37 / 68
ואחריות גדולה שאנו מקבלים עלינו.
ואולי נכון לצרף את הנכונות של המורים,
להמשיך להיות בקשר לימודי ואישי עם
התלמידים, להצעה הראשונה של קביעת
תאריך ליום פתיחת שנת הלימודים.
יש מקום לחשוב מחדש על תוספת ימי
לימוד וחוויה בימי החופשה, הן בחופשת
הקיץ הן בחופשת פסח, חנוכה ועוד.
התלמידים יסתפקו בשלושה שבועות של
חופשה והם יוסיפו דעת ויצירתיות. הם
ילמדו את סיפור חורבן ירושלים ומקום
המקדש בתשעה באב, הקשר האישי עם
התלמיד יתחזק, והמורים שאינם יכולים
לוותר על המפגש עם התלמיד, יגיעו
לסיפוקם... (גם כאן יש ללטש את ההצעה,
אך יש על מה לסמוך - על הקייטנות
לכיתות א’ ב’ בבתי ספר של הקיץ, זו
דוגמה ליישום המטרה שיש להציב
בהקדם למערכת החינוך).
מערכת החינוך בישראל תקפוץ קומה
אם תקבל את ההצעה בשלמותה. היא
תהיה יהודית יותר, ערכית יותר, מחויבת
יותר להישגי התלמידים וערכיהם, והדוגמה
האישית של המורה הרואה בתפקידו
שליחות תהיה נוכחת יותר בלב התלמידים
■
ואצל הקהילה כולה.
“בחינוך הממלכתי הדתי קראנו
לעצמנו להיות “בית חינוך כמשפחה".
במשפחה ההורים לומדים עם
ילדיהם גם בזמן החופשה"
37