מישהו מכם הבחין לאחרונה בקהלים
אלה? מחקרים מעידים שמרבית המורים
שהגיעו אל המערכת במסגרת “הסבת
אקדמאים“ עזבו אותה כעבור 5 עד 7 שנים!
בתוך עמי אני יושב, ויודע היטב עד כמה
קשה עבודת המורה בכיתה, שבה עליו
להתמודד עם תלמידים חסרי גבולות, עם
הורים חסרי אונים, התומכים בילדיהם כדי
לרכוש את אהבתם, ובהעדר גיבוי כמעט
מוחלט של מוסדות העל – שחיקת המורים
בישראל היא בין הגבוהות במערכות
החינוך בעולם. ימי החופשה הם האפשרות
הכמעט יחידה להתמודד עם שחיקה זו
ולאפשר למורים “לשאוף אויר צח“ ולשוב
לעבודה בכוחות מחודשים.
ואם בהשוואות עסקינן, אין לשכוח (הרי
הדשא אצל השכן תמיד ירוק יותר...) כי ראוי
ונכון גם לציין שמספר התלמידים בכיתה
בישראל הוא בין הגבוהים בעולם החינוך,
ואין כל ספק בדבר השפעתו של נתון זה על
יכולתו של המורה לקיים מערכת למידה
מסודרת ותקינה, שתוכל לתת מענה הולם
לכל מגווני התלמידים.
לסיכום, אין כל סיבה שיהיה עלינו, עובדי
החינוך, להתנצל בגין ימי החופשה שהם
חלק מעבודתנו החינוכית השוטפת. ראוי
שכל המקטרגים יעריכו את מלאכתם
הקשה של המורים, ואת מרצם יפנו
ליצירת מסגרות חלופיות שיעסיקו את
■
ילדיהם במהלך חופשות מערכת החינוך.
“קשה עבודת המורה בכיתה, שבה עליו להתמודד עם תלמידים חסרי
גבולות, עם הורים חסרי אונים, התומכים בילדיהם כדי לרכוש את
אהבתם, ובהעדר גיבוי כמעט מוחלט של מוסדות העל – שחיקת
המורים בישראל היא בין הגבוהות במערכות החינוך בעולם“
47
קשר
עין