35 / 68
א
ני עובד במערכת החינוך 14 שנה,
והחודש אפרוש מעבודתי. אני
שמח לקבל את ההזדמנות להביע דעה
על נושא החופשות. מערכת החופשות
בארץ היא חסרת היגיון לחלוטין. בקיץ אנו
נהנים מכ-01 שבועות חופשה. אנו חוזרים
ללימודים ב-9.1, ולפעמים, מיד אחרי
תחילת שנה"ל, נכנסים שוב למערכת של
חגים וחופשות. חופשת סוכות לא תורמת
מאומה לתלמידים ולמורים. הם לא זקוקים
למנוחה אחרי חופשת הקיץ הארוכה, והיא
רק מפריעה לקצב הלמידה וההוראה.
אחרי סוכות באה חופשת חנוכה, שהיא
באמת במקומה, אבל היא קצרה מדי.
לאחר מכן יש 3–4 חודשים של לימודים
ללא הפסקה, עד שהמורים והתלמידים
חוסר ההיגיון בחופשות
מערכת החינוך
מגיעים לחופשת פסח "עם הלשון בחוץ"!
הדבר הבעייתי ביותר בעיניי הוא עניין סוף
הסמסטר בפברואר. התלמידים מגיעים
לשיא הסמסטר עם קבלת התעודה, אירוע
משמעותי שאמור להביא את התלמיד
לחשיבה וחשבון נפש על מעשיו בסמסטר
הקודם - אך יום או יומיים אחרי קבלת
התעודה הם חוזרים לסמסטר חדש כאילו
לא קרה דבר. בוודאי לא היה להם אפילו
רגע לחשוב על התעודה או להפנים את
משמעותה. לכן אני מציע ליצור חופשת
חורף משמעותית של כשבועיים, בסוף
ינואר/תחילת פברואר, ולצורך כך לקצר
או לבטל את חופשות סוכות וחנוכה וגם
להוסיף כמה ימי לימודים בסוף יוני. שינוי
שיאפשר לתלמידים ולמורים גם לנוח וגם
איתן (טוני) לוי
מורה לאנגלית, תיכון אנקורי קריית ביאליק
יש לקצר או לבטל את חופשות סוכות וחנוכה, ליצור
חופשת חורף משמעותית של כשבועיים ולעבור לשבוע
לימודים של 5 ימי לימוד ארוכים
לעשות חשבון נפש. 61 שבועות של חופשה
בשנה הם יותר מדי. לא יזיק להוסיף
כשבועיים/שלושה לשנת הלימודים
בתוספת שכר למורים. תוספת כזאת
תפחית את הלחץ על מורים ותלמידים
"להשלים את החומר", תיתן זמן רב יותר
לחנך לערכים, תחזק את התלמידים
ותצמצם במעט את זמן השעמום של
התלמידים בקיץ. היא תקל גם על ההורים
במקצת, ואין לזלזל בזה!
אני מצדד בקיצור שבוע הלימודים ל-5 ימי
לימוד ארוכים. שינוי זה יאפשר לתלמידים
לנוח או לעבוד ביום ו' לפי הרצון/הצורך
וייתן מנוחה אמיתית למורים אחרי שבוע
של עבודה קשה. השינוי גם יפתור את
בעיית הצורך של מורים, מחנכים ומנהלים
- שנוכחותם בבית הספר חיונית בכל ימי
שבוע הלימודים - לקבל ימי חופשה במהלך
השבוע. עוד בעיה שתיפתר היא היעדרות
של עובדי המנהלה, או של רובם, ביום ו';
■
מורים זקוקים להם בכל ימי הלימוד.
. עם זאת, כשמשווים
OECD
במדינות ה-
מבחינת
OECD
בין ישראל למדינות ה-
הפערים שבין ימי החופשה של הילדים
לאלה של הוריהם, מתגלה שהפער
בישראל עומד על 64 ימים לעומת 92
ימים בהתאמה וזה כבר פער משמעותי.
נתון מעניין נוסף הוא שימי החופשה
הציבוריים הניתנים לעובד בישראל (דהיינו,
חגים ומועדים) הם מועטים ביחס לעולם:
9 בישראל לעומת 11 בממוצע במדינות
. כל הנתונים הללו מצביעים על
OECD
ה-
המצב הבלתי אפשרי שהורים בישראל
מתמודדים איתו. בפועל מספר ימי החופשה
של ההורים קטן באופן משמעותי בעשורים
האחרונים, וקשה עד בלתי אפשרי לתמרן
בין מספר ימי החופשה של ההורים לאלו
של הילדים. זו הסיבה שבגללה הגשתי
הצעת חוק שנועדה להתאים את רוח חוק
החופשות המקורי, שנחקק בשנות ה-05,
למציאות התעסוקתית שלנו כיום, ולמעשה,
לנתק את הקשר שבין מספר ימי החופשה
לוותק במקום העבודה. אני מציעה להגדיל
מראש את מספר ימי החופשה במשק ל-51
יום, כלומר, שמינימום ימי החופשה יעלה
משבועיים לשלושה שבועות, כפי שכבר
.
OECD
נעשה בשנות ה-07 במדינות ה-
הגדלת מינימום ימי החופשה מקרבת את
העובדים במשק למספר סביר של ימי
חופשה כפי שהיה מקובל בעבר.
החוק החדש יאפשר לנו, ילידי שנות ה-07
וה-08, המגדלים ילדים היום, את אותם ימי
חופשה שההורים שלנו נהנו מהם בעבר
בזכות הוותק במקום העבודה. מחקרים
מראים, שעובדים שמקבלים את ימי
החופשה שהם צריכים, עובדים טוב יותר
ופריון העבודה שלהם גבוה יותר. זאת
אומרת שהצעת החוק תיטיב לא רק
עם העובדים, אלא גם עם המעסיקים,
■
ולמעשה, עם המשק כולו.
35