש בעיה של כשרונות
בישראל ובעולם בכלל בתחום
ההנדסה?
אלי בויקיס: "בישראל קיים פער כשרון
כדי לתמוך בהתרחבות התעשייה, ויש צורך
להכשיר כמות של מהנדסים שיעשו את
העבודה. בתי ספר מקצועיים רבים נסגרו
בישראל מסיבה היסטורית, וכתוצאה
מכך יש מחסור בטכנאים ובכוח עבודה
מיומן שהיה נתמך על ידי הממשלה, וכבר
לא קיים. כיוון אחר לפתרון שמתרחש
במדינות אחרות, כמו צרפת, הוא ייבוא
של מהנדסים רבים, וכאן זה לא מתאפשר.
לא מגיעים אלפי הודים מיומנים שמגיעים
לכאן בעלויות נמוכות יותר ויכולים לתמוך
בעיצוב הגבוה".
גם כאן בלאנשרד רואה פתרון והזדמנות
טכנולוגיים: "נהגנו להסתכל על נושא
הכישרונות מנקודת מבט של מדינה. כעת
3
D
הטכנולוגיה מגשרת בין המדינות. ה-
היא שפה חדשה, והיא מאפשרת שמהנדס
סיני יעבוד עם ישראלי על מודל משותף
מבלי לדעת אנגלית. אם חושבים על זה,
New-Tech Magazine l 42